הפלסטינים, אנחנו והעולם: אלו החלטות האו"ם

מהחלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 שנגמרה במלחמה, דרך התוכנית לנסיגת ישראל מהשטחים ב-1967, ועד לקביעה שהבנייה במזרח ירושלים אינה חוקית. 65 שנה, המון החלטות, אפס תוצאות - זו ההיסטוריה של ישראל והפלסטינים באו"ם

העצרת הכללית של האו"ם תכיר הלילה (יום ה') ברשות הפלסטינית כמדינה של ממש, גם אם היא תוגדר רק כמדינה משקיפה שאינה-חברה. ההחלטה של העצרת הכללית, שכבר כעת ברור כי תאושר ברוב עצום, מצטרפת לשורה של החלטות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהתקבלו באו"ם בעבר, ויושמו רק בחלקן - אם בכלל. ואלה הן ההחלטות:

 

החלטה 181, כ"ט בנובמבר 1947

מוכרת בכינויה "החלטת החלוקה", ולפיה שטחי המנדט הבריטי יחולקו למדינה ערבית ולמדינה יהודית. אף שהצד היהודי התאכזב מהשטחים שקיבל, הוא אימץ את ההחלטה, ואילו הערבים לא. בשנה שלאחר מכן פרצה מלחמת העצמאות.

 

 

החלטה 194, שנת 1948

בעקבות מלחמת העצמאות שפרצה עם הקמת מדינת ישראל, אומצה ההחלטה הזו שקראה לאפשר לפליטים המעוניינים לחיות בשלום עם שכניהם לשוב לבתיהם; לפרק מנשק את ירושלים ולהפוך אותה לעיר בינלאומית; ולהבטיח גישה חופשית למקומות הקדושים.

 

החלטה 242, שנת 1967

החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם התקבלה ב-22 בנובמבר 1967, כחמישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים. ההחלטה התוותה קווים לפתרון של שלום במזרח התיכון, מחמת "המצב החמור" שם, על רקע עמדת המועצה כי "רכישת שטחים באמצעות מלחמה אינה קבילה", ולאור "הצורך לפעול למען שלום צודק ובר-קיימא, שבו תוכל כל מדינה באזור לחיות בביטחון". ההחלטה קראה לנסיגה ישראלית משטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים; לשימת קץ לכל טענה ללוחמה או למצב של לוחמה; לכיבוד ריבונותן ושלמותן הטריטוריאלית של כל מדינות האזור; ולהשגת פתרון צודק לסוגיית הפליטים הפלסטינים.

 

 

החלטה 3236, שנת 1974

העצרת הכללית שבה ואשררה את זכויותיו של העם הפלסטיני, כולל הזכות להגדרה עצמית ללא התערבות חיצונית, הזכות לעצמאות וריבונות לאומית, וזכות הפליטים לשוב לבתיהם ולקבל בחזרה את רכושם.

 

החלטה 465, שנת 1980

ההחלטה גינתה את המדיניות הישראלית של "יישוב חלק מאוכלוסייתה ומהגרים חדשים" בשטחים הכבושים, כולל בגדה המערבית, ברצועת עזה וברמת הגולן. ההחלטה כינתה התנחלויות כאלה הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית.

 

החלטה 681, שנת 1990

אומצה אחרי מהומות אלימות בעיר העתיקה בירושלים. ההחלטה גינתה את החלטת ישראל לגרש פלסטינים, צעד שישראל טענה כי הוא נחוץ מסיבות ביטחוניות.

 

 

החלטה 1397, שנת 2002

מועצת הביטחון של האו"ם אישרה רשמית חזון לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, "שלפיו שתי מדינות, ישראל ופלסטין, יחיו זו לצד זו במסגרת גבולות בטוחים ומוכרים". מועצת הביטחון הביעה גם "דאגה עמוקה" מהאלימות שפרצה במסגרת

האינתיפאדה השנייה, אחרי שיחות קמפ דיוויד בשנת 2000.

 

החלטה 66/17, שנת 2012

החלטת העצרת הכללית של האו"ם מאשררת את הקביעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים שהפלסטינים מתכננים להקים בהם את מדינתם הן אי-חוקיות, כולל הבנייה במזרח ירושלים. ההחלטה גם חוזרת על הקביעה שלפלסטינים יש זכות להקים מדינה עצמאית משלהם.