שירה: "שאלתי אותך אם הגענו לסוף העולם"

"כלומר, לסוף המשמעות, כך זה נראה לי, על כל פנים, זה מה שאני מרגישה. אף אחד לא רוצה להגיד כלום, כולם רוצים להגיד הכל". שירים מאת איריס אליה-כהן

בּוֹא אֵלַי בְּרַכֶּבֶת מְהִירָה, אִטִּית, בְּמַשָּׁאִית, בִּמְכוֹנִית קְטַנָּה וַחֲבוּלָה כְּמוֹ נִשּׁוּאִים יְשָׁנִים, רַק תָּבוֹא, בּוֹא, וְתַגִּיד לִי מַשֶּׁהוּ, מַשֶּׁהוּ טוֹב, מַשֶּׁהוּ, עַל הָאוֹר בַּפָּנִים, עַל הָאֶצְבָּעוֹת, עַל הַכְּנָפַיִם, עַל הַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְרוֹקֵן מִמֶּנִּי, וְתַעֲצֹם עֵינַיִם, תַּקְשִׁיב לִתְשׁוּקָה, הִיא צוֹרַחַת כְּמוֹ מְשֻׁגַּעַת, הִיא לוֹחֶשֶׁת בְּגֻמָּת הַחֵן, עֲנָנִים רוֹבְצִים מָעַל הַבַּיִת וְהָעִיר מַזִּיעָה מִמִּלְחָמָה  

 

*

 

שָׁאַלְתִּי אוֹתְךָ אִם הִגַּעְנוּ לְסוֹף הָעוֹלָם, כְּלוֹמַר, לְסוֹף הַמַּשְׁמָעוּת, כָּךְ זֶה נִרְאָה לִי, עַל כָּל פָּנִים, זֶה מָה שֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה. אַף אֶחָד לֹא רוֹצָה לְהַגִּיד כְּלוּם, כֻּלָּם רוֹצִים לְהַגִּיד הַכֹּל. אֲנִי לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת פֹּה, כְּמוֹ שֶׁכֻּלָּם רוֹצִים לִהְיוֹת שָׁם. הַשָּׁמַיִם, תִּסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, אֵין לָהֶם צָבַע וְהָאֲדָמָה יְצִיבָה, פַּעַם לֹא הָיִיתִי מְסֻגֶּלֶת, זוֹכֵר? דִּבַּרְתִּי וְדִבַּרְתִּי, הָאֲוִיר בֵּינֵינוּ (פַּעַם הָיָה מָלֵא בִּנְשִׁיקוֹת) הִכְבִּיד לִי עַל הָרַגְלַיִם, כְּאִלּוּ רִחֲפוּ בּוֹ פַּרְפַּרִים בְּמִשְׁקָל כָּבֵד, זֶה הַרְבֵּה פָּחוֹת מֻרְכָּב, אָמַרְתָּ וְקַמְתָּ לְהָכִין לָנוּ קָפֶה, פָּשׁוּט נִגְמְרָה לָנוּ הָאַהֲבָה.

 

*

 

לַמִּלִּים שֶׁלְּךָ הָיָה טַעַם מוּזָר, מְבַלְבֵּל, כְּמוֹ שֶׁל סֻכָּרִיָּה קְצָת מְרִירָה, גַּם לַשְּׂפָתַיִם, וְרָצִיתִי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁרָצִיתִי, וּבָאתִי וְהָלַכְתִּי וּבָאתִי, וְחָשַׁבְתִּי אַלּוֹן וְחָשַׁבְתִּי אֵלָה וְחָשַׁבְתִּי עַל הדַרְדַרִים מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן, כְּחֻלִּים, יָפִים כְּמוֹ שָׁמַיִם, (הַיַּלְדוּת שֶׁלִּי דּוֹמֶה לַעֲנָנִים, חוֹלֶפֶת וְתָמִיד כָּאן מֵעָלַי) וְחָשַׁבְתִּי סִרְפָּדִים וּבַרְקָנִים וּגְדִילַנִים, אָז לֹא יָדַעְתִּי לְהַבְדִּיל וְכַמָּה פָּשׁוּט זֶה הָיָה; עֵצִים הָיוּ עֵצִים וְקוֹצִים הָיוּ קוֹצִים.

  

*

 

בַּשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת תָּקַף חֵיל הָאֲוִיר עֲשָׂרוֹת יְעָדִים, אָמַר הַקַּרְיָן, לְפִי שָׁעָה לֹא דִּוּוּחַ עַל נִפְגָּעִים, וְנִזְכַּרְתִּי בְּסָבְתָא אֶסְתֵּר שֶׁלִּי, הַטּוֹבָה, הָאֲהוּבָה, שבשמלותיה הָרְחָבוֹת, הַצִּבְעוֹנִיּוֹת, פָּרְחוּ שׁוֹשָׁני אַרְגָּמָן וְנַרְקִיסִים צְחוֹרִים וּוְרָדִים, שָׂדֶה שֶׁל סָבְתָא הָיָה לִי, וְרַק כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְקָרֶבֶת לְחַבְּקָה, שְׂפָתַי בִּלְחָיֶיהָ הַשְּׁחֹרוֹת, הָיוּ הוֹלְמִים בִּי הַפְּרָחִים בְּרֵיחַ נוֹרָא שֶׁל טִגּוּנים

 

איריס אליה-כהן היא סופרת, תושבת טבעון. ספרה "מכתוב" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הרומן השני שלה, "דושינקא, נשמה", עתיד לצאת בתחילת 2013.