כ-10% עד 20% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעת תנועה כלשהי - טיקים. מדובר בתנועות לא רצוניות, מהירות וחסרות מטרה של קבוצות שרירים בגוף. בדרך כלל, בנים סובלים מהתופעה יותר מהבנות (פי שלושה), והיא מחמירה בעת מצבי מתח, לחץ והתרגשות.
הטיקים נוטים לעבור משריר אחד לשריר אחר, מתחלפים ומשתנים בצורה, במיקום, בסוג, בעוצמה ובתדירות, ואין להם מטרה מסוימת. פעמים רבות אנשים חושבים בטעות כי בעלי הטיקים קורצים להם או "עושים עיניים", דבר שרק מגביר את מבוכתם לנוכח הבעיה.
קיראו עוד על טיקים והפרעות תנועתיות
לסובלים מהתופעה יש יכולת שליטה עצמית מסוימת, אך היא בדרך כלל קצרה מאד. אדם הסובל מטיקים חש בדחף בלתי נשלט לבצעם. ואם הוא יתאפק, ולו לזמן קצר, עלול לבוא אחר כך גל של התגברות התנועות או הקולות.
המקור לתופעה הוא נוירולוגי - שיבוש בפעילות הדופמין, שהוא נוירו-טרנסמיטור (מוליך עצבי ביו- כימי במוח), הוא הגורם העיקרי לתנועות הללו. ממחקרים עולה כי קיימת נטייה תורשתית לטיקים, וכי גן פתולוגי אחד (השכיח יותר, בקרב יהודים) הוא הגורם להפרעה. התופעה שכיחה יותר גם בקרב ילדים בעלי פיגור או אוטיזם, ואצל מי שסבלו מחבלה ומפגיעה מוחית.
גם נטילת תרופות מסוימות (למשל, ריטלין) עלולה לעורר טיקים חבויים. כיום, נבדקת גם שאלת הקשר בין הטיקים לקיומה של בעיה במערכת החיסונית שהשפיעה על מערכת העצבים המרכזית.
אחת הבעיות של הטיקים היא אבחון לקוי. לעתים יפנה הרופא המטפל את הממצמץ להתייעצות ראשונית עם רופא העיניים, את המכחכח בגרונו לרופא אף-אוזן-גרון.
כמו כן, מדווח על קיום מיגרנות בשכיחות גדולה פי 4, ושכיחות גבוהה יותר של הפרעות חרדה ודיכאון בקרב הסובלים מהפרעת טיק.
אצל חלק מהילדים עם טיקים ניתן לראות גם הפרעת PANDAS - ילדים שסבלו לפני הופעת הטיקים מזיהומים חוזרים בדרכי נשימה עליונות ודלקת גרון בחיידק הסטרפטוקוקוס (מסוג בטא- המוליטי מקבוצה A). מדובר בהפרעה אוטו-אימונית נוירו פסיכיאטרית הכוללת חלק ממקרי תסמונת טורט.
התוצאה של חוסר היכול לאבחן: בדיקות מיותרות (ולפעמים גם יקרות) שעל פי רוב אינן מועילות למטופלים. ורק אז, מופנה החולה לנוירולוג או לפסיכיאטר לילדים ונוער בשאלה האם מדובר בהפרעה אורגנית או רגשית- פסיכולוגית.
טיפול תרופתי - "סל" התרופות למטופלים כולל, בין השאר: קלונידין, הלידול, אוראפ, ריספרדל, מודל, קסנזין ועוד.
טיפול בבוטוקס - הבוטוקס, הוא רעלן (בוטוליניום טוקסין) הגורם לשיתוק ההתכווצויות השריריות, והוא נמצא בשימוש בשנים האחרונות בעיקר בתחומי הכירורגיה הפלסטית והדרמטולוגיה הקוסמטית.
השימוש בבוטוקס נועד ליישור קמטים ושיתוק שרירים בודדים על ידי כירורגים בחולי שיתוק מוחין (CP). הזרקה של החומר גורמת לשיתוק ההתכווצויות, אך יש לשוב ולקבל את הזריקה מדי שלושה חודשים.
גירוי מוחי עמוק - DEEP BRAIN STIMULATION -DBS - זה טיפול שמיועד למקרים של טיקים חריפים במיוחד, העמידים לתרופות. במהלך הטיפול משתילים קוצב באזורי מוח ממוקדים, המשנה ומפחית את תדר התנועות במוח.
קיים גם טיפול נוסף שנקרא TMS - TRANSCRANIAL MAGNETIC STIMULATION - הכולל גירוי מגנטי פנים גולגלתי.
טיפולים פסיכולוגיים - לעתים נזקק המטופל לתמיכה פסיכולוגית שתקל עליו להתמודד עם מצבו, בעיקר לאור תגובות הסביבה הנוטה לקבל בחוסר הבנה את התופעה. הטיפול הזה נועד ליצור תמיכה במצוקות השונות, חיזוק והעצמת כישורים ויכולות כדי לשפר ביטחון ודימוי עצמי אצל הילד.
טיפול קוגניטיבי- התנהגותי - (CBT) נועד ללמד לשלוט בחלק מההתנהגויות הקשות.
טיפול חינוכי- בדרך כלל מיועד לצוות החינוכי כדי לשפר סבלנות וסובלנות כלפי ילדים עם טיקים ותסמונת טורט.
לא להעניש! חשוב לשים לב לעובדה שהפגנת ביקורת ומתן עונשים לילד מכיוון שהוא "עושה פרצופים", או משמיע קולות, כאילו הוא עושה זאת בכוונה, אינה מועילה ואפילו מזיקה, מעליבה ומורה על בורות בנושא!!!
חשוב לציין כי לא תמיד חייבים לטפל בטיקים! היות ולעיתים מדובר בהפרעה קלה בלבד שאינה פוגעת בתפקוד היומיומי.
בנוסף, עיסוק בספורט ופעילות גופנית עשויים להקל על התדירות והעוצמה של התנועות.
בשנים האחרונות גובשו דרכים להתמודדות עם התופעה. במרבית המרכזים הרפואיים בארץ ובקופות החולים קיימות מרפאות העוסקות בטיפול בהפרעות בתנועה.
חשוב להבהיר: אין סיבה להיבהל מהתופעה והיא אינה מגבילה את האדם מלהגיע להישגים גבוהים ומשמעותיים בחייו.