עברית בהארלם

בעקבות הצלחת בית הספר הצ'ארטר הדו-לשוני בברוקלין, ניו-יורק נערכת לבית ספר ציבורי שני בעברית ואנגלית

רגע לפני חופשת החורף בבתי הספר, חופשה שלאחריה נפתחות ההרשמות לקייטנות הקיץ, נשלמות ההכנות לפתיחת בי"ס ציבורי חדש עברי-אמריקאי בצפון מנהטן. “זוהי בשורה עבור כל אלפי הישראלים המתגוררים באיזור וילדיהם בגילאי בית הספר היסודי", אומר דוד גדזלמן, המפקח על הקמת הפרויקט. הכוונה היא להקים בי"ס בין הכנסיות המפוארות ובתי הכנסת הוותיקים בו יפגשו תלמיד מטרינידד עם תלמידה ילידת ישראל, ושניהם ישירו את שיר ה-א'-ב' של נעמי שמר ולאחריו יספרו נאמברז מזירו ועד טן.

 

 

גדזלמן, בוגר אוניברסיטת דיוק והאוניברסיטה העברית בירושלים המוסמך גם כרב, משמש מאז שנת 2003 כמנכ"ל קרן סטיינהארדט, שיזמה את הקמת בית הספר וששמה לה למטרה לתמוך בחיי קהילה ותרבות יהודיים ברחבי ארה"ב. נשיא הקרן הוא מייסד תעשיית קרנות הגידור, הפילנתרופ היהודי מייקל סטיינהארדט, מי שהקים בזמנו בשיתוף עם המליונר צ'רלס ברונפמן את פרוייקט "תגלית" והיה ממייסדי העיתון "ניו-יורק סאן". ”המודל שלנו הוא בית הספר Hebrew Language Academy) HLA), שהקמנו לפני ארבע שנים בברוקלין ומהווה מוסד חינוכי מצליח עבור הקהילה היהודית וההיספנית במקום", מוסיף גדזלמן שהשתתף בניסוח כתיבת מסמך הצ'ארטר שהתקבל ע"י עיריית ניו-יורק השותפה במימון פעילות בית הספר הציבורי.

 

מהו "צ'ארטר סקול"?

“צ'ארטר הוא למעשה אמנה כתובה, סוג של חוזה. בי"ס צ'ארטר הוא בי"ס ציבורי המנוהל באופן עצמאי וממומן מכספי ציבור ובמקרים מסויימים גם מתרומות. הוא לא כפוף לרגולציות בדומה לבתי ספר ציבוריים אחרים אבל הוא מחוייב להציג תוצאות והישגים לימודיים. חלק מהכסף להפעלת בית הספר, בערך כ-70%, מגיע ממדינת ניו-יורק וחלק מהמרכז לבתי ספר צ'ארטר יהודיים בארה"ב. בנוסף לביה"ס שפועל בבברוקלין, פתחנו לפני כשנתיים בי"ס צ'ארטר מאד מוצלח, 'התקווה', באיסט ברונסוויק בניו-ג'רזי. כמו כן קיבלנו היתרים לפתוח שני בתי ספר נוספים באותה המתכונת כבר בסתיו 2013, בוושינגטון די.סי ובסן דייגו שבקליפורניה”.

 

 

מי זכאים להירשם לביה”ס החדש בהארלם?

"כל תלמיד שגר במחוז הספציפי, המסומן כדיסטריקט מס' 3 בעיר ניו-יורק. הגבול מתחיל ברחוב 59 בצד המערבי ועד לרחוב 122, מנהר ההדסון ועד לסנטרל פארק. זאת אומרת כל איזור אפר ווסט סייד ושליש משכונת הארלם. בין הנרשמים תיערך הגרלה ולכל ילד במחוז יש סיכוי זהה להתקבל. אם לתלמיד יש אח או אחות שכבר התקבלו, נשקול בחיוב לאשר את קבלתו. אם ישנם תאומים ואחד מהם התקבל בהגרלה, גם התאום השני אוטומטית בפנים”.

 

בית הספר החדש ימוקם בין רחוב 117ו-118 וסיינט ניקולס אווניו, במבנה ששימש בעבר כבית ספר. מאחר ואין חצר, גג הבניין יוסב למגרש משחקים בו התלמידים יבלו בזמן ההפסקות בין השיעורים. כשמזג האוויר יאפשר, התלמידים יטיילו לפארק מורנינג סייד הסמוך. המקום נגיש לאוטובוסים הצהובים המיועדים להסעות תלמידים ושעות הפיזור בבוקר והאיסוף אחר הצהריים יהיו מאובטחות ומוסדרות. בקרוב יחלו במקום עבודות השיפוץ בשטח שגודלו כ-33 אלף רגל רבועים.

 

בשבוע הבא יקיימו ראשי בית הספר סדרת מפגשים עם הורים המעוניינים לרשום את ילדיהם לצ'ארטר החדש והמסקרן והם אף יוזמנו ל-HLA בברוקלין על מנת להתרשם מיום לימודים פעיל. “יש לנו כבר למעלה משישים בקשות לשנת הלימודים הבאה, מספר די מרשים בהתחשב בעובדה שאנחנו עדיין בשלבים התחלתיים של היערכות", מספר גדזלמן.

 

מהו היחס בין מספר המורים לתלמידים?

“בכל שכבה יהיו שלוש כיתות כשבכל כיתה יהיו שתי מורות, מחנכת ומורה לעברית וילמדו בה 26 תלמידים. כך שהיחס הוא למעשה מורה על 13 תלמידים. בשנת הלימודים הראשונה נפתח שתי שכבות לימוד, גן חובה וכיתה א' ובכל שנת פעילות נוסיף שכבה בדומה למודל שלנו בברוקלין. בסופו של התהליך ילמדו בבי"ס בהארלם 450 תלמידים. בברוקלין לומדים כיום 383 תלמידים מכיתות גן חובה ועד לכיתה ד'. בשנה הבאה נגיע ליעד ונוסיף את שכבת כיתה ה'. בעתיד אנו מתכוונים שביה"ס ישרת תלמידים עד כיתה ח'”.

 

מהי תוכנית הלימודים?

“ראשית, שנת הלימודים שלנו ארוכה יותר מאשר בבתי ספר ציבוריים אחרים, אנו פותחים את השערים ב-26 באוגוסט. יום הלימודים ארוך, מתחיל בשמונה בבוקר ומסתיים בארבע אחר הצהריים. בנוסף ללימודי העברית אנחנו כפופים לתוכנית הלימודים שמכתיבה מדינת ניו-יורק. אין לנו קשר למשרד החינוך בישראל. הגישה החינוכית שלנו מעמידה את התלמיד במרכז ומעניקה לו את הכלים להתפתח כאינדיבידואל. יש לנו תוכנית העשרה לתלמידים המתקשים באנגלית ותוכנית מיוחדת לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. התלמידים זוכים לארוחת בוקר, צהריים ונישנוש בשעות אחר הצהריים כשכל יום נפתח בשיחה בשפה העברית. מערכת השעות השבועית מוקדשת לשעתיים אנגלית ביום, שעת עברית בכל יום, שעת מתמטיקה, שלוש שעות שבועיות של לימודי חברה, התנדבות ונתינה לקהילה ושעתיים וחצי שבועיות של לימודי מדעים. יש כמובן גם לימודי מוזיקה, אמנות, חינוך גופני וטכנולוגיה. יהיו לנו גם שיעורי שח מט וריקודי עם כחלק מלימודי החובה. בימים אלה אנחנו מפתחים את שיעורי ההעשרה שיינתנו כחוגים לאחר שעות הלימודים ע”י צוות מדריכים מקצועי. חלק נוסף מתוכנית הלימודים השנתית יוקדש לחקר ההיסטוריה והתרבות של ישראל תוך הקשר ללימודי השפה העברית. אנו פועלים בשיתוף עם מרכז לחקר התרבות השחורה בהארלם עם דגש על הגירה ומהגרים. בימים אלה אנו מתחילים בגיבוש צוות המורים".

 

מהן דרישות התפקיד?

“בנוסף למורים בעלי ניסיון מקצועי בהוראה בכיתות הנמוכות, אנו מחפשים מורים דוברי עברית. מבחינת ההסמכה תינתן עדיפות לבעלי נסיון בבתי ספר ציבוריים ולבעלי תואר בחינוך מאחד המוסדות המוכרים בארה"ב. גם מורים בעלי תעודת הוראה ממוסדות אקדמיים בישראל מוזמנים לפנות אלינו כשהמועמדים המתאימים מבינהם יזכו להסמכה ממדינת ניו-יורק”.

 

אילו תגובות קיבלתם מהתושבים במקום?

“קיבלנו תגובות מאד נרגשות ממשפחות ישראליות המתגוררות באפר ווסט סייד. קיומו של בית הספר עונה על הצורך בחינוך איכותי ובר השגה בשפה העברית”.

 

איך הגיבו ההורים האפרו-אמריקים בהארלם? מה לילדיהם ולהיסטוריה של מדינת ישראל?

“אם בוחנים את בתי הספר הציבוריים הפועלים באותו איזור, הרי שהצ'ארטר שאנחנו מקימים הוא ברכה לאיזור. כיתה ובה שתי מורות זה בונוס שאין בבי"ס ציבורי ממוצע. המשפחות שם מבינות שמדובר בהזדמנות עבור ילדיהם לזכות בחינוך ברמה מאד גבוהה. ידוע שלימוד שפה נוספת מפתח את יכולת החשיבה ואת האינטיליגנציה כך שהם מברכים על רכישת שפה נוספת. הורים רבים מבינים שכדאי לחנך ילד לדו-לשוניות כי יש לכך המון יתרונות. יש בניו-יורק צ'ארטרים דו לשוניים כמו אנגלית- צרפתית ויש ספרדית-אנגלית, יש גם בתי ספר המלמדים סינית. מחקרים מדעיים הוכיחו כי יש קשר בין דו לשוניות לבין יכולת אקדמית מפותחת. ברור שישנה גם ביקורת ולא כולם היו מרוצים".

 

על מה בכל זאת הביקורת? חשש מתכנים יהודיים- דתיים?

“אין לנו תכנים דתיים בבית הספר ואנחנו עושים הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה. גם מבחינה חוקית אסור לנו לעסוק בנושאים הקשורים בדת. אמנם יש צ'ארטרים הממוקמים בכנסיות אבל המקרה שלנו אחר וחשוב לי להדגיש שאנחנו מתכוונים ללמד על תרבות יהודית, על קהילות יהודיות בעולם ועל ההיסטוריה של ישראל, כל זאת ללא שום תוכן דתי. היותי רב לא משנה את העובדה הזו".

 

בתקופת החגים למשל, תחגגו את כריסמס, חנוכה ואת הקוואנזה?

“לא נציין שום חג. התלמידים ילמדו על תרבויות ומנהגים שונים באופן שווה. אגב, אסור לנו על פי חוק לשאול תלמיד על מוצאו הדתי".

 

ובכל זאת מהי להערכתך ההתפלגות האתנית?

“אני מעריך שיהיו כארבעים אחוז אפרו-אמריקאים. כמובן שיהיו גם תלמידים ממוצא היספאני”.

 

אחרי ארבע שנות פעילות בביה”ס בברוקלין המשמש כמודל, איך אתה מסכם את האינטגרציה בין הילדים?

"לא יכולנו להיות יותר מרוצים מהתוצאות של העירוב החברתי בין התלמידים. החברויות והקשרים שנוצרו לא היו קורים בנסיבות אחרות. תלמידים ממשפחות יהודיות מציינים את החגים בחברת חבריהם לכיתה ובני משפחותיהם, חלקם ממוצא היספאני וחלקם אפרו-אמריקאים ולהיפך. התלמידים היהודים נחשפים למנהגים ולתרבויות שונות. גם בין ההורים נרקמו קשרים ויחסים קרובים. אלה חברויות לחיים והחיבור הזה בין כולם הוא אחד ההישגים הכי גדולים שלנו".