לכתוב בכעס ובחמלה: גרפולוגיה ודרך הדהרמה

הכתב שלנו יכול לספר אם אנחנו כועסים ועל מי. מיה שחר בוחנת כתבי יד שונים ומסבירה מה הקשר של הבודהיזם לחמלה וכיצד אנחנו יכולים לשנות את חיינו בעזרת הכתב

בגרפולוגיה ניתן לאבחן רגשות כעס בכתב היד ולראות כלפי מי הם מופנים. ההורים, הילדים, כעס עצמי או כלפי הסביבה והיקום באופן כללי. יחד עם זאת, אם אין מבינים מהי התכלית של הכעס, כיצד הוא משמש אותנו, איך הוא פועל ומה הוא עלול לעשות, לא נוכל לעזור למטופלים להיות מאושרים יותר וסובלים פחות.

 

כדי להבין את הסיבות והגורמים לכעס נכחתי בשבוע שעבר בהרצאה מרתקת של הנזירה הבודהיסטית גשה קלסנגוונגמו. בביקורה בארץ נשאה הרצאה על הספר האחרון של הדלאי לאמה "למלא את הלב בחמלה" (הוצאת ידידי הדהרמה, 2012).

 

הנזירה היא האישה הראשונה שזכתה לתואר המכובד גשה בלימודים הבודהיסטים. בת 45, ילידת גרמניה ובעלת אישיות מתוקה ועדינה מאד. אגב, עור הפנים שלה נראה נהדר מה שמלמד, שככל הנראה, תרגול רוחני, ולהלן חמלה, יכולים להוות תחליף לקרמים יקרים ולזריקות בוטוקס. עוד סיבה למה לא לכעוס הרבה ולחייך כפי שעושה הדלאי למה. אמנם, יש כמה סינים הרואים בו אויב וכמה נוצרים המעדיפים את האפיפיור על פניו (אולי כי האחרון רציני ומחייך הרבה פחות) אך עדיין הדלאי למה הינו מנהיג מוערך בעולם, כאשר ללא צבא והון הוא מצליח להפגין עוצמה אמיתית עד כדי כך שגורמים רבים חוששים מפניו.

 

על מנת להגדיר מהו כעס יש להגדיר קודם מהי חמלה. חמלה במונחים בודהיסטים זהו הרצון שאחרים יהיו מאושרים. התוצאות של הפגנת החמלה הן תמיד חיוביות כלומר היווצרותה של קרמה חיובית. ההפך מחמלה הוא הכעס, שבהגדרת הדלאי למה הוא מצב תודעה הנובע מעמדה מנטלית לא נכונה המגזימה בתכונותיו השליליות של מושא הכעס והמעוררת סלידה כלפיו ובדרך כלל גם רצון לפגוע בו. תוצאותיו סבל.

 

 

ללכת ראש בראש עם אנשים, אותיות ח' ות' זוויתיות

אחד הסימנים בכתב היד לאנשים הנוטים לכעס הוא אותיות היוצרות זווית ובמיוחד האות ח' ות' שיוצרות קו אלכסוני או איקס (ראה ציור). אלו אנשים ההולכים עם הזולת ראש בראש. רוב האנשים (והישראלים במיוחד), לא אוהבים לצאת פראיירים. לכן, תחושתם היא שהכעס מגן עליהם מפני היחשבות לרכרוכיים, חסרי עמוד שדרה שניתן לנצל ואף להתעלל בהם. הדלאי למה מסביר כי אי תגובה בכעס אינה אומרת שלא צריך להגיב באמצעים תקיפים כדי למנוע ניצול או פגיעה.

 

לפעמים חובה להגיב בחריפות לניצול או פגיעה אולם תוך כדי ויסות הכעס ושמירה על חמלה בו זמנית. הדוגמה הטובה ביותר היא הורים וילדים. הורים מענישים את הילדים באמצעים חמורים (למשל החרמת הפלייסטיישן) ועדיין רוצים שיהיה להם טוב. כך גם יש לנהוג באויבים, לבלום אותם ולזכור את מידת החמלה. השיטה היא תמיד לשנות את עצמנו במקום להיפטר מהאדם האחר.

 

אשליית העצמי, חלקים של האות ז'או ג', היעדר שוליים שמאליים

שורש הידיעה הרוחנית הוא הרעיון שכולם בעצם מחוברים זה לזה. אולם הנטייה שלנו היא להרגיש נפרדים מאחרים (אשליית "האני" והאגו) ואפילו להעריך את האושר שלנו על פני האושר של זרים. לא זו בלבד אלא שאנחנו אף חשים שמותר לפגוע באחרים על מנת להיות מאושרים.

 

בגרפולוגיה אפשר בין היתר לבחון אגואיזם לפי האותיות ז' או ג'. האם הקו האנכי של אותיות ג' וז' שלכם מאורך מאד ובעל זוית של 90 מעלות? סימן שאתם לעיתים שמים את עצמכם במרכז היקום ואפילו אם אתם נותנים לזולת מתנה או מחווה אתם זקוקים לדברי שבח ולהוקרת תודה גדולה במיוחד.

 

עוד מאפיין הוא היעדר שוליים שמאליים וכתיבה עד הסוף של השורה. במידה ולא משאירים מרווח בסוף השורה עד קצה העמוד, הדבר מצביע על יכולת פגיעה באחר על מנת להגיע למטרה/ אושר עצמי.

 

קשה לבטל את אשליית העצמי ולהרגיש חיבור אמיתי לזרים ופעמים רבות אף למשפחה ולחברם. לכן הדלאי למה מציע שתהיה "אנוכי בחוכמה". כדי לקבל ולצבור קארמה חיוביות עשה טוב לאחרים והרגש טוב. במידה ותפגע באחרים תפגע בסופו של דבר בעצמך (בגלל ההשפעה ההדדית) לכן לא משתלם ומועיל לכעוס.

 

הגזמה וגודל כתב

הכעס לא מבוסס על מציאות משום שבזמן זעם מושא הכעס הופך למוגזם. רואים באדם שעליו כועסים תכונות שליליות בלבד, ואף לא שמץ של טוב. איך יכול להיות בכלל שמישהו בעולם אוהב את המגעילה הזו? לאחר זמן מה מוצאים עצמנו שואלים על מה כעסתי כל כך? מה היה שם בכלל? הכעס מוציא מפרופורציה, מעצים את הבעיות ורק חמלה מבוססת על מציאות. הרגש ההרסני גורם לך לאיבוד עצמאות והחלשת שיקול הדעת. בעת התקף זעם נהיים אלימים וההוכחה לכך שבמבט לאחור מרגישים מבוכה רבה וחרטה. כמו כן אם כינית מישהו בשם גנאי (למשל את גיסתך) תסבול מתוצאות מרחיקות לכת בעתיד.

 

במונחים גרפולוגים, לבעלי כתב גדול (יותר מ-3 מ"מ) יש נטייה לדרמה ולהגזמה כמו לבלון שעומד להתפוצץ. שימו לב כי לאחר שצעקתם או התפרצתם על מישהו כתב היד שלכם נהיה גדול יותר ממה שהוא בדרך כלל.

 

לסיכום, אם מישהו כועס עליך ואתה כועס עליו התוצאה תהיה שלילית ואף הרת אסון. אבל אם תפגין כלפיו חמלה,

ותרצה שיהיה לו טוב לא רק שתישאר שליו אלא שגם הכעס של האחר יפחת בהדרגה. אם תכעס בחזרה הדבר יביא להצלחה זמנית שהתוצאות שלה תהינה הרסניות בטווח הרחוק. לשים את עצמך בנעלי האחר זה עוזר ויש לזכור שגם אנחנו לא מושלמים למרות שהנזירה טוענת שפרסומות לסכיני גילוח ולאבקות כביסה גורמות לנו להאמין שכולנו צריכים להיות כאלה. אולי כדאי לשים תזכורת בסמארטפון שאנחנו לא מרכז היקום ולשים את עצמנו בנעלי האחר. כתב היד שלנו יכול לשמש עדות נגישה נוספת לרמת האגואיזם בדם ולאפשרות מבורכת לשינוי וצמיחה.

 

• יש לכם שאלה אישית למיה שחר? חפשו אותה בפייסבוק