בצרפתית קוראים להן שו, שפירושו כרוב (המזכיר את צורתן אך משמש גם שם החיבה הכי נפוץ בשפה), ובעברית, פחזניות, שם מדליק, כשחושבים על זה - אך אין לי מושג מהיכן הוא לקוח, אולי מהמילה פחזני? בשל אופיין הקליל והנפוח? אם מישהו יודע את התשובה, אשמח ללמוד.
עוד בערוץ האוכל:
את המאפים האלה, מנדבכיה החשובים של הפטיסרי הצרפתית, אני זוכרת מילדותי, מהמטבח של אמא שהכינה אותן בגרסאות מלוחות ומתוקות. פעם אפשר היה למצוא אותן גם כמעט בכל קונדיטוריה בארץ, ממולאות בקרם (שהתכוון להיות קרם פטיסייר אבל היה רק חיקוי עלוב למדי שלו) או אפילו ריקות, מוכנות למילוי עצמי בבית.
כל פטיסרי צרפתית מתגאה במנעד רחב ומגוון של יצירות על בסיס בצק שו, מאקליירים מוארכים ועד טבעת דמוית אופן או גלגל ממולאת בקרם הנקראת פריז-ברסט (לכבוד מרוץ אופניים ידוע). במסיבות ובחתונות, בעיקר בכאלה עם קריצה למסורת בסגנון רטרו, לא נפקד מקומם של המבנים המרשימים שזכו אצלנו להנצחה בשם קרקומבוש- מגדל חרוטי של פחזניות, מודבקות זו לזו בקרמל, ובכל חנות שכונתית נידחת תמצאו שוקט - או אם תרצו, כרובוניות - פחזניות מיני מעוטרות בגבישי סוכר.
מי שהזכירה לי אותן הייתה בתי, שהחליטה יום אחד להתרפק על זיכרונות מעיר האורות והכינה אותן בעצמה (כולל הכנה ביתית של גבישי הסוכר, שלא מצאה בסופר). העוגיות הפוחזות האלה, מלאות אוויר ולחלוחיות משהו מבפנים עם קרום נעים ושזוף מבחוץ, נמכרות על פי משקל ומעולם לא הגיעו איתנו הביתה - אכלנו מהן בדרך, ישר מהשקית. ככל העוגיות העשויות מבצק רבוך (זה השם המקומי לפט-א-שו הצרפתי) תוקף חייהם קצר, כמו פרפרי הכרוב, ועדיף לאכול אותן ביום שהוכנו.
אגב, אחיותיהן המלוחות של השוקט, הגוז'ר, הן פחזניות גבינה פיקנטיות, שנחשבות לספציאליטה של חבל בורגונדי, ומוגשות כאפריטיף, לליווי היינות והמשקאות המהוללים של האזור.
המתכון שלפניכם מניב כמה עשרות שוקט (פחזניות קטנות) אבל אם אתם מעדיפים, תוכלו לנפק ממנו גם פחזניות מתוקות מעט יותר גדולות (יש להאריך את משך האפייה הראשוני בכמה דקות). אם מוותרים על גבישי הסוכר אפשר למלא את הפחזניות בקרם או בקצפת (רצוי סמוך ככל האפשר למועד ההכנה), לזרות עליהן אבקת סוכר או לצפות אותן בשוקולד מומס, בזיגוג סוכר או בקרמל.
1/2 כוס מים
1/2 כוס חלב
1 כף סוכר
קורט מלח
100 גרם חמאה
1 כוס קמח
3 ביצים
לקישוט:
גבישי סוכר
אופן ההכנה: