"זה שאנחנו לא שומעים, לא אומר שאין לנו כישרון"

אלכסיי שפיגלמן, תלמיד בן 17 כבד שמיעה, לא שונה מכל כדורגלן אחר: "כדורגל משחקים ברגל. החלום - אולמות מלאים באוהדים כדורגל שומעים"

זאב גולדשמיט פורסם: 20.12.12, 09:22

"אנשים חירשים הם כמו כל אנשים אחרים, וככה אנחנו מבקשים שיתייחסו אלינו, כשווים מול שווים. כדורגל משחקים ברגל, וזה שאנחנו מתקשים בשמיעה, לא אומר שאנחנו שונים ואין בתוכנו כישרונות". כך אומר אלכסיי שפיגלמן, לקראת יום ההתרמה לאירגוני החרשים וניצן.

עוד ב-ynet ספורט:

שפיגלמן , תלמיד בן 17, מגדיר את עצמו כבד שמיעה, והשיחה איתו התנהלה באמצעות רמקול, המחובר לטלפון. הוא משתייך לקבוצת קט-רגל "יהלומי נתניה", המשחקת בליגה של אס"ח, אירגון החרשים. בעונה שעברה הם סיימו בתחתית, אחרי ששיחקו כמעט בלי תנאים ובלי מאמן. העונה התנאים שופרו, והם דרוכים לפתיחת העונה החדשה.

14 שחקנים משתייכים לקבוצה הנתיינתית, כולם חרשים או כבדי שמיעה, שאחדים מהם ניסו בצעירותם להתקבל לקבוצה סדירה במסגרת ההתאחדות לכדורגל, אבל נידחו ע"י המועדונים בגלל מיגבלת השמיעה.

רוצים להיות כמו כולם. יום ההתרמה לחרשים (צילום: gettyimages)

במשחקים , במקום במשרוקית, השופטים מסמנים בהנפת דגל. לשפיגלמן היתה פעם תקרית עם השופט מנשה משיח, ששפט בליגה, לאחר שספג ממנו כרטיס אדום, כיוון שניגש לעמדת המזכירות כדי שיעצרו את השעון.

שפיגלמן מנסה לקרב את אוהדי הכדורגל לליגת החרשים: “החלום שלנו, שמשחקי הליגה יתמלאו באוהדי כדורגל שומעים, שיבואו לעודד אותנו ולשמח אותנו. אנחנו רוצים להרגיש, שאנחנו לא יוצאי דופן".

לאחרונה התמנה למאמן קבוצת יהלומי נתניה, סרחיו גוונדה, עולה חדש מאורגוואי, אדם ששומע רגיל, אבל הוריו חירשים. גאוות ההורים בכך שבנם לקח על עצמו לאמן קבוצה של חרשים.

סיפר המאמן: “אני מרגיש סיפוק עצום בכך שאני אדם רגיל ששומע, מצליח לשמח את השחקנים החרשים. במהלך המשחק לא מבחינים בהבדל בינם לבין שחקני כדורגל אחרים, מבלד השקט במגרש".