דו"ח המבקר: סכנה בכבישי רשויות מקומיות

מבקר המדינה מצביע על שורה ארוכה של ליקויים חמורים בהתנהלות העיריות רחובות, רמלה וראש העין בעניין תחזוקת כבישים. גם בפרדס חנה-כרכור אין תוכנית רב-שנתית ראויה לתחזוקת תשתית כבישים ראויה, ואין אפילו מידע עדכני על היקף או מצב הכבישים ברגע זה

כמה זמן לוקח לתקן בור? את דו"ח מבקר המדינה בעניין תחזוקת כבישים ברשויות מקומיות, ראוי להתחיל בסיפור קטן שמופיע בו. על-פי הדו"ח, ב-28 באוגוסט 2011 התקבל במוקד העירוני של עיריית רמלה דיווח על בור באחד מכבישי העיר. המוקדן שטיפל בדיווח קיבל ממחסן העירייה הודעה מפתיעה: "אין בנמצא זפת לכיסוי הבור", הבהיר לו האחראי על מלאי החומרים במחסן.

 

חודש לאחר מכן, ב-23 בספטמבר, התקבלה פנייה נוספת בעניין הבור, אלא שהפעם דווח על ילד שנפל במקום. האם הזדרזו עובדי העירייה, וכיסו מיד את הבור המסוכן? על-פי דו"ח הביקורת שמפרסם היום (ג') מבקר המדינה, יוסף שפירא, הטיפול בבעיה הסתיים רק ב-22 בנובמבר, שלושה חודשים אחרי שהתקבל הדיווח הראשון.

 

 

למה קורה דבר שכזה? דו"ח המבקר חושף שורה ארוכה של ליקויים חמורים בהתנהלות שלוש עיריות ומועצה מקומית אחת, בכל הנוגע לתחזוקת כבישים. מתברר כי ברחובות, רמלה, ראש העין ופרדס חנה-כרכור אין תוכניות רב-שנתיות לתחזוקת כבישים, ולמעשה אין אפילו מידע עדכני על היקף או מצב התשתיות.

 

הנה רשימה חלקית של ליקויים חשובים:

• היעדר בקרה ומעקב אחר עבודות התחזוקה
• נתונים חסרים ואי-שימוש בנתונים הקיימים לשם הפקת לקחים ולשם תכנון וקביעת סולם עדיפויות לטיפול בליקויים
• אי-קביעת נוהל פנימי המסדיר ומגדיר את משך הזמן המרבי לטיפול בפניות בדבר מפגעים
• אי-עמידה באמות המידה שנקבעו לטיפול בתלונות

 

תגובות שהעבירו משרדי מלמדות כי המצב בערים אחרות כנראה אינו טוב יותר. במשרד הפנים אמרו למבקר כי הם נמנעים "מלקבוע לרשויות המקומיות סדר עדיפויות בפעילותן בנושא תחזוקת הדרכים... (ו)חסרים (למשרד) כלים, ידע ומומחיות לטיפול בנושא".

 

במשרד התחבורה הסבירו למבקר כי הם עוסקים "בנושאי התנועה בדרכים ובכלל זה בבטיחות", אך אינם עוסקים בתחזוקת דרכים ואף אינם סבורים כי הם אחראים "מהבחינה המקצועית לעניין תחזוקת הדרכים הציבוריות, לרבות ברשויות המקומיות".

 

לא בטוח, לא יעיל

בין ספטמבר 2011 ומאי 2012 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת ברחובות, רמלה, ראש העין ופרדס חנה-כרכור. "בביקורת נבחנו היערכותן של הרשויות בנושא תחזוקת הדרכים בטווח הארוך ובטווח הקצר, וכן הטיפול של משרד הפנים ושל משרד התחבורה בנושא", מבהירים במשרד המבקר. ומה עלה בביקורת? מתברר כי בכל הנוגע לתחזוקת כבישים, יש בערים אלה הרבה מקום לדאגה.

 

למשל, מנתוני עיריית רמלה עולה כי בשנים 2008 עד 2011 התבצעו עבודות תחזוקה מסוג ריבוד בקטעים ב-11 רחובות, באורך כולל של כ-3 ק"מ - או כ-0.8 ק"מ בממוצע בשנה. נשמע לכם מעט? גם למבקר, שמציין כי העבודות שבוצעו כללו "כ-7% בלבד מהעבודות שהיו צריכות להיעשות לפי אמות המידה המשתקפות בהנחיות מע"צ". אגב, המבקר מוסיף כי "באותן שנים לא נעשו כל עבודות לשיקום כבישים".  

 

ומה עשתה עיריית רחובות? בשנים 2010 ו-2011 בוצעו עבודות ריבוד בקטעים של 47 רחובות בעיר, באורך כולל של כ-13.1 ק"מ, ועבודות שיקום באורך כולל של כ-1.6 ק"מ. אלא שעל-פי המבקר, ההספק הזה אינו מרשים במיוחד. לפי דו"ח הביקורת, העירייה ביצעה "כ-35% מעבודות הריבוד וכ-9% מעבודות השיקום שהיו צריכות להתבצע".

 

בעיריית ראש העין המצב מעט טוב יותר. "בשנים 2008 עד 2011 נעשו... כ-70% מעבודות השיקום שהיו צריכות להתבצע". אלא שבביקורת התברר כי "באותן שנים כמעט שלא נעשו עבודות לריבוד כבישים, וכי למעט עבודות שנעשו באזור הוותיק (של העיר), לא נעשו כל עבודות לתחזוקה ולשיקום של דרכים באזור השכונות החדשות".

 

ומה עלה בביקורת שנערכה במועצה המקומית פרדס חנה-כרכור? בין 2008 ו-2011 בוצעו רק "כ-30% מעבודות הריבוד שהיו צריכות להיעשות... (ו)למעט עבודות לשיקום רחוב אחד שאורכו כ-0.5 ק"מ, לא נעשו עבודות נוספות לשיקום כבישים באותן שנים".

 

ומה הסכנה הטמונה בהתנהלות זו של העיריות? המבקר מסביר כי "לא זו בלבד שדחיית התחזוקה המתחייבת עלולה להשפיע על בטיחות התושבים ועל רווחתם, אלא שככל שדחיית העבודות מתמשכת, גדלה גם ההוצאה הכרוכה בשיקום הכבישים". ובמלים פשוטות: אי ביצוע עבודות תחזוקה מסכן את הנהגים, וגם מייקר את עלותן כאשר מחליטות העיריות לשקם את הכבישים.

 

תוכניות תחזוקה בשליפה 

מדו"ח המבקר עולה כי הסיבה העיקרית לליקויים בתחזוקת הכבישים ברשויות המקומיות היא היעדר תכנון, מידע ופיקוח. "הרשויות שנבדקו לא גיבשו תכניות לתחזוקה מונעת של הדרכים הציבוריות... (ו)לא נקבעו והוסדרו תכניות אב ותכניות ארוכות טווח לתחזוקה", כותב המבקר. "כנגזרת מכך, גם אין בידי הרשויות שנבדקו תכניות סדורות מדי שנה בנושא".

 

מה התוצאה בשטח? "תכנית העבודה לתחזוקת הדרכים הציבוריות בכל אחת מהרשויות שנבדקו, לרבות סולם העדיפויות לביצוע, נקבעת מדי שנה לאותה השנה, ואינה מתבססת על תכנון ארוך טווח", מסביר המבקר. בהמשך הוא גם מציין כי ברשויות שנבדקו "חסרו נתונים עדכניים על תשתיות הדרכים, לא רוכז או נוהל מידע עדכני על אודות עבודות התחזוקה והשיקום שנעשו בתחומן, לרבות מהות העבודות ומועדן".

 

על-פי המבקר, הרשויות נדרשות כעת "להקפיד על ניהול בסיס מידע עדכני על אודות עבודות התחזוקה שבוצעו ועל איסוף נתונים על תשתיות הדרכים, שבאמצעותם תתאפשר הכנת תכנית לתחזוקת הדרכים ולקביעת סדרי עדיפות לביצוע העבודות". אם יבצעו הרשויות את המוטל עליהן, כך מבהיר המבקר, אפשר יהיה "להגביר את בטיחותם של המשתמשים בדרכים, ולגרום לחיסכון בהוצאות העתידיות".

 

את הדו"ח חותם המבקר עם המלצה למשרדי הפנים והתחבורה: "על משרד הפנים לגבש, בשיתוף גורמים מקצועיים רלוונטיים ובכללם משרד התחבורה, הנחיות מפורטות וברורות לתחזוקת דרכים עירוניות ולפרסמן בקרב הרשויות המקומיות, באופן שיאפשר פיקוח על פעולותיהן בכל הקשור לתחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחומן".