עוד ב-games:
הבן, ז'או פנג, החל לשחק בגיל תיכון ומתואר כמי שציוניו סבלו כתוצאה מהתחביב שלו. כיום הוא בן 23 ומובטל - ואביו מתלונן שהוא מבלה מול משחקים במקום ללכת למצוא עבודה. הפתרון? לא מובהרים בדיוק פרטי הדרך בה אביו של פנג עשה את זה, אבל הוא איתר והעסיק שחקנים בעולמות המשחק החביבים על בנו. התנאי להעסקה - שיש לך דמות ב-שלב גבוה יותר מאלה של הבן. המשימה - לעקוב אחריו במשחק ולהרוג את הדמות שלו בכל הזדמנות, עד שימאס לו לשחק.
לא ברור עד כמה התוכנית נחלה הצלחה. התגובה של הבן לעיתון הייתה שהבעיה היא למצוא עבודה שהוא אוהב, לא ההתמכרות שלו למשחקים: "לא אכפת לי אם אני משחק או לא משחק. חשוב לי למצוא עבודה שתמצא חן בעיני, לא סתם כל עבודה".