על המסך

את ההזמנה להשתתף ב"פסטיבל הטלוויזיה של ניו-יורק", קיבל התסריטאי והבמאי טל גולדברג כשהיה בכלל בהודו. הוא הגיע לניו-יורק והחליט להשאר. כעת הוא עובד על סרט חדש

אורלי סנטו פורסם: 16.01.13, 17:41

טל גולדברג, 29, הוא תסריטאי ובמאי חדש בעיר. הוא הגיע לכאן לפני כמה חודשים, לאחר שהוזמן להשתתף ב"פסטיבל הטלוויזיה של ניו-יורק". בימים אלו הוא עורך את הסרט "אני לא מאמין, אני רובוט!", בהשתתפות צחי גראד, דרור קרן ויותם ישי, אותו ביים וכתב יחד עם חברו למקצוע, גל זלזניאק. במקביל לעריכה, טל עסוק גם בגיוס כספים כדי לסיים את תהליך הפוסט פרודקשן. 

 

צילום: אמיר גלעד
(צילום: אמיר גלעד)

 

איך התחילה הקריירה שלך כקולנוען?

"לפני שנים רבות בגלקסיה רחוקה, הייתי מאייר. החלטתי ללכת למגמת קולנוע פשוט כי בתיכון שלי לא הייתה מגמת אמנות פלסטית. 'נו בסדר, שיהיה קולנוע', אמרתי לעצמי. ההחלטה הזו שינתה את חיי. המשכתי לעשות קולנוע בצבא ובאוניברסיטת תל אביב ואני לא יכול להפסיק עד היום. אחר כך ביימתי סרטים קצרים, שזכו בפרסים, ואת הפיילוט 'אוף סקרין', שנרכש על ידי HOT VOD וגם הפך לסידרת אינטרנט. אבל הצעד הכי משמעותי בקריירה היה להשקיע כסף בסרט העצמאי שלנו, 'אני לא מאמין, אני רובוט!' ואז לכתוב ולביים אותו יחד עם חברי גל זלזניאק. עשינו הכל תוך תשעה חודשים בלבד. זו הייתה חוויה מדהימה: גם עכשיו, בזמן שאני עורך אותו, יש לי חיוך מרוח על הפנים".

 

על מה הסרט?

"זו קומדיית מדע בדיוני שעוסקת בדני, בחור רגיש מאוד – כל כך רגיש שלחברה שלו נמאס והיא עוזבת אותו. מדוכא מהחיים, דני מנסה להתאבד וחותך לעצמו את הוורידים רק כדי לגלות שהוא רובוט ושהחברה שלו לא באמת עזבה אותו, היא נחטפה. המום ומלא כוחות חדשים הוא יוצא להציל את חברתו, ועל הדרך לגלות למה לכל הרוחות הוא רובוט. הסרט הוא מחווה לכל הסרטים האהובים עלי מהאייטיז והניינטיז, כמו 'רובוקופ', 'שליחות קטלנית 2' ו'חזרה לעתיד'. אבל שלסרט שלי יש לוק מעודכן ומגניב".

 

צילום: אמיר גלעד
מתוך הסרט "אני לא מאמין, אני רובוט!" (צילום: אמיר גלעד)

 

מה הביא אותך לניו-יורק?

"אני בכלל הייתי בהודו, נרגע מהצילומים, כשפתאום הודיעו לי שהתקבלנו ל'פסטיבל הטלוויזיה של ניו-יורק' עם 'אוף סקרין', הפיילוט שכתבתי וביימתי עם גל. כך מצאתי את עצמי טס מהודו לקצה השני של העולם. במסגרת הפסטיבל הכרתי כל כך הרבה מפיקים, מנהלי ערוצים וסוכנים, שהחלטתי להישאר קצת בניו-יורק. אני רוצה ליצור קשרים שיעזרו לי לכתוב גם לטלוויזיה האמריקאית ולגייס כספים לפוסט פרודקשן. כרגע אני מזגזג על המסלול בין תל אביב לניו-יורק. יש פרייקטים פה ופרויקטים שם. הפיילוט, 'אוף סקרין', עוסק בשני חברים שיעשו הכל כדי להשיג סידרת טלוויזיה משלהם. כל פרק הם מצלמים פיילוט בז'אנר אחר, עם אותם שחקנים, ונכשלים בצורה אומללה. קיבלנו פה ביקורות מדהימות על הפיילוט הזה והוא פתח לנו הרבה מאוד דלתות. מיכאל מושונוב בא להקרנה והיה כיף מאוד לפגוש אותו ולהעלות זכרונות מהצילומים".

 

מה היה הרגע הכי קשה בקריירה שלך?

"אני לא חושב שיש רגע אחד קשה במיוחד. כבר התרגלתי לזה שהמקצוע הזה קשה... בכל פעם שאני נתקל בבעיה אני חושב על זה ש'כאשר היקום סוגר דלת, הוא פותח חלון'. השאלה היא, למה הוא לא יכול לפתוח לי דלת אחרת? למה דווקא חלון? קטן כזה, ועוד צריך לטפס אליו".

 

מה היה הרגע הכי מאושר שלך כאן?

"כל נסיעה בסאבוויי. חולה על הסאבוויי".