שבתון גם בראשון? "נזק של מיליארדים, סתם"

האפשרות להוסיף יום חופש שבה לסדר היום הודות לבית היהודי, אולם כלכלנים מצננים את ההתלהבות ומבהירים: המחיר יהיה גבוה מדי. גם מבחינה חברתית זה לא שווה: "התועלת לציבור הדתי - סיסמה ריקה". האם שעון הקיץ יהפוך זאת לאפשרי?

כוונת מפלגת הבית היהודי להחיות את היוזמה להפוך גם את יום ראשון לשבתון במסגרת המשא ומתן הקואליציוני אולי גרמה לרבים להתחיל לפנטז על סופ"ש ארוך ופחות שעות עבודה, אך המומחים ממהרים לפוצץ את הבועה: "מדובר בנזק של עשרות מיליארדי שקלים. אם לא עובדים - לא מייצרים".

 

אנשי מפלגתו של נפתלי בנט הסבירו אתמול (יום א') כי אם יוכרז יום ראשון כיום חופש ובמקביל יהפוך יום שישי ליום עבודה מקוצר, "הדבר יטיב עם משפחות ויפנה את יום ראשון בשבוע לטיולים, קניות ותרבות פנאי". הם כינו את המהלך "יוזמה סוציאלית", שתוביל ליום לימודים ארוך בשאר ימות השבוע, תקל את יציאתן של נשים לעבודה, ותסייע בשילוב שומרי המסורת בתרבות הפנאי בישראל.

 

עם זאת, המומחים לא השתכנעו. "מדברים פה על להשבית את המשק לכמעט שלושה ימים", הזכיר ד"ר אביחי שניר, מרצה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן והמכללה האקדמית נתניה, שהתעקש כי היוזמה אינה ניתנת ליישום. "המשמעות הראשונה היא שאנשים יצטרכו לעבוד פחות יום בשבוע, וזה אולי נשמע טוב כי

כולנו מעדיפים עוד יום חופש, אך כשאנשים יראו זאת בתלוש המשכורת זה יראה להם פחות טוב".

 

לדברי שניר, ההשלכות של הרחבת הסופ"ש עלולות להיות צניחה במשק. "לכאורה זה הגיוני להשבית את המשק ביום ראשון כי זה יום שלא עושים בו עסקים באירופה וזה אמור כביכול לגרום נזקים מינימליים במשק הישראלי, אבל זה לא מדויק. בסופו של דבר מדובר בנזק של עשרות מיליארדי שקלים. צריך ממש לשנות את כל המבנה של המשק ולהכניס אותו לאותה קשיחות מבנית שהביאה את האירופאים למקום שבו הם נמצאים כיום". לטענתו, "זהו מהלך סקטוריאלי שנועד לרצות מעמד מסוים".

 

גם הציבור חלוק בדעתו: מתי נעשה סידורים?

המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' אביה ספיבק מהחוג לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, הסכים כי יצירת שבוע עבודה בן ארבעה ימים וחצי אכן יהווה בעיה עבור המשק - אך הודה כי לא מדובר בעניין בלתי פתיר. "תעשיינים רבים טענו בתגובה ליוזמה כי מכיוון שיום שישי הוא יום קצר, לא שווה להם לפתוח את המפעלים, ואם גם יום ראשון יהיה שבתון, זו תהיה בעיה עבורם", הוא הסביר, "אבל אם נזיז את השעון כך שבכל ימות השנה יהיה שעון קיץ ואז יהיה אפשר לעבוד ביום שישי יום כמעט מלא - במצב כזה האופציה הזו נראית אפשרית".

 

מבחינה כלכלית אולי בכל זאת ניתן להסדיר את העניין, אך האם זה שווה את המאמץ? כלומר, במילים אחרות, האם לצעד שכזה תהיה באמת השפעה חיובית על איכות החיים של ציבור נרחב בישראל? פרופ' סילביה ביז'אווי מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למנהל טוענת שלא. "אין לזה קשר לחיי הציבור הדתי בחברה הישראלית, זו סיסמה ריקה", הבהירה.

 

לטענת ביז'אווי, הדבר לא יתרום לא לתא המשפחתי ולא להצטרפות נשים למעגל העבודה. "הציבור הדתי מצא דרכים להשתלב בתרבות הפנאי, על אף העובדה שיום שבת הוא יום השבתון", היא הוסיפה. "זה טוב לכולנו שיהיו ימי חופשה, אבל ההשלכות של זה הן שצריך לארגן את כל השוק מחדש, את המשרדים, את בתי הספר. מי בכלל רוצה לעשות דבר כזה?"

 

 

גלעד בוסקילה, תושב אלעד, דווקא לא מסכים עמה. "אם יום ראשון יהיה פנוי, נוכל לטייל עם המשפחה, ליהנות מנופי הארץ, לעשות קניות - כל מה שלא מתאפשר בשבת. אבל השאלה היא אם אכן יהיה זה יום שבתון. האם יאכפו זאת?", הוא תהה. "דבר נוסף שצריך לחשוב עליו זהו יום העבודה המקוצר בשישי. בחורף השבת נכנסת מוקדם אז מתי נספיק להתארגן לשבת? למטבע יש שני צדדים וצריך לבחון את שניהם לעומק".

 

גם נתי, מנהל תחבורה בחברת היי-טק, הודה שהוא מתלבט. "אם שמים את זה על כף המאזניים, צריך לקחת בחשבון שברגע שיום ראשון הופך ליום שבתון, לא יהיה ניתן לעשות בו סידורים כמו ללכת לדואר, להעביר את האוטו טסט וסידורים נוספים שכיום אפשר לעשות ביום שישי. במצב כזה אני מעדיף יום חופש מלא ביום שישי ובלי יום שבתון בראשון".

 

"זה יכול להיות טוב ומעניין, מאחר שיש לי לקוחות רבים באירופה", ציין רונן, איש עסקים מחולון, מנקודת המבט שלו. "אם אדע שהדבר יגדיל לי את ההכנסות, אהיה מוכן לפתוח את העסק לחצי יום ביום שישי, על אף העובדה שקשה מאוד לשנות אורח חיים שהתרגלנו אליו".