מנהיג הסיקסטיז

עוד רגע הוא מגדל שיער פרוע, מתקין עגיל, מעשן צינגלה ופוצח בשירת "תנו לשמש לעלות". איך הפך סרבן השלום הנצחי לנושא בשורת השלום

כאשר יצא שרון אך לפני שלושה חודשים עם קמפיין החוצות "רק שרון יביא שלום", נראה הדבר תמוה, מביך ומופרך לחלוטין. בדומה לאשה ששנים ארוכות משמשת יצאנית, כל העיירה מכירה אותה ככזו, והנה, בוקר אחד, היא מופיעה בכלל כרבנית. התעמולה הפוליטית היא עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות. מחסן תחפושות ענק.

הסיסמה המובילה של שרון, הג'ינגל, המסרים התקשורתיים והקמפיין כולו, עמוסים בשלום. בחודש האחרון הזכיר שרון את ה מלה שלום יותר פעמים משמעון פרס בשנים האחרונות שרון החדש הוא מנהיג סיקסטיז. עוד רגע הוא מגדל שיער פרוע, מתקין עגיל, מעשן צינגלה ופוצח בשירת "תנו לשמש לעלות". מה הולך כאן?

מתברר שהתעתוע הזה נוחל הצלחה לא כל כך מבוטלת. גלים גואים של צחוק מתגלגל לא נרשמים, ונראה שבעיית הזיכרון של חלקים רחבים בציבור קשה שבעתיים מזו של שרון. כך יכול לו אדם שכל עברו פרעות ודמים, שהתנגד בעקביות לכל הסדר מדיני (לרבות שלום עם ירדן, שכלל לא היה כרוך בפשרה טריטוריאלית), שבשמשו כשר חוץ קרא למתנחלים "לתפוס כל גבעה" – לספר שהוא ורק הוא יביא שלום. אשרי המאמין.

מכלול של סיבות ונסיבות גרמו להפיכתו של שרון למועמד מוביל לתפקיד ראש הממשלה. הבולטות שבהן: מורת רוח ילדותית של תומכי ברק כלפיו, הנושאת אופי פתטי של שברון לב מאהובה שהכזיבה; תהליך מדיני מאני-דפרסיבי, שנע תוך שעות בין אפוקליפסה לפריצת דרך היסטורית; העדר הישגים של ממש בתחום מדיניות הפנים, תחושת חוסר תוחלת מהצטמצמות הפערים בשאלות הכלכליות בין הגושים הגדולים, ומעל כל אלה, כמיהה לסדר קאנוני, ישן וטוב, שיבוא תחת התזזית, אי-השקט וחוסר היציבות הפוליטית. כל אלה עומדים בעוכריו של ראש הממשלה, ומשרתים בדרך הטבע את המועמד הנגדי, המחופש גם בימים אלה לג'פטו.

אין שום סיכוי סביר ששרון יביא שלום. שום דבר בעברו לא מרמז על האפשרות הזו. שרון ביסודו לא מאמין כלל באופציית השלום עם העולם הערבי. בחינה עניינית של תוכניותיו והצהרותיו העדכניות, לא מותירה סיכוי שהוא ימלא את ההתחייבויות שעומדות מאחורי סיסמאות השלום שהוא מפזר כעת. הקואליציה העתידית שלו ושותפיו הפוליטיים הטבעיים - אלה בטח לא ישמשו טריגר לקידום תהליכים מדיניים.

אז מה, שרון עובד על הציבור? לא לגמרי. הוא אומנם לא יביא שלום, להפך, הוא יחולל מלחמה. אבל אחריה יבוא שלום. בהפוך על הפוך הוא יביא שלום. בחירתו של שרון לראשות הממשלה תקצר את תולדות הזמן. היא תקרב סיבוב דמים נוסף, שאחריו כאמור ייכון הסדר. אין כנראה מנוס מזה. זהו פרק שישראל מתקשה לחסוך מעצמה. ישראל אינה המדינה הראשונה שבמקום ללכת על יוזמה מדינית ופשרה רצינית בוגרת, מעדיפה להגיע להסדר על גחונה, כשהיא כבר יגעה, מותשת ומוכת שכול וכישלון. מה שלא עושה השכל עושה הזמן.