האם לשוטר שהורשע בעבירות תנועה מגיעה הקלה בעונש, בגלל שהוא עלול לאבד את עבודתו? השוטר ש' שימש בעבר כרכז תחבורה במטה הארצי של המשטרה. במהלך שירותו הורשע בשורת עבירות תנועה חמורות, ורישיונו נפסל לשלושה חודשים. ש' לא קיבל את החלטת בית המשפט לתעבורה, והגיש ערעור על הרשעתו. במפתיע, זכה לשיתוף פעולה מהפרקליטות, שהסכימה לביטול פסילת הרישיון - "לפנים משורת הדין".
כאשר לא הצליח לשכנע את בית המשפט המחוזי בירושלים, החליט ש' להגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון, תוך שהוא מבסס את בקשתו על הסכמתה החריגה של הפרקליטות לבטל את הפסילה, ותוך שהוא מזהיר מפני "ההשלכה המקצועית הקשה על עתידו במשטרת ישראל".
כיצד פסק בית המשפט העליון? לפני שנגלה את החלטתו של השופט אורי שוהם, מן הראוי להסביר איך התגלגל המקרה המוזר של ש' עד כה.
ש' מיהר לערער על ההרשעה וגזר הדין החד-משמעי, וזכה במפתיע לתמיכת הפרקליטות. "אנו נסכים, לפנים משורת הדין, לבטל את רכיב הפסילה בפועל", הודיעו שם לבית המשפט המחוזי בירושלים, למרות שבתיקו של ש' מופיעות עבירות חמורות אחרות, כולל מהירות מופרזת ונהיגה ללא חגורה. למה שינו בפרקליטות את דעתם? ש' ואשתו ציפו ללידת תאומים, ובנוסף - שלילת רישיונו עלולה לפגוע בעתידו המקצועי.
השופט אמנון כהן לא התרשם מטענות הפרקליטות, ודחה את הערעור. "לא יהא זה מן הראוי - בלשון עדינה - לבטל את הפסילה", כתב בפסק הדין. "עמדת (הפרקליטות) נראית תמוהה, ואינה עומדת בקנה אחד עם עמדתה בתיקים רבים אחרים... העובדה כי המערער שימש כרכז תחבורה במטה הארצי, לא יכולה להיות שיקול לאפליה כה בולטת בינו לבין נאשמים אחרים".
הדברים בעניין עברו התעבורתי של ש' מפתיעים, שכן בית המשפט המחוזי כבר קבע כי "יש להוסיף את הרשעותיו הקודמות, לרבות בעבירות מהירות, אי ציות לתמרורים, נהיגה ללא חגורת בטיחות, והרשעה דומה בגין שימוש בטלפון נייד בעת שהרכב בתנועה". אז מי טועה - שופט בית המשפט המחוזי, או עורך דינו של ש'?
לפני כשבועיים הוגשה לבית המשפט העליון תגובת הפרקליטות בעניין זה, וממנה עולה כי טענת עורך דינו של ש' "בטעות יסודה, שכן לחובתו הרשעות שונות, לרבות הרשעה בבית המשפט לתעבורה בירושלים, בגינה נדון לפסילה על תנאי". וכך נותרה למעשה סוגיה עיקרית אחת בפני בית המשפט העליון - האם לקבל את הסכמת הפרקליטות לבטל את פסילת הרישיון, אשר מבוססת על הפגיעה בעתידו המקצועי של ש'?
התשובה של שופט העליון אורי שהם ברורה: "העונש שהושת על (ש') מבטא כראוי את השיקולים המתבקשים, ואינו חורג מרף הענישה המקובל". בכך קיבל במלואה את עמדת בית המשפט המחוזי, ולפיה ההסכמה החריגה שנתנה הפרקליטות להקלה בעונש אינה ראויה במקרה זה, ואינה מצדיקה את ביטול פסילת הרישיון.