שבע דמויות בלילה אחד

שיחה עם שחקני ההצגה "לילה במאי" שתעלה בסוף החודש על בימת "תיאטרון המפגש" בטורונטו

בימים אלה נערכות חזרות להצגה "לילה במאי" מאת א.ב. יהושוע, שתעלה במסגרת "תיאטרון המפגש", הנתמך על ידי מרכז "שוורץ רייזמן". ההצגה תתקיים בתיאטרון "פלייהאוס" בטורונטו, במוצאי שבת 23 לפברואר וביום ראשון, 24 לפברואר.

 

הבמאית, יעל פינגולד והמפיקה, תמי ברמן, מעלות הצגה המתארת את סיפורה של משפחה ירושלמית ערב פרוץ מלחמת ששת הימים. שבע הדמויות היכולות בנקל להיחשב כתמהוניות, או אפילו כמעט על סף הטירוף.

 

אבינועם מגיע לביקור לילי לבית אחותו, תרצה, ומיד משתלט על המשפחה ומנסה לגרום לכולם להתנהג לפי גחמותיו. הוא מזמין את עמיקם, בעלה לשעבר של תרצה שחוזר מאפריקה, להתגייס למלחמה. ד"ר אסף לווין, בעלה הנוכחי של תרצה, מבלה ימים כלילות בבית החולים ומגיע הביתה לעימותים חוזרים ונשנים עם אשתו. תרצה עצמה מתוסכלת ומרחפת, מתלבטת בין זכרונות העבר לעובדות ההווה. נעמי, בעלת גלריה, היא דמות צבעונית אשר מאוהבת באבינועם, מגיעה גם היא באישון לילה כדי לחפש אותו. מערכת היחסים בין נעמי לאבינועם מוזרה ומדשדשת בין גבולות של אהבה אימהית לאהבה זוגית. נועה, תיכוניסטית שמגיעה לביקור יחד עם עמיקם, מעורבת בפלירט לילי עם אבינועם. רחל, אם המשפחה, היא דמות די חזקה, אשר נופלת מדי פעם לתהום הנשיה ומספרת לכולם שהיא רואה אנשים קטנים קופצים לה מבין הרגליים.

 

 

הנסיבות גורמות לכל שבע הדמויות לבלות יחד לילה אחד, בו נחשפות חולשותיהן, סטיותיהן ומאבקיהן הפנימיים. המחזה מתאר תמונת מצב משפחתית, כשברקע מרחף ענן הדאגה על פרוץ המלחמה.

 

יעל פינגולד, במאית הבית של תיאטרון המפגש, נולדה בת"א לסופר משה שמיר ולצביה. אביה היה יוצר פורה וכתב רומנים וסיפורים, ומזוהה בעיקר עם הרומן הראשון שכתב, "הוא הלך בשדות", שבו שירטט קווים לדמות הצבר יפה הבלורית והתואר. הספר הומחז והוסרט, ובשנה שעברה גם עלה על בימת תיאטרון המפגש בבימויה של יעל, לרגל יום הולדתו השמונים. בתום לימודיה התגייסה לצבא ושירתה בחיל המודיעין. היא למדה אומנות וקולנוע ב"בית צבי" ושיחקה בתיאטרון הילדים של אורנה פורת. את קני, בעלה, קנדי שעלה לישראל, הכירה עוד בארץ. הם נישאו ועברו להתגורר במונטריאול, שם לזוג יש שלושה בנים. יעל עבדה שם כמורה, ובמקביל למדה דרמה לימודית ובימוי באוניברסיטת "קונקורדיה". יחד עם ניצה פרי הקימו את סדנת "התיאטרון העברי", מטעם הספריה היהודית. יעל ביימה הצגות רבות, ביניהן "ליזטרסטה 2000", "אשה בעל בית", "משפחה חמה", "עיר הנפט" ועוד. במהלך חמש השנים האחרונות הגיעה לטורונטו למשך שלושה חודשים כדי לביים את ההצגות של תיאטרון המפגש, אך לפני חודשיים החליטה סופית לעבור ולהתגורר כאן. השנה לקחה על עצמה פרוייקט נוסף, "בית ספר לתיאטרון לילדים". "לדעתי זהו מחזה מצויין, א.ב. יהושוע במיטבו. אני מאד נהנית לביים את השחקנים הבוגרים. אנחנו כבר כמו משפחה ומכירים אחד את השני. השנה אני עסוקה גם עם תיאטרון הילדים, איתם אני הולכת להעלות על הבמה את ההצגה 'אנה פרנק'. אני נהנית מכל רגע".

 

תמי ברמן היא המפיקה הנמרצת של חמשת ההצגות האחרונות. בעצם, היא ה"אמא" של כל הצגה, ומנהלת את ההפקה מהרגע בו מחליטים על שם ההצגה ועד לפירוק התפאורה. תמי נולדה בת"א ושירתה בנח"ל. בתום שירותה חזרה לקיבוץ הראל, שם הכירה את בעלה אליוט, קנדי, שבמקרה הוא גם החבר הטוב ביותר של קני, בעלה של יעל. תמי הגיעה לקנדה ונישאה לו, ולזוג שני ילדים. לפני שהגיעה לתחום ההפקות של תיאטרון המפגש הייתה תמי דמות פעילה מאד בתרבות של טורונטו. "כל שנה נהגתי לנסוע למונטריאול כדי לצפות בהצגות שיעל, חברתי, ביימה. כל כך אהבתי את העבודה שלה ואת הרעיון של תיאטרון דובר עברית ופשוט שאלתי אותה, 'למה אין לנו דבר כזה במונטריאול?' והיא השיבה לי, 'בבקשה תכיני את הרקע ואני אבוא לביים'. יותר מזה לא היה צריך כלום. לקחתי ברצינות את דבריה והיום יש לנו תיאטרון קהילתי בו אני גאה מאד. בשנת 2009 יצאנו לדרך עם הפקה ראשונה, 'עיר הנפט', ולאחריה 'היה או לא היה', 'בוסתן ספרדי', 'הוא הלך בשדות' וההצגה החדשה 'לילה במאי'. חשוב לנו מאד לגוון את נושאי ההצגות ואני מקווה שאנחנו מצליחות לקלוע לטעמו של הקהל הישראלי בקהילה שלנו. אני מבטיחה שתהיה לכולם הנאה צרופה".

 

 

דודי פרידמן, שחקן מקצועי, בוגר בית צבי ששיחק בתיאטרון בארץ, בוויניפג ובטורונטו. דודי נשוי לאילת ואב לשתי בנות. בהצגה הוא מגלם את דמותו של אבינועם, טיפוס דומיננטי ואנרגטי. יש לו מאהבת בשם נעמי, המבוגרת ממנו ומשמשת מן תחליף לאמא, עמה אינו מסתדר. יש לו מערכת יחסים מוזרה עם אחותו, הגובלת בגילוי עריות, ומנהל פלירט קצר עם נועה, תלמידת תיכון, שנקלעת למשפחה המוזרה הזו. זו השנה החמישית בה הוא משתתף בהצגות של תיאטרון המפגש. "אני משחק תפקיד של אדם קצת לא מאוזן, שרואה את העולם מזווית ראיה שונה. הוא פשוט עושה מה שהוא רוצה. הקהל הולך לראות אבינועם כמעט מטורף. אני מאד שמח לגלם את הדמות הזו, שחושפת צדדים אפלים באופייה".

 

טניה סטולניץ, שחקנית עטורת פרסים ובוגרת בית צבי, סופרת וציירת מחוננת. בארץ שיחקה בתאטרון, גרושה ואם לילד, מנהלת בית ספר למשחק לילדים בשפה הרוסית ומלמדת בסדנאות להעצמה נשית. טניה משחקת את דמותה של נעמי, בעלת גלריה. היא דואגת לאבינועם כמו אמא וגם כמאהבת. היא מסתירה ממנו את צו הגיוס שקיבל, מחשש שלא יחזור חי מהמלחמה. יש מתח וסתירה בין דמות המאהבת לבין הדמות האמהית. זו שנה שלישית בה היא משתתפת בהצגות של תיאטרון המפגש. "הפעם אני משחקת דמות שונה לחלוטין, בה הצופים לא יצליחו לזהות אותי. אני משחקת מישהי שבאופי שלה היא הרבה יותר מבוגרת ממני, ומתנהגת שונה ממני. היא אשה מצליחה שמחזיקה גלריה, עבודה המצריכה כושר ניהול טוב, אך בחיים הפרטיים היא מסכנה. מרחמת על אבינועם, אבל גם שולטת בו. התפקיד שלי הוא קטן יחסית אך הוא מיוחד, ובשבילי זה משהו חדש".

 

 

שני השחקנים המקצועיים הללו מובילים בכשרון רב את צוות השחקנים החובבים, ומצליחים תמיד להוציא מהם משחק טוב ומהימן. אורלי בוצר, נשואה ואם לשלושה ילדים, היא זמרת בשעות הפנאי ומופיעה עם "שלישיית בנות" באירועים. היא משחקת את תפקיד הבת והאחות, תרצה, הנשואה לאסף, פסיכיאטר, שמעדיף לבלות את זמנו בבית החולים ולא בבית עם אשתו. הדמות של תרצה היא חלשת אופי, הססנית, שנותנת לאחיה הדומיננטי לטרוף את הקלפים של חייה. כשהיא פוגשת את בעלה לשעבר, עמיקם, לאחר שנים רבות, מתעוררים שדים שהיו רדומים זמן רב. בעלה בחיים, מיכה, אמון מדי שנה על בניית התפאורה. זו השנה החמישית בה אורלי משתתפת בהצגות תיאטרון המפגש.

 

"רוב הזמן אני בכוננות להכין קפה, או עייפה. אני מאד מבולבלת ולא יודעת מה אני רוצה מעצמי. הדמות שלי תלושה מהמציאות, ורק לכמה רגעים כשעמיקם מחזר אחריה היא מרגישה שהיא חוזרת מעט לחיים. אבל בגדול היא דמות אפרורית למדי".

 

אסא גרוס נולד ב-1967, ביפו ולמד בבת ים. נשא לאשה את יעל, אותה הכיר עוד בארץ, ובשנת 2004 החליטו להגר לקנדה עם שלושת ילדיהם. אסא מגלם את דמותו של עמיקם, בעלה לשעבר של תרצה, משורר לא יוצלח שחוזר מאפריקה כדי להשתתף במלחמת ששת הימים. הוא מגיע לביקור בבית גרושתו, יחד עם נערה שנגררת אחריו. עמיקם מנסה לשחזר את העבר עם תרצה, מה שלא מסתדר והוא חוזר בידיים ריקות. "אני שמח שקיבלתי את התפקיד של עמיקם. אני מאד אוהב את הדמות. עמיקם הוא טיפוס נהנתן, חפיפניק, שמחפש אתגרים ומצליח לשלב אותם בחייו. הוא מנסה לשחזר משהו ביחסים עם אשתו לשעבר, דבר שלא כל כך עולה בידו". אסא משחק לצד בתו, שחר. "המשחק עם בתי הוא חלום שהתגשם. אני מאד גאה בה ושמח על ההזדמנות לשחק יחדיו על הבמה. שחר מאד מוכשרת ומתאימה לתפקיד". אסא נוסע מידי יום כמעט כ-80 ק"מ לכיוון כדי להגיע לחזרות. "אני מחכה בקוצר רוח להצגת הבכורה בפברואר".

 

ניר צור, 42, נולד בקיבוץ נצר סירני, שם סיים את לימודיו התיכוניים והתגייס לצבא. לטורונטו הגיע תחילה לבד, וב-2004 הגיע שנית עם אשתו ושתי הבנות. ניר אוהב לדוג, לשחק גולף, לרכב על אופניים ולרוץ. "תמיד אהבתי לשחק, וכל נסיוני עד כה היה בהצגות בית הספר ובמופעים של הקיבוץ. לפני שנה, חבר הפנה אותי לאודישנים של ההצגה 'הוא הלך בשדות', שם שיחקתי תפקיד קטן של רפתן, ונדבקתי בחיידק. היום התפקיד שלי גדול יותר ויש לי הרבה טקסט, הנוכחות שלי על הבמה ארוכה יותר ואני מאוהב במשפט 'אתם חולים, אתם כולכם חולים', מה שבאמת מתאים לאווירת ההצגה". לדעתו הדמות של אסף היא דמות מעניינת ופשוטה. "הוא נמצא במצב שהוא לא רוצה להיות בו, ודרך השהות שלו בבית החולים הוא מצליח לברוח מעימותים עם אשתו. אישית, אני לא מתחבר לשום דמות. בחיים האישיים שלי לא הייתי מתחבר לאנשים הזויים שכאלה".

 

שחר גרוס, בת 17, בתו של אסא, מגלמת בהצגה את דמותה של נועה, נערה שמתלווה אל עמיקם ונגררת לפלירט עם אבינועם. "בהתחלה, נרשמתי לחוג דרמה לילדים שבו מתכננים להעלות את הצגת אנה פרנק, אבל תוך כדי ההרשמה תמי עניינה אותי בתפקיד בהצגה זו והפנתה אותי לאודישנים, נבחנתי והתקבלתי". מאד מרגש אותה לשחק לצידו של אביה, ולפעמים הם עושים חזרות יחדיו בבית. "נועה היא דמות מתוקה, וזורמת עם מה שקורה. היא לא רואה במעשיה שום דבר רע או יוצא דופן". לשאלה איך אמה מגיבה לכך שיש לה שני שחקנים בבית שחר משיבה, "אמא שלי מאד מרוצה, וכל המשפחה מתרגשת. אפילו סבי מגיע מהארץ כדי לצפות בהצגה".

 

שוש קביסה, עלתה לקנדה לפני 14 שנים, סיימה לימודי עיתונאות ויחסי ציבור באוניברסיטת חיפה. עבדה בעיתונים "קול חיפה" ו"הד הקריות", וכן בעיתונים שונים בטורונטו. היום היא כתבת ב"ידיעות קנדה". זו שנה רביעית בה שוש, אם לשלושה וסבתא לשניים, משתתפת בהצגות של תיאטרון המפגש. "אני מאד שמחה להיות חלק ממפעל תרבותי זה ולגלם את דמותה של רחל שריד, אם המשפחה. היא דמות הזויה למחצה. היא אשה חזקה מאד שמתמרנת את כולם, אינה פוחדת מאף אחד, פרט מהאנשים הקטנים שקופצים לה מבין הרגליים, ואומרת את אשר בליבה. גם היא, כמו כולם בהצגה, מעורבת במערכת יחסים לא תקינה עם הבן, והיחסים עם הבת הופכים להיות יחסים של אין ברירה".

 

בתאריך 14 לפברואר תתקיים הגרלת שני כרטיסים להצגה. פרטים נוספים בקרוב באתר.