האתגר שלי

רונן יוסף, מצוייד באומץ וסבלנות, רצה להיות עצמאי

שוש קביסה פורסם: 13.02.13, 23:25

סיפורי הצלחה של ישראלים בקנדה מגבירים את המוטיבציה והרצון להצליח, והמשפט "כדי להצליח צריך רק מזל" כבר לא כל כך נכון.

 

רונן יוסף (34) היגר לקנדה בשנת 2007, כשבכיסו אלף דולר ובפיו אנגלית בינונית למדי. "למדתי אנגלית בארץ דרך צפייה בטלוויזיה". כל מה שידע על קנדה הוא שקר מאד בחורף, ושקל יותר להצליח בה, מאשר בישראל. היום, חמש שנים אחרי, רונן מנהל עסק משגשג של הרכבת עזרים לכלי רכב, ומרגיש שמבחינתו כמעט הגיע אל המנוחה והנחלה.

 

רונן נולד בחולון למשפחה תימנית עניפה. לאחר סיום לימודיו התגיייס לצבא ושירת כנהג משאית ונהג אמבולנס. כשהשתחרר, כמו רבים אחרים, עבד בעבודה מועדפת, בחריטת ברקסים, ואז עבר לעבוד באילת כנהג. בכסף שהשתכר קנה רכב ישן, ללא רדיו. "אני מאד אוהב מוזיקה, ורציתי לשמוע שירים תוך כדי נסיעה. קניתי רדיו ישן, וכשהלכתי להרכיב אותו ביקשו ממני סכום אסטרונומי. החלטתי להתמודד עם האתגר ולנסות להרכיב את הרדיו באופן עצמאי. יומיים לאחר מכן הצלחתי להרכיב אותו, ובאותו רגע הרגשתי שיש בי איזה ניצוץ של כשרון גולמי, שאולי אוכל להשתמש בו בעתיד. ב-2001 ניגש לראיון למשרת טכנאי, ולמרות שלא הבין מאומה בתחום, הציג עצמו כבעל ידע רב. "כמובן שהעמדת הפנים שלי לא החזיקה הרבה זמן, והבוס עלה על התרמית. אבל הבטחון שלי מצא חן בעיניו והוא החליט לתת לי הזדמנות, ושלח אותי להתמחויות. אהבתי את העבודה וצברתי נסיון רב, אך לצערי הם פשטו את הרגל, ונאלצתי לחפש מקום עבודה חדש".

 

האופציה להגר לקנדה הגיעה לגמרי במקרה. חבר קרוב של רונן סיפר לו שהוא נוסע לקנדה כדי לנסות ליצור עתיד טוב יותר. "הוא סיפר לי שיש לו קרובים שיעזרו לו בצעדיו הראשונים. הרעיון להתלוות אליו התעורר אצלי מספר פעמים, אבל משום מה זה לא קרה". בינתיים רונן ומשפחתו התמודדו עם קשיים כלכליים. "אחותי התגוררה שנים רבות בשכירות, וכשהחליטו עם בן זוגה לקנות דירה, נאלצו לעבור להתגורר עם ההורים כדי לחסוך מספיק כסף למקדמה. וזה בדיוק ההיפך ממה שקורה כאן. אם יש עבודה מסודרת, ניתן בקלות להגיע לדירה משלך". הוא ניסה למצוא מקום עבודה, אבל היה לו קשה למצוא עבודה שתשביע את רצונו, וגם אם כבר מצא, המשכורת הייתה מאד נמוכה. "ידעתי שאם אשאר בארץ, אאבק כלכלית שנים טובות". כשהגיע לקנדה, התארח אצל חברו מספר שבועות, ולאחר מכן השכיר לו דירת חדר בבייסמנט. "רציתי להיות עצמאי, וזה היה אתגר בשבילי לנסות ולהצליח בכוחות עצמי".

 

בינתיים, נישא לבחורה קנדית ובמקביל הגיש בקשה לתושבות, אבל עד לקבלת הססטוס החוקי נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות כמו פינוי שלגים, עבודות חשמל, שיפוצי בתים, אינסטלציה ועוד. "פתאום התחלתי להרוויח כסף, וכסף טוב. אבל בתוך תוכי ידעתי שאני לא הולך לבצע עבודות אלו כל חיי. לא בשביל זה היגרתי לקנדה. רציתי משהו עצמאי, משהו שלי".

 

למעשה, לעסק אותו הוא מנהל היום, הגיע בשל אהבתו לגאדג'טים. בהתחלה החל בהרכבת Vermont Starter, המאפשר התנעה של הרכב מתוך הבית וחימומו, דבר מאד חיוני בקנדה. "לאט לאט נכנסתי גם לתחום של דיבוריות לרכב, מכשירי ג'י.פי.אס, מכשירי צפיה לילדים, מצלמות, משענות ראש, מתקני תליה למסכי טלוויזיה בתוך המכוניות, וגם מתקנים של חיישני רכב, המתריעים על רכב המגיח משני כיוונים, לפני שרואים אותו.

 

לפני חצי שנה, בטרם קיבל את תושבות הקבע שלו, נסע לישראל לחתונת אחותו. הוא ידע שהוא מסכן את התהליך, כי הייתה אפשרות שיעכבו אותו במחלקת ההגירה, לכשיחזור. אבל הוא לא רצה להחמיץ את החתונה. "זו הייתה חופשה מדהימה. חזרתי, כמו שאומרים, אל המקורות והשורשים. ראיתי את המשפחה הגדולה, נהניתי מהמדינה היפה שלנו, נפגשתי עם חברים והיה פשוט נפלא להיות שם, אבל היה טוב גם לחזור". בשבוע הבא רונן נוסע עם בת זוגו לקובה לחופשה. המטרה להחזיר לעצמו את צבע עורו הכהה. "ממש מפחיד, מתימני שזוף הפכתי לקנדי לבן, וצריך לתקן את את זה ומיד!"

 

בבית המלאכה שפתח, היקצה חדר מרווח ללקוחות הממתינים לסיום העבודה. "אני עובד לבד, אבל מדי פעם, בימים של לחץ, אני מעסיק עובדים ומפקח על העבודה. אני משתדל לתת שירות אישי, וכך אני בטוח שהלקוח מרוצה ויחזור אלי שנית. היום יש לי שם טוב בשוק, ואני הדילר המורשה ובין היחידים בטורונטו שמייצג את החברה המייצרת את הרמונט סטרטר, ועוד עזרים מיוחדים שלא נמצאים בשוק החופשי".

 

איך קיבלה המשפחה את ההגירה שלך?

"אף אמא בעולם לא רוצה להיפרד מילדיה. הפרידה הייתה מאד קשה, אבל אחרי שאתה משתפשף בחיים ובצבא, אתה יכול לעמוד בפני כל קושי. המשפחה חשבה שזו עוד גחמה שלי, ושאני אחזור על ארבע. היום הם הרבה יותר רגועים בעקבות זה שאני מצליח כאן, ואני חושב שהם באמת מאושרים בשבילי".

 

איך אתה מגדיר הצלחה?

"לכל אחד יש מטרות אחרות. לאומן מתחיל, למשל, תערוכה ראשונה היא הצלחה ענקית, גם אם הוא אינו מוכר. למי שפותח עסק חדש או יוצא לדרך עצמאית, הלקוח הראשון הוא הצלחה מסחררת, גם אם מדובר בעיסקה קטנה. הכל יחסי. אני חושב שעצם העובדה שאני מנהל עסק ומצליח להתפרנס ממנו הרבה מעל הממוצע, זו הצלחה".

 

מה הלאה?

"יש לי חלום לפתח את העסק בצורה כזו שאוכל לאמן מתקינים ברמה גבוהה, כדי שהם יעבדו ואני אנהל. אני ממשיך להתקדם, ללמוד ולהשתכלל כדי ללמוד את העסק ולתת את השירות הטוב ביותר שאני יכול. האתגר הבא הוא לקנות בית. זה פשוט נפלא, כמה הכל יותר קל בקנדה ולא מסובך".