עידן מור וגל דודי מתיכון קריית שרת בחולון פיתחו את המנגנון למניעת הירדמות במהלך נהיגה. "לפני שבע שנים בן דוד שלי נרדם במהלך נסיעה והמכונית שלו התנגשה במעקה בטיחות", סיפר מור. "הוא נפגע באורח קשה ועד היום עובר טיפולי שיקום אינטנסיביים. המקרה שלו ליווה אותנו לאורך כל הפרויקט".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
השניים פיתחו חיישנים שמוצבים על כסא הנהג וכאשר ראשו נופל מטה או נצמד אחורה למשענת – המערכת מצפצפת. "נהגים זזים בזמן נהיגה ובשביל למנוע מצב שבו המערכת תצפצף כל הזמן הגדרנו טווח", ממשיך מור. "כשראש הנהג נמצא מחוץ לטווח הנורמה - ישמע צפצוף".
השניים מסבירים שהיום ישנה אוזניה שמטרתה לזהות נפילת ראש של הנהג ולהתריע על כך, אבל לדבריהם מדובר בפתרון שאינו יעיל: "אוזניה היא דבר קטן שניתן לאבד בקלות והנהג גם לא מחויב לשים אותה. ההמצאה שלנו קבועה בכיסא הנהג והיא לא מפריעה. לפי הערכה שלנו, העלות שלה היא כ-1,500 שקל".
במקום השני זכו תלמידי תיכון אורט ערד, שפיתחו מערכת אוטומטית לסיכום טקסט. נועם גפטר, מארק וייחנסקי ואריה פבלוב עומדים מאחורי ההמצאה. לדבריהם, התוכנה מקבלת תמונת קלט של טקסט שנכתב בכתב יד ומוציאה כפלט סיכום של הכתוב.
גפטר: "היא מוציאה טקסט מדויק יותר, משמיטה דברים לא חשובים ומילים שאינן נכונות. התוכנה לומדת להבין את ההקשרים בין המשפטים ומוציאה מילות מפתח מהטקסט. לוקח הרבה זמן לסכם טקסטים, ובאקדמיה זמן הוא משאב מאוד חשוב. אנחנו הרי נהפוך בקרוב לסטודנטים ומדובר בתוכנה שתהייה מאוד פרקטית עבורנו".
במקום השלישי זכו תלמידי בית חינוך גליל מערבי שפתחו פרויקט לאבטחת גבולות.
פרויקט שלא זכה באחד משלושת המקומות הראשונים אבל עורר התעניינות גדולה היה של תלמידי תיכון אלאהליה מאום אל פחם, שפיתחו קופסת תרופות ממוחשבת. הקופסא מיועדת בעיקר לקשישים שצריכים ליטול תרופות רבות במהלך היום וקשה להם לעמוד בלו"ז.
"אנו מכניסים פעם אחת את נתוני לו"ז נטילת התרופות: יום, מספר הפעמים שבהן צריך ליטול את התרופה והשעות המדויקות", הסבירו התלמידים. "הקופסא עובדת באופן עצמאי, ללא צורך בצד ג'. היא מצפצפת במועד הרצוי ושואלת את החולה האם נטל את הכדור".
מיקי רוזנר, אחד השופטים בתחרות, מספר שהתרשם מאוד מהפרויקטים שהוצגו לו. "הרמה שלהם הייתה הרבה יותר גבוהה ממה שציפיתי לראות פה. גילינו אנשים שחושבים רחוק ומיישמים דברים ברמה מאוד גבוהה.
יש פה פרויקטים שלדעתי אפשר לקחת עד לרמת המוצר, ויש פה אנשים שברגע שישתלבו בתעשייה, התרומה שלהם תהייה משמעותית ומכרעת".
שופט אחר, יוסף קמחי, הסביר על המדדים לקביעת המנצחים: "מדובר על רמת הסיבוך, המקוריות, חיוניות ההמצאה ומה מפתחיה מבקשים להשיג. המטרה היא שאלה יהיו פרויקטים שימושיים שיוכלו לסייע בתחומים חברתיים כאלה ואחרים".
מנכ"ל רשת אורט, צבי פלג, סיכם: "מדע וטכנולוגיה הם נכס לאומי למדינת ישראל. ככל שמספר תלמידים רב יותר ובעל כישורים, יצירתיות, חזון ויזמות, יבחרו ללמוד מגמות אלו, הכלכלה של מדינת ישראל תהיה בעלת חוסן גדול יותר לשנים רבות".