"שמע, בשביל צנחן לחזור לירושלים... גמרתי כאן מסע כומתה, עשיתי פה את ההשבעה, אמא שלי מירושלים, סבתא שלי נולדה בירושלים", אריאל הלר לא מצליח לכבוש את יצרו ומפליג בשבחי עיר הקודם רגע אחרי שהוא וחברו למסע המטורף ברחבי ישראל, גווין קנינג, מסיימים את השלישי בסדרת עשרת המרתונים שהבטיחו להשלים לקראת יום הולדת 40 לגווין.
(לחצו כאן)
המסלול היה ידוע מראש - אותו מסלול בדיוק אותו רצו לפני שבוע בדיוק אלפי המשתתפים במרתון ירושלים, אלא שהיום הרחובות לא חסומים, מכוניות חולפות על פני שני הרצים, אליהם הצטרפו כמה מעודדים מקומיים שהחליטו לעשות להם כבוד. "הרבה יותר כייף לרוץ ככה", אומר גווין, "במרתון עצמו סוגרים את הרחובות ופה, בריצה שלנו, העיר חיה, מרגישים יותר אותנטיים".
שרון לין, מאמנת כושר, החליטה לחגוג את יום האישה שחל אתמול בדרך מקורית ולהצטרף לשני המרתוניסטים ל-20 קילומטר מהריצה שלהם. אלא שהאנרגיות והאדרנלין גרמו לה להמשיך גם אחרי שה-20 הסתיימו, וכך מצאה עצמה מסיימת את ריצת המרתון ביחד עם שני הרצים.
אבל היו גם רגעים של משבר. בעיקר ברמזורים האדומים שמאלצים את השניים לעצור ולאבד מומנטום, אבל הם מתגברים על המכשולים ומסיימים את המרתון בתוצאה לגמרי לא רעה - 4 שעות ו-49 דקות.