המקרה החל לאחר שאישה, שבעלה סירב לתת לה גט, הפסידה בתביעת הגירושין שהגישה בבית הדין הרבני האזורי בחיפה. היא החליטה להגיש נגדו תביעה לפיצוי בסך של 1.2 מיליון שקל, בגין הנזק שנגרם לה בעקבות סרבנותו. ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל את התביעה, ופסק לאישה פיצוי בסך של 192 אלף שקל. לאחר מכן, הגישה תביעת גירושין נוספת לבית הדין הרבני.
לטענת האישה, בין הצדדים לא קיים קשר מזה 7.5 שנים, ובסירובו של הבעל לתת לה גט לא הותיר בפניה ברירה אלא לפנות לבית המשפט. הבעל טען בתגובה כי הפקיד את הכסף לאישה ולצורך כך נדרש לקחת הלוואות, וכי כעת הוא מוכן לתת גט.
בית הדין הציע לאישה לבטל את תביעת הנזיקין, להחזיר את הכסף לבעל ולהתחייב כי לא תתבע תביעת נזיקין נוספת, אולם זו סירבה להצעה.
ביה"ד הרבני דחה את התביעה, ובכך מנע מהצדדים להתגרש. בהחלטתו נקבע כי האישה לא הראתה עילת גירושין חדשה המצדיקה את שינוי פסק הדין הקודם. כן נקבע כי מדובר בגט כפוי שאינו כשר, זאת מכיוון שהסכמת הבעל ניתנה אך ורק מתוך חשש מתביעה נזיקית נוספת ולא מתוך רצונו הטוב והחופשי.
ביה"ד ציין, כי תביעת נזיקין ופסיקת פיצויים לאישה שלא על פי החלטתו, מהווים "גורם מכשיל" לגירושין. "בית הדין רואה בהחלטת בית המשפט לחיוב הבעל בנזיקין התערבות שאינה ראויה... בהליך הגירושין אשר נתון לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני", נכתב בפסק הדין. הדיין הוסיף כי הוא מצר על הדרך בה בחרה האישה, וכי דרך זו היא שהרחיקה ממנה את הגט המיוחל.
לדברי עו"ד שלומית לב, העוסקת בתחום המשפחה, "סרבנות גט היא רעה חולה הפוגעת אנושות בכבוד האישה וחירותה. לפיכך, הגשת תביעות נזיקין נגד סרבני גט היא דרך יעילה לסיום מערכות יחסים ארוכות ומלאות סבל.
"הטענה כי אם יוסר הרסן, ויחלו להגיש תביעות נזיקין על כל גחמה - אינה במקומה, שכן בתי המשפט ידעו להבחין בין גחמות לתביעות אמת". לדבריה, יש מקום להתערבות בית המשפט העליון במקרה זה.