המקרה החל לאחר שבמפעל, לייצור סלטים, התגלה כי במספר משמרות לילה הוסטה אחת ממצלמות האבטחה ובמקרים אחרים כוסתה בקרטון, כך שלא צילמה את המתרחש. עובד בחברה שנחשד במעשים, זומן לפגישה במשרדי החברה, במהלכה לטענתו הודיעה לו החברה על פיטוריו עקב צמצומים, וזאת ללא הודעה מוקדמת ומבלי שישולמו לו פיצויי פיטורים.
משכך, הגיש העובד תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בה טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת ולזכויות סוציאליות נוספות. לטענתו לא היה לו חלק במעשים, ושכלל לא נגרם כל נזק למצלמה. לטענתו, בנסיבות אלו, בהן לא הובהר לו שסיבת הפיטורים היא מעשי החבלה, על המעסיק לשלם לו פיצויי פיטורים.
החברה מנגד, הביאה צילומים המתעדים את מעורבותו של העובד באירועים. לטענתה הוא חיבל במהלך העבודה התקין באופן שפגע ביכולת הפיקוח שלה, ואף של משגיח הכשרות - מה שעלול היה לגרום לפסילת קו ייצור שלם ולנזק כלכלי כבד. בנסיבות אלה, טענה, אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
מנגד, השופטת הזכירה כי במעשים בעלי אופי פלילי נדרשת חובת הוכחה מוגברת. ומכיוון שהפיטורים עצמם מהווים עונש, אין מקום לשלול את פיצויי הפיטורים באופן מוחלט, אלא רק להפחיתם ב-25% ולשלול את דמי ההודעה המוקדמת. לפיכך נפסק כי העובד יקבל פיצויי פיטורים בסך של 9,907 שקלים, וכן 6,146 שקלים בגין פדיון חופשה והבראה. הוצאות לא נפסקו.