תערוכה במוזיאון בברלין: תשאלו "יהודי בקופסה"

המוזיאון היהודי בברלין מצא דרך יוצאת דופן ללמד מבקרים על דרכי היהודים ועורר סערה: במשך שעתיים ביום יושב מתנדב יהודי בתא זכוכית ועונה על שאלות. "ממילא יהודים בגרמניה מרגישים כמו בגן חיות", טוענים המתנדבים, בהם ישראלים

שינוי הדעה הקדומה לגבי אורח החיים היהודי הוא מטרה ראויה, אולם בברלין התעוררה באחרונה סערה לגבי הדרך הנכונה להגשים זאת. החודש נפתחה במוזיאון היהודי בעיר תערוכה יוצאת דופן, במסגרתה במשך שעתיים ביום יושב מתנדב יהודי בתא זכוכית ועונה על שאלות מהעוברים והשבים. התערוכה זכתה לכותרת "האמת כולה - כל מה שרצית לדעת על יהודים", אולם בתקשורת מכנים אותה בפשטות "יהודי בקופסה".

 

מאז פתיחתה החודש, היא עוררה ביקורת חריפה מצד הקהילה היהודית במדינה ובמיוחד בברלין. "רבים מהמבקרים אצלנו כלל לא מכירים יהודים ויש להם הרבה שאלות", הסבירה נציגת המוזיאון, טינה לודק. "התערוכה הזו מעניקה להם הזדמנות ללמוד עוד על יהודים ועל חייהם". אולם לא כולם רואים זאת כמוה, או סבורים כי להציג לראווה יהודים היא הדרך הנכונה לבנות הערכה וכבוד הדדיים.

 

 

"למה הם לא נותנים לו בננה וכוס מים ומגבירים את החימום, כדי שהיהודי באמת ירגיש בנוח בתא הזכוכית שלו?", שאל בהתרסה סטפן קרמר, ממנהיגי הקהילה היהודית בבירת גרמניה. הוא סיפר כי מארגני התערוכה אף פנו אליו והציעו לו ליטול בה חלק, "אבל אמרתי להם שאני לא זמין".

 

"זה דבר נורא לעשות, אפילו אם זה כדי לענות על שאלות שנוגעות ליהודים", התרעם ערן לוי, ישראלי שגר בעיר שנים רבות. "זה משפיל ולא עוזר בכלום. המוזיאון היהודי לחלוטין פספס את המטרה, שהיא לשפר את היחסים בין גרמנים ליהודים".

 

"גם ככה מרגישים פה כמו מוצג מוזיאוני"

התערוכה פועלת בסיוע מתנדבים, בהם יהודים גרמנים וישראלים המתגוררים במדינה, ואלו מתעקשים כי מדובר ביוזמה חיובית. "מאחר שיש כל כך מעט יהודים במדינה, אנחנו ממילא מרגישים כמו מוצג מוזיאוני", הסבירה המתנדבת ליאור אנגלנדר. "ברגע ש'נחשפת' כיהודי, אתה תמיד חייב להיות המומחה ולענות על השאלות שנוגעות לדת, לישראל, לשואה וכו'".

 

"אני מרגיש קצת כמו בגן חיות, אבל גם במציאות זו החוויה של להיות יהודי בגרמניה", הודה גם עידו פורת, ישראלי בן 33, שאייש את התא בתחילת השבוע. "אתה נחשב אובייקט מעניין מאוד עבור רוב האנשים כאן". במהלך שהותו בקופסה הוא נשאל על ידי אחת המבקרות מה מקובל להביא למארחים לארוחת שבת בישראל, וענה: "הכול מותר, כל עוד זה לא חזיר".

 

אדם אחר תהה למה רק גברים יהודים חובשים כיפה ולא נשים, ובמקביל, ויולה בת ה-53 שאלה את פורת אם הוא חש כיהודי שהגרמנים "מתחשבים בעבר שלהם וכל זה". "כן, גרמניה היא מקום טוב לחיות בו, אבל המדינה יכולה לעשות יותר כדי להשלים עם העבר הנאצי שלה", הוא השיב לה.

 

 

חרף הביקורת, ואולי בזכותה, התערוכה הפכה ללהיט בקרב מבקרים, שמנצלים את ההזדמנות לשאול כל מה שתמיד רצו לדעת. אוצרת המוזיאון, מרים גולדמן, ציינה כי לדעתה האופי הפרובוקטיבי של התערוכה הוא דווקא הדרך הטובה ביותר להתגבר על המחסומים הרגשיים ולהתמודד עם הסוגיה. "אנחנו רוצים להתסיס, זה נכון, ויש אנשים שימצאו את התערוכה שערורייתית ופוגענית, אבל זה מקובל עלינו", היא הבהירה.

 

דקל פרץ, עוד מתנדב בתא הזכוכית, הוסיף כי לדעתו לגרמנים רבים יש דימוי של יהודים שמרוחק במידה רבה מהמציאות העכשווית. "הם מקשרים יהודים עם השואה ועם העידן הנאצי. ליהודים כאילו אין היסטוריה לפני או אחרי". לדבריו, "היהודים בגרמניה תוארו כקורבנות וזה חשוב שהם יכירו יהודים כדי שיראו שאנחנו חיים ושיש לנו היסטוריה משלנו. אני מקווה שהתערוכה הזו תעזור בכך".