"הנאשם לא תכנן את המעשה, כוונותיו היו טובות" - כך קבע השופט אברהם אליקים מבית המשפט המחוזי בחיפה, שגזר הבוקר (יום א') ארבע שנות מאסר על רועי הררי (23) מקיסריה שהורשע בהסדר טיעון בהריגה. הררי, בנו של העבריין יוסי הררי, ניסה להפריד בקטטה שפרצה ביוני 2011 בחוף שונית בשדות ים ואז הותקף באגרופים על-ידי בנצי אברמוב (23). הררי שלף סכין ודקר את אברמוב בבטנו. כעבור שלושה שבועות אברמוב מת מזיהום.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
זינוק באנטישמיות בעולם, צרפת מוקד האלימות
בעזרת ה-DNA: סודני נעצר בחשד לאונס בת"א
סנגוריו של הררי טענו במהלך המשפט כי הדקירה עצמה לא הייתה קטלנית. גם כתב האישום ייחס להררי עבירה של הריגה ובמהלך המשפט הוא הודה בהריגה. הפרקליטות הסירה מכתב האישום את עבירת "החזקת הסכין" והניסוח תוקן לכך שנטען כי הסכין "הגיעה לידו" של הררי.
השופט אליקים קבע בגזר הדין כי "נסיבות התיק מיוחדות. המנוח היה הראשון שנהג באלימות כלפי הנאשם. הנאשם שלא היה מצויד בסכין קיבל את הסכין מגורם בלתי-ידוע". בהמשך תיאר השופט אליקים את הרגע שבו נהרג אברמוב כ"רגע ונמהר שבו חרב עולמן של שתי משפחות. המנוח הגיע באקראי למקום שבו נערך עימות שלא היה קשור בו כלל. שום עונש לא יכול להחזיר לבני משפחתו את האובדן".
השופט הזכיר כי הררי נישא באחרונה ומצפה לילד וציין עוד כי "התרשמתי כי הנאשם רחוק מעולם הפשע כרחוק מזרח ממערב, הנאשם יכול היה להידרדר לפשע או לעשות שימוש בשם משפחתו בדרישה למעמד ולכוח. בפועל פעל בדיוק להפך, שימש דוגמה חיובית, נלחם להצליח למרות מגבלותיו הגופניות, וגם האירוע הטרגי תחילתו בכוונותיו הטובות של הנאשם, הרגעת הרוחות בדרכי שלום".
גם במעמד הקראת גזר הדין פנה השופט אליקים אל הנאשם, שיבח אותו במילים חמות וכמעט התנצל בשל הצורך לשלוח אותו לכלא. בסופו של דבר נגזרו כאמור על הררי ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי. בנוסף, הוא יפצה את משפחת הקורבן ב-70,000 שקל.
סנגוריו של הררי, עורכי הדין אלי כהן וגדי זילברשלג, אמרו גם הם כי היו מופתעים מדברי השופט. עם זאת, השניים ציינו כי "בית המשפט איזן בין כל הנתונים והגיע לתוצאה סבירה. יש מעשי הריגה שבגינם ניתן לשפוט ל-20 שנה, ויש כאלה שניתן לשפוט לשנתיים ופחות. במקרה הזה, בית המשפט הבין שהלקוח שלנו הגיע למריבה כדי לפייס, המנוח היה בעל עבר פלילי ותקף את הנאשם. הדקירה לא הייתה אמורה להרוג אלא להפסיק את התקיפה שחווה הלקוח שלנו".
על השאלה מדוע לא טענו להגנה עצמית, השיבו הסנגורים כי לא היה ניתן להוכיח את הצורך בהגנה עצמית מבחינה משפטית". בהתייחס להשפעת ה"ייחוס המשפחתי" של הררי על מערכת המשפט, אמר עו"ד כהן כי לא חש בהשפעה כזו. "הטיפול היה ענייני והתעלם מהרקע המשפחתי, עדים התייצבו בבית המשפט ללא חשש, והאב עצמו היה מפקח על הבן בתקופה שהיה במעצר בית".