שני פרסי ישראל על מפעל חיים יוענקו השנה. אחד לראש עיריית אריאל שהלך לעולמו השנה רון נחמן ז"ל, והשני לחוקר הזמר העברי אליהו הכהן. את הפרס לנחמן תקבל אלמנתו דורית. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי הוא היה "בעל אישיות מיוחדת, נדירה, וכובשת, שפועלו לווה בתחושת שליחות ומחויבות חברתית עמוקה. הוא ראה את החינוך כתנאי חשוב לבניית עיר בעלת איכות, ונמנה עם יוזמי המרכז האוניברסיטאי אריאל".
את אליהו הכהן הגדירה הוועדה כ"כהן הגדול של חקר תולדות הזמר העברי", שבמשך למעלה מיובל מקדיש את חייו לחקר הזיקה שבין תולדות היישוב לתולדות הזמר העברי.
יום העצמאות - כתבות נוספות ב-ynet:
פרס ישראל בתחום האדריכלות והעיצוב יוענק השנה לפרופ' אדם מזור ש"במשך חמישה עשורים הטביע את חותמו על הארכיטקטורה והתכנון ברבדים רבים ומגוונים. תפישתו מדגישה את שמירת הריאות הירוקות והשטחים הירוקים ומעודדת בנייה מרוכזת בצפיפות גבוהה במרכזי הערים".
פרופ' גדעון דגן יקבל את פרס ישראל בתחום חקר מדעי הארץ ומדעי האטמוספרה. בנימוקי הוועדה נכתב כי דגן הוא פורץ דרך בתחום ההידרולוגיה, ונחשב אחד המייסדים של תחום חדש במדע – הידרולוגיה סטוכסטית: "גישתו עוררה עניין רב בעולם והישגיו זכו להכרה בינלאומית ולשורה של פרסים יוקרתיים".
בתחום חקר מדעי החיים יקבל את הפרס פרופ' נתן נלסון, שפענח את המבנה המרחבי של המערכת הפוטוסינטתית בצמחים עילאיים בעזרת שיטות ביוכימיות. מנימוקי הוועדה: "פרופ' נלסון הוא מחשובי החוקרים שקמו בישראל בתחום זה. מורה רב השראה הראוי לחיקוי והערכה, שהעמיד וממשיך להעמיד דורות של מדענים המוסיפים לפתח את חזונו המדעי".
פרופ' יוסף קפלן יקבל את הפרס בתחום חקר ההיסטוריה של עם ישראל, על תרומתו המכרעת להבנת תהליכי מפתח בהתפתחות החברה היהודית והשלכותיה ארוכות הטווח. פרס ישראל בחקר לשונות היהודים וספרותם ובחקר התרבות העממית, יוענק לפרופ' חווה טורניאנסקי, שמחקריה מקיפים את תולדות לשון היידיש וספרותה.
פרס ישראל בתחום אמנות הבמה (תיאטרון ומחול), יוענק לפרופ' נולה צ'לטון, שבנימוקי הוועדה כונתה: "יחידת סגולה בעולם התיאטרון זה שישה עשורים". עוד נכתב כי צ'לטון היא "מחזאית מקורית, מורה למשחק ומורה לחיים, אשת תיאטרון מובילה שהעמידה דורות של שחקנים ואמנים הממלאים כיום מקום מרכזי בחיי התיאטרון והתרבות בארץ".
פרופ' יורם בילו יקבל את פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, שהקדיש את מרבית מחקריו להבנה ולחשיפה של קודים תרבותיים המאפיינים חלק ניכר מיוצאי צפון אפריקה: "מחקריו פורצי הדרך העשירו את הידע על קהילות שתרבותן לא הייתה מוכרת לחלק ניכר בחברה הישראלית".