לָמָּה לְךָ לְהִתְכַּתֵּשׁ עִם הַמִּלִּים
לָמָּה לְךָ לִשְׂרוֹת אִתָּן
קַח אוֹתָן הַצִּדָּה
הַסְבֵּר לָהֶן בְּנַחַת
הַעֲבֵר אוֹתָן לְצִדְּךָ
לָמָּה שֶׁיַּפְרִיעוּ לְךָ בִּשְׁנָתְךָ
דַּוְקָא בַּיּוֹם הַקָּצָר בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה
שֶכֹּה יָפֶה לְשֵׁנָה אֲרֻכָּה וּנְעִימָה.
נַסֵּה לְפַיֵּס אוֹתָן
נַוֵּט דַּרְכְּךָ בַּחֲשֵׁכָה
שְׁלַח אֶת יָדְךָ הַמְּרַפְרֶפֶת
אֶל פֶּתֶק קָטָן
שֶׁאוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לָדוּג
מֵעַל הַמְּקָרֵר.
גַּשֵּׁשׁ אַחַר עֵט.
סְגֹר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.
לֵךְ לִישֹׁן.
אִם יַעֲלוּ שׁוּב הַמִּלִּים הַתַּגְּרָנִיּוֹת,
בִּכְסוּת שֶׁל גִּזְרֵי חֲלוֹם
רִמְזֵי תַּעְתּוּעַ,
הַנַּח גַּם לָהֶן
אַל תִּהְיֶה צָפְנַת פַּעְנֵחַ
כְּבָר הָיוּ חַכְמֵי לַיְלָה גְּדוֹלִים
מִמְּךָ
הַכֹּל נָע בְּדוּמִיָּה שֶׁל יָד
הַכֹּל נָע
הַכֹּל מְרַחֵף
גַּם רַגְלֵי אֲנָשִׁים תִּלְמַדְנָה
עַל הֶהָרִים
עֲצֵי-שִׁיר
עֶשְׂבֵי-תְּהִלָּה.
אִישׁ בְּלִי פַּרְצוּף. אִשָּׁה
הֲפוּכָה
יָדֶיהָ פְּשׁוּטוֹת
(רַגְלֶיהָ לֹא נִרְאוֹת
נָקֵל לְשַׁעֵר שֶׁגַּם הֵן
פְּרוּשׂוֹת כִּשְׁתֵּי מִפְרָשִׂיּוֹת
שׁוֹקְקוֹת אוֹ לֹא)
עֵינֵי עֵגֶל לָהּ נֶאֱחָזוֹת
כְּמוֹ בַּתִּקְרָה
רָאִיתִי בְּרוֹמָא
אִשָּׁה כְּעוּרָה וְסָרַת-טַעַם
נֶזֶם זָהָב כְּמוֹ לָהּ
רָאִיתִי בְּרוֹמָא
בִּרְחוֹב לֹא חָשׁוּב
לֹא זוֹכֵר
אִם הִיא הַמְּרַחֶפֶת
אוֹ נִשְׁמָתָהּ מִבַּעַד
לַגָּרוֹן הַמָּתוּחַ
וְהַפֶּה הַפָּתוּחַ.
גַּם לִי מֻתָּר לְנַסּוֹת
לִכְתֹּב פַּעַם מַשֶּׁהוּ לִירִי:
לִירִי - מִזְמוֹר לְרוּחַ הָעֶרֶב
לִירִי - מִזְמוֹר לְשִׁשִּׁי בָּעֶרֶב
לִירִי - מִזְמוֹר לֶהֱיוֹת אָדָם לְבַדּוֹ בְּחַדְרוֹ בָּעֶרֶב
וַאֲנִי עוֹד רַק בַּחֲצִי הָעֶרֶב.
לַחֲצִי הָעֶרֶב מִזְמוֹר
וּכְבָר מַרְגִּישׁ שֶׁהָעֶרֶב מִתְרַחֵק מִמֶּנִּי
וּכְבָר לֹא יוֹדֵעַ אִם אֲנִי גּוֹאֶה, טוֹבֵעַ אוֹ נֶחְנָק
עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב:
הַמִּלָּה גַּעְגּוּעַ נִרְאֵית לִי מוּזָרָה
אַתָּה לְעוֹלָם אֵינְךָ יוֹדֵעַ לְמָה אַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ
ד"ר דוד אדלר (1945) הוא מהנדס רפואי. שימש בעברו כמנהל האגף למכשור, הנדסה רפואית ותקשורת, וחבר "פורום ההנהלה" של המרכז הרפואי "הדסה". זכה בתחרות "שירה חדשה" של "צומת ספרים" (2010). ספרו "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" ראה אור בהוצאת "אבן חושן".