קבוצת נשים תפעל למיגור הפשע בדרום ת"א
לפעילות חברתיות פמיניסטיות נמאס מאירועי האלימות והאונס בדרום העיר. מעתה הן יסיירו ברחובות (בין חצות לחמש בבוקר) חמושות בגז פלפל, שוקרים ואלות. "לא נהיה לפלפיות, ניקח את החוק לידיים כדי להשרות ביטחון", אומרת אורטל בן דיין
תכירו, כנופיית נשים בצהוב: בשבוע שעבר סיפרה הבלוגרית מאיה קוי באתר התוכן והאקטואליה לנשים "און לייף" על משאלתה האוטופית לקרוא לבאטמן לדרום תל אביב. "במקום לצרוח או לפחד בשקט, באטמן היה שובר את השיניים לכל מי שצועק עלייך כאילו את הרכוש שלו, שמתחכך בך כאילו בטעות, שעוצר את המכונית בדרך שלך כדי להבהיל אותך ולהבהיר לך שהמרחב הציבורי הזה אינו בשבילך".
בטור שפרסמה התייחסה קוי למצב העגום שבו שרויות נשות דרום תל אביב והטילה את האחריות על מערכות אכיפת החוק "האימפוטנטיות".
למרבה הצער, המציאות הקשה שבה חיות תושבות האזור אינה מסתכמת בצרחות, חיכוכים והבהלות. היא כוללת הטרדות מיניות, תקיפות ומקרי אונס. חלק מהמקרים, בהם אונס הקשישה בת ה־83 לפני ארבעה חודשים ותקיפה מינית של ילדה ביד אליהו לפני כחודש על ידי אפריקאים, מדווחים למשטרה ומפורסמים באמצעי התקשורת, אך רובם, חוששת קוי, נרשמים אך ורק בפרוטוקול הזיכרון של הקורבנות.
כדי להילחם, לפחות חלקית, בתופעה שוקדות בימים אלה קבוצת נשים פמיניסטיות, ובראשן הפעילה החברתית אורטל בן דיין, על הקמת "כנופיית נשים בצהוב", שתסייר בדרום העיר בשעות הלילה המאוחרות (בין חצות לחמש בבוקר) ותשרה אווירת ביטחון. הנשים, לבושות במדים צהובים וחמושות בגז פלפל, מתכוונות למנוע מקרי תקיפת נשים וביום שלישי הקרוב, 30 באפריל, תתקיים בבית הקפה "אלבי" שבדרום העיר הפגישה הראשונה של הקבוצה.
רעיון הקמת הכנופיה, אגב, אינו מקורי, ושאוב מיוזמתן של נשים הודיות שהקימו לפני כשנתיים את קבוצת הגרילה "נשים באדום" ולאחר מכן גם את "נשים בוורוד", שבמסגרתה הוכשרו בלחימה בכלי נשק קרים ובהגנה עצמית, בתגובה למעשי האונס הרבים (בממוצע כל 20 דקות) שמתבצעים במדינה.
"אנחנו רוצות ליצור קבוצה של נשים שתסתובב בשעות המאוחרות עם אמצעים שיאפשרו לנו להגיב באלימות אם נצטרך — גז פלפל ואולי גם שוקרים חשמליים, אלות ומקלות", אומרת בן דיין. "יש הרבה סמטאות ומקומות חשוכים שממש דרוש שנסתובב בהם ונמנע תקיפות בזמן אמת. אנחנו לא נהיה לפלפיות אלא ניקח את החוק לידיים".
לקחת את החוק לידיים?
"ברור. יש לכך אמירה — האזור פה מופקר והחוק לא נמצא כאן כדי להגן על הנשים שאת הזכויות שלהן מפרים מדי לילה".
למה צהוב? לא חששת מהקונוטציה?
"כל הצבעים האחרים תפוסים: הוורוד והאדום כבר תפוסים על ידי הנשים ההודיות. אדום נתפס כקומוניסטי, ירוק זה צבע סביבתי ו'נשים בשחור' כבר היה. לצבע הצהוב יש נראוּת מאוד חזקה ואנחנו רוצות שיזהו אותנו מרחוק".
תגידי, את לא מפחדת?
"אם אני עם קבוצה חזקה וגדולה של נשים, אז לא. קבוצה נותנת כוח, ובכל מקרה לא נצא לרחוב אם נהיה פחות מ־15 נשים".
"כל הזמן קורים מקרים. קשה לי לשים אצבע על מקרה אחד כי זו המציאות היומיומית של הנשים שחיות ועובדות באזור", מוסיפה הפעילה החברתית לילך בן דוד. "משמונה בערב מתרחש ברחובות האלה טרור. זה עוצר מגדרי. אחרי שהתחלנו לחלק באזור גז פלפל, ראינו שהנשים הכי פגיעות — דרות הרחוב והעוסקות בזנות — חוזרות פעם אחר פעם כדי לקחת מכל נוסף. הבנו שיש פה משהו שממש מציל חיים".
על תפקוד המשטרה היא אומרת: "אוזלת ידה של המשטרה במקרים אלה ידועה, אני לא יודעת מה עוד צריך לעשות כדי להעיר אותה. מצד שני, גם מיליון שוטרים ברחוב לא יעזרו מול מדיניות ההפקרה. הפכו את דרום העיר לבור ביוב שאפשר לזרוק בו כל דבר. היו מהגרי העבודה ועכשיו מבקשי מקלט. יש פה עומס אדיר של מצוקה והאלימות היא התוצאה שלה. אני מאמינה שאנחנו יכולות לקחת את השליטה בחיינו בידיים שלנו".
ציפי ערן, פעילה פמיניסטית חברתית: "מדובר במציאות של עוצר של נשים אחרי רדת החשכה. אין תאורה ברחובות, אין מספיק סיורים של המשטרה וממילא ברור לכולן שהיא לא תגיע אם יקראו לה.
"לפני כמה חודשים, כשערכנו את מבצע חלוקת ספריי הפלפל בשכונה, סיפרה לי אחת מדרות הרחוב שקבוצת גברים אנסה אותה שוב ושוב בפתח בניין לעיני העוברים והשבים. אני לא תושבת השכונה אלא רק פעילה בה, אבל אני מניחה שאונס קבוצתי בפתח הבית לא היה עובר בשקט בשכונה שאני גרה בה במרכז תל אביב.
"חברה שלי סיפרה לי שלפני מספר חודשים גבר, שהיה כנראה שיכור, איים שיחתוך לה את הגרון עם בקבוק שבור. מזל שעברו שם אנשים ומנעו ממנו לעשות את זה.
"באזור הזה יש שילוב של אוכלוסייה אלימה — של עשרות אלפי פליטים שהגיעו לבד, רחוקים ממדינתם וממשפחתם, שנזרקו לתוך גטו מוחלש שמלא בבעיות של סמים, אבטלה ומכוני ליווי. מובן שהאלימות המינית שם מוגברת בהתאם. ברור בעליל שהאזור אינו נמצא בסדר העדיפות של הממשלה והעירייה, הרי זרקו את כולם לא לרמת אביב ג' אלא לתחנה המרכזית, כי זו שכונה לא חשובה. חשוב להבהיר שהנפגעות הן נשים מכל הסוגים. גם הנשים היהודיות הן טרף קל".
חשבתן על זה שהצהוב מזוהה עם הטלאי הצהוב ועם לוגו האגרוף של כהנא?
"אני לא חשבתי על זה בכלל. אחרי הכול מדובר בנשים, ורוב הדיונים על הצבע נסבו על איזה צבע הן מעדיפות ללבוש. בסופו של דבר בחרנו בצהוב כי זה צבע בוהק שיש לו נוכחות, ולא הייתה חשיבה של סימבוליזם".
נירית בראשי, תושבת פלורנטין שהצטרפה לקבוצה, מספרת: "יש לנו תחושה שכבר אין לנו מה להפסיד, שהמצב לא יכול להיות גרוע יותר. אני נתקלת כמעט מדי ערב בסיטואציות של גברים שמסתובבים ברחוב בצורה מאוד מאיימת. לפני כמה ימים, בשעת חצות, עקב אחריי ואחרי החברות שלי טיפוס מאוד מפוקפק. למזלנו בשלב מסוים הוא נעלם.
"הדבר הנכון במקרים כאלה הוא להתקשר למישהו, למשטרה, שיבואו ויבדקו את העניין, אבל זה לא קיים. היו לא מעט פעמים שהתקשרתי למשטרה והם פשוט לא הגיעו. נתתי דוגמה לתופעות קטנות, אבל אין לי מילה אחרת לתאר את מה שמתרחש באזור מלבד טרור. אנחנו כנראה צריכות להפעיל טרור פסיכולוגי על עצמנו ולצאת לשטח".
לא הייתה לך בעיה עם הקונוטציה של הצבע הצהוב?
"לא לקחנו בחשבון דברים כאלה. היה לנו חשוב שיהיה צבע שלא נעשה בו שימוש. כחול, לדוגמה, הוא לאומי מדי. אבל ידוע שרון חולדאי אוהד מכבי, אולי הצבע יעורר בו אמפתיה והוא יתחיל לדאוג לנו סופסוף!".
מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב־יפו והעומד בראשה מודעים היטב לקשיים היומיומיים שעימם מתמודדים תושבי שכונות דרום העיר, ופועלים נמרצות על מנת להקל על מצוקתם באמצעים העומדים לרשותה. העירייה העבירה חוק עזר עירוני לגביית אגרת שמירה, שממתין כעת לאישור משרד הפנים ויאפשר הקמת כוח סיור עירוני.
"כמו כן פנתה העירייה למשטרה בבקשה לתגבר את כוחותיה בשכונות הדרום, ונענתה בחיוב. במקביל, בימים אלה פורסת העירייה מצלמות אבטחה בעיר שישדרו צילומים חיים למרכז הבקרה העירוני הפועל בשיתוף עם משטרת ישראל, שהיא בעלת הסמכות בטיפול בעבריינות ובאלימות. בנוסף, לאחרונה בוצע תגבור מערכת התאורה באזור".
מהמשטרה נמסר: "אנחנו משקיעים אמצעים ומאמצים רבים, תוך הפעלת כוחות שיטור סמויים וגלויים באזור דרום העיר, כדי להגביר את תחושת הביטחון של התושבים".