מושחתים, נמאסתם

אליעד שרגא נלחם כל חייו בשחיתות בישראל. יש לו הרבה אוייבים, אבל מטרה מקודשת ושום דבר לא יעצור אותו. עכשיו הוא מבקר בלוס אנג'לס, זמן טוב לתפוס שיחה עם לוחם צדק

אליעד שרגא, מייסד וראש התנועה למען איכות השלטון בישראל, הגיע לארה"ב לביקור קצר בתקווה לגייס תרומות ופעילים - שני מצרכים מבוקשים על ידי כל ארגון ישראלי הפותח סניף אמריקאי על מנת להצליח להחזיק את הראש מעל המים ולממן את פעילותו.

 

אז למה שלתושבי לוס אנג'לס הישראלים צריך להיות איכפת כל כך מהשחיתות המתרחשת במדינה אותה עזבו לפני שנים? פשוט מאוד, כי לישראלים איכפת מהמדינה, גם אם הם גרים מעבר לים ויש להם אינטרס שממשלתה תתנהל כהלכה, ללא פוליטיקאים מושחתים המקבלים שוחד ותפקידים ציבוריים שניתנים כטובות הנאה. גם אם ישראלי לוס אנג'לס לא ישובו לעולם לארץ, עדיין הם רוצים לראות את המדינה שלהם מתנהלת כהלכה, כך מאמין שרגא, 54, שהגיע לעיר המלאכים בשבוע שעבר.

 

שרגא, ג'ינג'י אמיתי, פתח במאבק שלו להשבת טוהר המידות והיושר לחברי כנסת, ראשי ערים ופוליטיקאים שאיבדו אותם במהלך דרכם הציבורית. הוא פצח במאבק הזה לפני 23 שנה בעקבות "התרגיל המסריח"- ניסיונו של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל-חרדים בראשותו, במקום ממשלת האחדות הלאומית בראשות יצחק שמיר, וההסכמים הקואלציוניים הנסתרים שנבעו מהתרגיל. שרגא, שמעיד על עצמו שתמיד ניחן בחוש צדק חברתי מפותח, ערך שביתת רעב מול בית הנשיא והפגין בעד הצורך לחשוף את ההסכמים הקואליציוניים לציבור. שביתת הרעב של שרגא הוציאה את העם לרחוב ואלפי אנשים נהרו לכיכר מלכי ישראל, אוחזים בכרזות עליהן נרשם בגדול: 'מושחתים, נמאסתם!'. המפגינים הביעו את מחאתם ואת המיאוס שחשו כלפי המערכת הפוליטית בשאיפה לשינוי השיטה ובנסיונות לחקיקת חוקה לישראל.

 

שרגא הבין שיש צורך להקים ארגון שישמש מעין כלב שמירה של הדמוקרטיה הישראלית, גוף שיתפקד באופן קבוע, יעקוב אחר התנהלותם של ראשי ציבור ופוליטיקאים ויילחם בשחיתות השלטונית באמצעים משפטיים. התנועה שהקים מונה היום כ-30 אלף חברים המשלמים דמי חברות סמליים של 150 שקל בשנה. היא מפעילה גם קו לפניות הציבור, שם יכולים אנשים להגיש תלונות ולחשוף שחיתויות.

 

אפשר להבין מהאמור עד כה ששרגא אינו חביב במיוחד בנוף הפוליטי ורבים חוששים מפניו, זאת אומרת, אם יש להם משהו להסתיר. מאז הוקמה התנועה בשנת 1990, היא הצליחה להשיג הישגים רבים, ביניהם: כל הסכם להרכבת קואליציה יובא לידיעת הציבור בטרם תאשר הכנסת את הרכב הממשלה, פיקוח הדוק על מינויים למשרות ממשלתיות על מנת למגר את תופעת המינויים הפוליטיים, ביטול קיצבה בלתי חוקית שקבעה הכנסת לחבריה והחזרת הכסף הוחזר לקופת המדינה, ביטול חוק טל ועוד.

 

האם יש פוליטיקאים שגם תומכים בפעילות שלכם?

"כן, יש הרבה פוליטיקאים שמפרגנים, במיוחד אלו שהם הגונים וישרים - יש גם כאלה - ולא רק שהם מפרגנים, הם גם עובדים איתנו, מעבירים מידע, מקדמים יוזמות בתוך המערכת השלטונית. זה נכון שמי שיש לו בעיות איתנו אלו האנשים שאנו מבקרים אותם או מגישים נגדם בג"צים. אבל האויבים - במרכאות - הכי נמרצים שלנו בשלוש השנים האחרונות הם הטייקונים נגדם אנו פועלים. זו מערכת מלאת אינטרסים, מלאת כסף, מערכת השולטת באמצעי התקשורת והאמצעים הפיננסיים בישראל. אף אחד מלבדנו לא מוכן להתמודד איתם".

 

עד כמה הפוליטיקה הישראלית מושחתת מבחינה עולמית?

"במדד השחיתות העולמי, ארה"ב נמצאת מקום הרבה יותר טוב מאתנו. לצערנו הרב, בעשור האחרון מדינת ישראל הידרדרה מהמקום ה-16 ל-40, לפאתי העולם השלישי. זה לא במקרה, את רואה ראשי ממשלה שנחקרים, שרים שנכנסים לכלא, חדשות לבקרים, וזה לא חדשות בכלל, זה הפך לנורמה".

 

איך אתה מסביר שהרמה המוסרית הולכת ומתדרדרת בארץ?

"אפשר לראות כללית בעולם, איזשהו תהליך בו המדינה הופכת מעין 'שאטל' לכיוון אינטרסים או המאוויים האישיים של הפוליטיקאים. כשהמדינה הופכת למשהו שולי וכל השיח מתמקד בכסף בלבד. בישראל מודדים אותך על פי משקל כיסך ולא לפי משקל השכל או האנטגריטי שלי. כשהשיח נסוב רק על כסף, לצערי הרב, אלו התוצאות. הפוליטיקאים רוצים גם הם נתח מהעוגה הציבורית, ולכן את רואה כל כך הרבה נבחרי ציבור שמנסים לגעת בקופה. תראי מה קורה בשלטון המקומי, עשרות רבות של ראשי ערים נחקרים, מועמדים לדין, זו תופעה.

 

"יש הידרדרות ערכית שמתרחשת בחברה, תהליך של בליה ערכית. השחיתות של היום נחשבת ללגיטימית. לפני 30 שנה, אלו ששלחו ידם לקופה הציבורית התאבדו מרוב בושה, היום אף אחד כבר לא מתבייש. תראי איך אריה דרעי חזר לכנסת, מישהו היה מאמין? אדם שישב שלוש שנים בכלא, הורשע וחוזר לזירה הפוליטית. זה לא יאומן. לשם השוואה, תראי מה שקרה לאברהם עופר (שהיה שר וחבר כנסת בסיעת המערך- א.א). בשנת 1977 הוא התאבד לאחר שנחשד שהיה שותף למעשי שחיתות בחברת שיכון עובדים. בסוף התברר שהוא לא עשה דבר וחצי דבר, אבל רק התחילה החקירה והוא התאבד מהבושה. היום אף אחד כבר לא מתבייש. החברה מתבהמת".

 

אתה רואה את שחיתות גם כאן בארה"ב ונגד אלו נבחרי ציבור היית רוצה ללכת?

"התופעה הזאת קיימת גם בארה"ב ובעצם בכל מקום בעולם. אין צדיקים בשום מקום. אני קורא בדיוק עכשיו ספר המדבר על השחיתות בקונגרס והסנאט האמריקאי ואיך התורמים של אובמה, אחרי בחירות 2008, קיבלו בחזרה כספים מכספי הציבור. אז כן, כנראה שהתעשיה הזאת קיימת בכל העולם, אבל לא מעניין אותי מה שקורה בארה"ב. מה שמעניין אותי זה מה שקורה בישראל. רק בשבוע שעבר זכרנו יותר מ-25,000 לוחמים שנתנו את חייהם כדי שאנו נוכל לחיות במדינה, ולפני כן ציינו 70 שנה לשיחרורנו מהכיבשנים באירופה. אנשים שוכחים שהיה לנו חלום שתהיה לנו מדינה קטנה בה נרגיש בטוחים, ואני רוצה לדאוג לכך שהבית הקטן שבנינו לא יקרוס".

 

אליעד שרגא הוא דור תשיעי בארץ. נולד בירושלים, נשוי לעורכת דין ואב לשישה ילדים. כשהוא לא פועל במרץ בתנועה שהקים, הוא עובד כעורך דין, כי מה לעשות, צריך לפרנס את המשפחה. העבודה שלו, הוא מדגיש, נעשית בהתנדבות ולא רק זאת, אלא שהוא אף תורם כספים לקופת התנועה, כמו כל שאר החברים. כבר מילדותו, גילה שרגא נטיה להילחם למען מטרות בהן האמין. הוא צמחוני מלידה כי אין זה הוגן להפריד בין עגל ואמו ותרנגולת מאפרוחיה. בגלל זה, זה לא בא כהפתעה למשפחתו וחבריו כשהחליט להלחם בשחיתות הפוליטית בארץ כשהיה סטודנט למשפטים. "סט הערכים שגדלתי עליו בבית לא התאים לסט של מנהיגי המדינה, והסט שלי ניצח".

 

בימים אלו ממשיכה התנועה שלו להיאבק בריכוזיות החונקת לדבריו את המשק הישראלי ומסכנת את יציבותו. התנועה נאבקת למען טוהר השירות הציבורי ולהרחקת מורשעים מעמדות כוח בעיקר בצמרת השלטון. "משמעות הריכוזיות היא השמדת הפנסיות שלנו והעלאת יוקר המחיה", אומר שרגא. בנוסף, עוסקת התנועה במאות תיקים שנועדים להגן על כספי הציבור.

 

היה מצב פעם בו הייתם צריכים להתנצל בפני פוליטיקאי שהחשדות נגדו לא היו מבוססים?

"לא היה שום מצב שהיינו צריכים להתנצל. כשאנו מחליטים לפעול, אנו לא שולפים מהמותן. אנחנו לא קמים בבוקר ויורים למישהו כדור בראש. לפעילות שלנו יש הרבה עוצמה ולכן אנו פועלים רק כשיש לנו הוכחות מבוססות ולאחר ששאלנו את כל השאלות הנכונות".

 

מה קורה כשאתה פוגש מישהו מאותם פוליטיקאים ברחוב?

"זה נורא תלוי בעוצמת הפגיעה של התנועה בו. אם הפגיעה קטלנית, אז כמובן שאין שיח ומתעלמים אחד מהשני, אבל יש גם כאלו שתקפנו אותם והם מבינים שעשו טעויות ומאוחר יותר אף תומכים בנו. גם אנחנו לא צדיקים ואפשר לבקר גם אותנו".

 

האם ניסו לתבוע אותך או לתקוף אותך אישית?

"אי אפשר לתבוע אותנו ומעולם לא תבעו אותי, אבל כן, כל הזמן מנסים לפגוע בי, במיוחד הטייקונים שיש להם את כל כלי התקשורת. אנו עומדים מול אנשים עם הרבה מאוד כח ועוצמה, אז המלחמה לא פשוטה".

 

מה מניע אותך להמשיך ולהלחם ומאיפה אתה מוצא זמן לכל זה?

"אני קם בשש בבוקר ועובד ללא הפסקה עד ליום שלמחרת. כל המשפחה שלי אבדה באירופה, אני לא רוצה לחזור לכיבשנים, אני מרגיש את אש הכיבשן בישבן שלי וממשיך לרוץ הלאה".

www.mqg.org.il