השביעיה הלא סודית

שבעת המינים אותם אנחנו חוגגים בשבועות הם מזון עתיר יתרונות לגוף שלנו. אם צורכים אותם במתינות כמובן

על פי התנ"ך, בני ישראל היו לוקחים את ביכורי פירותיהם ומביאים לבית המקדש. “כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים מעיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש..."(דברים, פרק ח'). מדוע נבחרו מזונות אלו, למה הם כל כך מדהימים ומה הסגולות של התאנה והרימון? הנה שבעת המינים בקצרה:

 

 

חיטה

פחמימה ממשפחת הדגנים, משפחה חשובה כדלק לשרירים שמספקים אנרגיה יציבה, טובה יותר מסוכרים. החיטה מורכבת מכמה חלקים וכוללת את הקליפה, הגרעין והנבט. אם צורכים את כל הגרעין, ניתן לקבל ממנו את היתרונות התזונתיים כגון ויטמיני B, E ומינרלים רבים. הנבט הוא החלק הקטן ביותר בגרעין והוא הכי חשוב - הוא כמו העובר בבטן האם שבו שמורים כל האוצרות התזונתיים. אפשר לקנות אותו בנפרד כשמן או מעין פתיתים ואפשר גם להנביט את גרגירי החיטה ולקבל את היתרונות האלו במאכלי חיטה. מתינות היא מילת מפתח כשמדובר בצריכת חיטה, רוב החיטה כיום מהונדסת ומרוססת והיא גם בעלת ערך קלורי גבוהה. אלא אם כן מדובר בחשיבות גדולה לעליה במשקל או בצריכת פחמימות מוגברת, אין שום סיבה לצרוך כל יום מוצרי חיטה.

 

 

שעורה

דגן מהעתיקים שקיימים, בשל חוזק הגרגר והישרדותו בתנאי מזג אוויר קשים. הדגן משמש לאפיה וגם בתעשיית הבירה והוויסקי. עד 15% מהגרגר הוא חלבון והשאר פחמימה. הוא מכיל ניאצין וחומצה פולית מקבוצת ויטמיני B החשובים למערכת העצבית. שעורה טובה מאוד לסובלים מבעיות כולסטרול וסכרת, מאחר והמדד הגליקמי שלה נמוך. עם זאת, חשוב לאכול את הדגן מלא ולא כגריסי פנינה שהם למעשה שעורה מעובדת למדי.

 

 

גפן

אחד הצמחים שהתברכנו בהם, החל מעלי הגפן, פירותיו ואף זרעיו. עליו מכילים כמות גדולה מאוד של ויטמין A שמסייע לראיה, למערכת העצבית והשרירים. העדיפו את העלים הטריים על המשומרים כדי להנות מפחות מלחים וחומרים משמרים אחרים. פירותיו של הגפן, הענבים, משמשים אותנו בעיקר למאכל, אבל גם לייצור יין שמכיל אלכוהול, הנוצר באופן טבעי בתהליך התסיסה. האלכוהול מקשה על פעולת הכבד ויכול להוביל למחלות כבד שונות. עם זאת, היין מכיל גם רסרבטול שנמצא בקליפת הפירות ונחשב לנוגד חימצון חזק מאוד ומגן מפני מחלות לב. אז מה עדיף? לצרוך הכל במתינות ולא להגזים לשום כיוון. זרעי הענבים עוזרים גם הם בהאטת ההזדקנות וכנוגדי חימצון, ולאחרונה במחקרים ישנן ממצאים שמראים כי צריכת שמן זה תורמת להאטה בצמיחה של גידולים ממאירים.

 

 

תאנה

פרי שנאכל טרי או מיובש. במצבו המיובש מכיל כמות גדולה מאוד של אשלגן וסידן, שביחד עוזרים לבניית העצמות ומניעת בריחת הסידן מהן. התאנה מכילה עוד מינרלים העוזרים לחיזוק המערכת החיסונית, לשמירה על אנרגיה ולתפקוד טוב של המעיים.

 

 

רימון

אחד הפירות המדהימים שיש בטבע, למרות שהוא מכיל כמות גדולה של סוכר ואין בו הרבה ויטמינים, למעט C ו-B. הוא עמוס בנוגדי חימצון ולכן עוזר להורדת סיכונים למחלות ממאירות, עוזר לחיזוק הדם ולהורדת הכולסטרול הרע.

 

 

זית

נחשב לפרי, אבל מבחינה תזונתית הוא יותר כמו אגוזים עם אחוזי שמן גבוהים. זהו אחד מהשמנים הטובים ביותר לבישול, יציב בטמפרטורות גבוהות אבל עדיף לא לטגן בטמפרטורות גבוהות מאוד. הזית עשיר בחומצות שומן בריאות המסייעות בהורדת הכולסטרול ה"רע" וויטמיני E,A המסייעים למערכות שונות בגוף. כדאי מאוד לצרוך טרי, בכבישה קרה ולאחסן סגור במקום קריר ומוצל על מנת למנוע חימצון של השמן.

 

 

דבש

מכיל סוכר טבעי, פרוקטוז וגלוקוז. חשוב לצרוך את הדבש נא כדי ליהנות מיתרונותיו התזונתיים, מאחר ויש בו מינרלים וויטמינים מקבוצת B אשר חשובים מאוד למערכת העצבית. דבש אף הוא מסייע לחיזוק המערכת החיסונית ומשמש כממתיק טבעי. שוב, מילת המפתח היא מתינות, מאחר וגם דבש מכיל סוכרים שגופנו מתקשה לעכל.

 

והרי לכם שבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל וכמובן העולם כולו, השתמשו בהם בתבונה, בעונה שבהם הם בשלים ותהנו מיתרונותיהם, חג שבועות שמח!