שירה: "העור שלי עברית"

"ואני אחוזה באדמה הזאת במלוא ציפורניי/ ואין לי מקום אחר/ אליו אוכל להגר/ כי איך אגלה מתוך שפתיי/ שבה בניתי לי בית/ בשיריי". שירים מאת סיגלית בנאי

סיגלית

סִגָּלִית מִתֵּל אָבִיב עוֹמֶדֶת מְחַכָּה

לְיַד הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁיּוֹצֵא לְמֶכָּה

בְּשִׂמְלָה אֲרֻכָּה וְחִיגַ'אבּ לְרֹאשָׁהּ

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְשַׂחֲקוֹת בְּתִלְיוֹן עָרָבֶּסְקַת אַללָה

שֶׁאִבְּרָהִים עָנַד לְצַוָּארָהּ

הוּא מְנוֹפֵף לְאִמּוֹ הַעֲטוּפָה בִּגְדֵי כֻּתְנָה לְבָנִים

מַבִּיטָה בּוֹ מֵחַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס

שֶׁמֻּקָּף בַּהֲמוֹנִים

סַלְמִי עַלֵיהַא סַלְמִי, יָאמָה!

סִגָּלִית מְנוֹפֶפֶת בְּיָדָהּ

הָאֵם מְהַנְהֶנֶת, לוֹקַחַת אֶת מַבָּטָהּ

אִתָּהּ לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה.

לְמָה אֲנִי מִתְחַזָּה

בְּאֵיזֶה סֶרֶט אֲנִי מְשַׂחֶקֶת

בְּאֵיזוֹ אֵשׁ

כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת אַחֲרֶיךָ בֵּין הֲמוֹן הַמִּתְפַּלְּלִים

בְּלֵיל יָרֵחַ מָלֵא

חֲגִיגוֹת הַמּוּלָד

שִׁירָה סוּפִית מְהַפְּנֶטֶת

גְּבָרִים מְנִיעִים אֶת רֹאשָׁם מִצַּד לְצַד

נוֹפְלִים מְעֻלָּפִים

עַל רִצְפַּת הַמִּסְגָּד

אַתָּה נִדְחָק לְתוֹךְ הַקֶּבֶר

מִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹם אִמָּא

אֲניִ לוֹחֶשֶׁת אִתְּךָ

לָא אִלַהַ אִלָא אללַה אֲדֹניָ אֱלֹהֵינוּ אֲדֹנָי אֶחָד

יָדַיִם נוֹגְעוֹת בִּי גּוּפִים מִתְחַכְּכִים

תְּחַבֵּק אוֹתִי חַבִּיבִּי

אֲנחְַנוּ הוֹלְכִים

עִם חֲבֵרִים שֶׁלְּךָ לְבֵית הַקָּפֶה

גְּבָרִים נוֹשְׁפִים אוֹפְּיוּם מִפֶּה לְפֶה

וִיּוֹלֶט, אַתָּה עוֹנֶה בִּמְקוֹמִי

מִנְּיוּ יוֹרְק, מִשְׁפָּחָה פָלַסְטִינִית

הִיא לֹא יוֹדַעַת עֲרָבִית

הֵם צוֹחֲקִים כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אוֹמֵר

הִיא לֹא אָמֶרִיקָאִית הִיא יְהוּדִיָּה

מִיִּשְׂרָאֵל יָא אַחִ'י אֲנִי מְזַהֶה

הַמּוֹסָד שׁוֹלֵחַ בַּחוּרוֹת שֶׁיְפַתּוּ אוֹתָנוּ

צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְמִישֶׁהוּ -

הַלֵּב שֶׁלִּי קוֹפֵא

אֲנִי לוֹחֶצֶת אֶת יָדְךָ אַתָּה צוֹחֵק בְּאָזְנִי

אַל תִּדְאֲגִי, סְבֻּרִי, חַכִּי בְּסַבְלָנוּת חַכִּי

כְּמוֹ בְּסֶרֶט אֵימָה בְּהִלּוּךְ אִטִּי

אַתָּה מַעֲבִיר לוֹ אֶת הַנַּרְגִּילָה הוּא מְחַיֵּךְ עוֹצֵם עֵינַיִם

שִׁנָּיו שְׁבוּרוֹת כְּמוֹ שִׁנֶּיךָ

צַלֶּקֶת לְיַד הָעַיִן

עוֹד קָפֶה וְעוֹד אֶחָד

אֲנִי בּוֹהָה וְשׁוֹתֶקֶת

לְבַסּוֹף אַתֶּם קָמִים בַּעֲצַלְתַּיִם

בָּאוֹטוֹבּוּס הַצָּפוּף אֲנִי נֶחְנֶקֶת

מִבֶּכִי נִפְרֶדֶת מִמְּךָ בְּפֶתַח הַפֶּנְסְיוֹן

הָרֵיחַ הַמֻּכָּר הַמַּעֲלִית הַסָּלוֹן

מִתְיַשֶּׁבֶת בֵּינֵיכֶן עַל הַסַּפָּה

אַנֶלִי מַצִּיעָה לִי עוּגִיּוֹת חֶמְאָה

רַשֶׁל וּמוֹנִיקָה מְחַיְּכוֹת בַּהֲבָנָה

אַיְלִין אוֹמֶרֶת אַתְּ מַמָּשׁ הִשְׁתַּגַּעְתְּ

עִנְבָּל אוֹמֶרֶת כֻּלָּנוּ הִשְׁתַּגַּעְנוּ

יֵשׁ לָנוּ קַדַּחַת קָהִיר

אַנֶלִי אוֹמֶרֶת לְכֻלָּם בַּחוּץ יֵשׁ קַדַּחַת קָהִיר

רַק שֶׁכָּאן אֲנַחְנוּ יְכוֹלוֹת

לְהִתְפַּכֵּחַ מִקַּדַּחַת אֵירוֹפָּה וּלְהַתְחִיל לִרְאוֹת

עַאִישָׁה אוֹמֶרֶת בְּעֶצֶב שֶׁבַּסּוֹף

גַּם מֵהַהִתְפַּכְּחוּת הַזּוֹ אֲנַחְנוּ מִתְפַּכְּחוֹת

אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַפְסִיק לְנַסּוֹת לְאַחוֹת

מְחַפֶּשֶׂת תְּשׁוּבָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁל מָדָאם קְרוֹסֶטִי

הַמַּקְשִׁיבָה כְּבָר שָׁנִים לְאוֹתָן הַשִּׂיחוֹת

שֶׁמְּנַהֲלוֹת אֶצְלָהּ נָשִׁים בַּפֶּנְסְיוֹן

שֶׁקָּרְאָה לוֹ רוֹמָא

בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן

 

על להב התער

הָאַחִים שֶׁלִּי קָנוּ בָּתִּים

בְּאֵי

רוֹפָּה

וּבְאַרְ

הַ"ב

 

וַאֲנִי קָנִיתִי דִּירָה

בְּיִשְׂ

רָאֵל

מוּל הַיָּם

מֵחַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה נוֹשֶׁבֶת הַבְּרִיזָה

מֵעַל מִסְגַּד חַסַן בֶּק

 

לְיַד הַמִּטָּה "הַפִילוֹסוֹפִים הַיְּהוּדִים שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם"

הֵם כָּתְבוּ עֲרָבִית

בְּאוֹתִיּוֹת עִבְרִיּוֹת

בִּסְפָרַד

וְּבְאָלֶכְּ

סַנְדְרִיָּה

 

מוּלִי בַּטֵּלֵוִיזְיָה סִי אֶן

אֶן

מַרְאִים אֶצְלֵנוּ דָּם

בְּאַנְגְלִית

וְאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לָבוֹא לְבַקֵּר

 

בְּמוּסַף "הָאָרֶץ" פָּאוּל צֶלַאן

נִפְגַּשׁ עִם הַיְדֶגֶר

בְּטוֹדֶנְ

אוֹבֶּרְג

וְזֶה לֹא אִכְפַּת לִי

 

אֲנִי לֹא רוֹצָה לִנְסֹעַ לְאֵירוֹפָּה וּלְאַרְצוֹת הַבְּרִית אֲנִי לֹא רוֹצָה

לִנְסֹעַ לְאֵירוֹפָּה וּלְאַרְצוֹת הַבְּרִית

אֲנִי לֹא רוֹצָה לִנְסֹעַ לְאֵירוֹפָּה

וּלְאַרְצוֹת הַבְּ

רִית

 

אֲנִי

אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת

קָזָבְּ

לַנְקָה

לִקְרֹא שִׁירִים שֶׁל נִיזַאר

קַבַּאנִי

לִרְאוֹת סְרָטִים שֶׁל יוּסוּף

שַׁאהִין

 

אֲנִי

רוֹצָה

לַעֲשׂוֹת

תִּקּוּן

לְחַפֵּשׂ שִׁוּוּי מִשְׁקָל

עַל לַהַב הַתַּעַר

 

העור שלי עברית

הָעוֹר שֶׁלִּי עִבְרִית

וַאֲנִי אֲחֻזָּה בָּאֲדָמָה הַזֹּאת בִּמְלוֹא צִפָּרְנַי

וְאֵין לִי מָקוֹם אַחֵר

אֵלָיו אוּכַל לְהַגֵּר

כִּי אֵיךְ אֶגְלֶה מִתּוֹךְ שְׂפָתִי

שֶׁבָּהּ בָּנִיתִי לִי בַּיִת

בְּשִׁירִי

וְהִיא כְּמוֹ אוֹת קַיִן עַל מִצְחִי

אוֹתוֹ לֹא אֲקַרְצֵף וְלֹא אֲגָרֵד פִּצְעִי דָּם

כִּי אֲנִי מְאֹהֶבֶת

מִתְעַטֶּפֶת בְּשִׂמְלַת הַכְּלוּלוֹת

שֶׁל שְׂפָתִי

שְׂפַת אִמִּי

שְׂפַת עַמִּי

מוֹלַדְתִּי הַמְּדַמֶּמֶת

עִבְרִיתִי

אַהֲבָתִי

 

השירים לקוחים מתוך ספרה של סיגלית בנאי "שכונת התקווה, קהיר", שראה אור בהוצאת "עיתון 77". בנאי היא בימאית ומרצה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ספיר.