זהירות! ספוילר: מפצחים את "החוש השישי"

תמיד כיף לצפות בסרט מתח שהטוויסט שבסופו הופך את כל מה שחשבנו על העלילה. לפעמים מהנה לא פחות גם לצפות בו שוב ולנתח את המסלול להפתעה: אילו רמזים שתלו לנו לאורך הדרך? ואיפה פישלו ופספסו סתירות? קבלו את "זהירות! ספוילר", המדור החדש שמתחיל מהסוף. של "החוש השישי", ליתר דיוק

זוכרים את המותחנים הגדולים של כל הזמנים? אלו שהשאירו אותכם עם המומים עם פה פעור בסוף הסרט, שהביאו לכם טוויסטים עלילתיים מהדהדים? לא זוכרים? אנחנו פה בשבילכם, כדי להחזיר אתכם לתסריטים הפתלתלים, לתפניות הלא צפויות, לנתח אותם במבט לאחור וכן, גם לגלות את הסוף. לפתור לכם את התעלומה, ולהראות היכן הבמאי תמרן אתכם כהלכה ואיפה סתם פישל. אז כן, זהירות! ספוילר: אנחנו מתחילים עם סרטו של מ. נייט שמאלאן מ-1999, "החוש השישי". 

 

העלילה

ד"ר מלקולם קרואו (ברוס וויליס), פסיכולוג לילדים, מופתע על ידי נער בהפרעה שפרץ לביתו בעיצומו של יום הנישואים שלו ושל אשתו (אוליביה וויליאמס). הנער הכעוס והבוכה (דוני וולברג) - וינסנט גריי, שטופל על ידו בילדותו - יורה בדוקטור ומתאבד. זמן מה עובר, וקרואו הוא אדם עגמומי ומתבודד בחיפוש אחר כפרה. הוא חושב לעצמו: "אני אולי שרדתי, אבל גריי לא. אני פספסתי אותו בילדותו, ובדיעבד גררתי אותו לסיים את חייו". ההזדמנות לגאולה באה בדמות הילד קול (היילי ג'ואל אוסמונט).

 

הטריילר של "החוש השישי"

 

אז מיהו קול? מדובר בילד רגיש וחכם, שסובל מהתנכלות ומעורר לא מעט בעיות בבית הספר - לא בגלל שהוא רע או מופרע. הוא פשוט רואה דברים שאחרים לא רואים, ומפחד מהם פחד מוות. קול הוא ילד מוזר, מורבידי, ולאנשים סביבו קשה לקבל את התנהגותו התמהונית. מי שמנסה להסתדר איתו, למרות כל הקשיים - גם כשדברים נעלמים בבית כמו מזכרת מסבתא - היא אמו האוהבת, לין (טוני קולט). זה לא קל, וזה גם מפחיד: לקול יש שריטות חשודות על פרקי ידו.

 

ד"ר קרואו פונה לקול ומציע לו אוזן קשבת, הבנה ורגישות - על פי מיטב הפרקטיקום המקצועי שלו. הוא מפגין איפוק והבעת אמון גם כשקול חושף בפניו את סודו הכמוס והמופרך: "אני רואה אנשים מתים". לא שהדוקטור מאמין בכך, אבל הוא זורם עם המטופל הצעיר שלו. אנחנו מצדנו שותפים לחזיונות של קול - אישה שחתכה את הוורידים, שלושה ברנשים תלויים בתוך בית הספר, נער ירוי בראשו ונערה מקיאה רעל מופיעים לנגד עינינו. האם זו מציאות או חזיון תעתועים? כל צופה ומסקנותיו.

 

 

למרות שאבחנת הפסיכולוג הינה קשה ולדעתו יידרש אשפוז של המטופל הצעיר בבית חולים לחולי נפש, נרקמת קירבה תומכת בין השניים: קול מוצא חבר אמת, בעוד שעבור קרואו זוהי בעצם מערכת היחסים היחידה שנותרה לו. אפילו אשתו האוהבת הפכה מרוחקת ומתעלמת ממנו. מאז שנורה, דברים השתנו: הפסיכולוג הנערץ איבד קשר עם העולם. הוא נותר בשוליים, כאילו הוא לא קיים. מת חי. רגע, בעצם הוא אולי כזה? או אולי משוגע? אז מה בעצם קורה פה? חכו לסוף.

 

אז מה אנחנו יודעים עד כה?

• ד"ר קרואו נורה בביתו על ידי מטופל לשעבר

 

• שנה עוברת והוא בא לעזרתו של קול - ילד שהוריו התגרשו, וחי עם אמו לין.

 

• הסיבה למצוקה של קול היא יכולתו הטורדנית לראות את רוחות המתים המסתובבות ביננו.

 

• קול חושש מלחשוף את סודו, שכן אף אחד גם כך לא מאמין לו.

 

• על פי ההסבר של קול, ברוב המקרים, המתים אינם מודעים לכך שהם מתים.

 

• גם בני האנוש החיים אינם מבחינים ברוחות (אנחנו הצופים דווקא כן). קול הוא יחיד ומיוחד מבחינה זאת.

 

• כשרוחות כועסות או עצובות הן מפיצות קור מקפיא בסביבתן, בו חשים גם החיים.

 

• בבית של לין קר מאוד, ויש עוד משהו מוזר: בתמונות עבר של קול מופיעים צללים מסתוריים.

 

• מלקולם הוא אדם בודד ומנותק מהחברה. מלבד קול, הוא לא משוחח עם אף נפש חיה, או בכלל.

 

• למרות נסיונותיו של מלקולם להתקרב לאשתו העגמומית, היא מתעלמת ממנו לחלוטין.

 

• לאחר שקול מגלה לו את סודו ש"הוא רואה אנשים מתים", ד"ר קרואו מקליט את עצמו ומודה כי המצב חמור משחשב.

 

יש לנו פיצוח!

אז, ברגע המשבר הזה, מתחיל פתרון התעלומה: חוסר האונים של מלקולם מחזיר אותו למקרה של וינסנט גריי. הוא מאזין לקלטות שהקליט בזמנו במהלך שיחות עם וינסנט הילד ומגלה לחשושים מסתוריים שתועדו און טייפ. כנראה שכמו קול, גם הוא ראה מתים. הדוקטור משתכנע, והוא מבקש מקול: במקום לפחד מהרוחות, נסה לעזור להן.

 

 

זהו פיתרון מצוין והוא מיושם מיד במקרה של ילדה שהורעלה למוות. קול הופך לשליח שלה בעולם החיים, ובליווי מלקולם הוא מגיע להלוויה וחושף בפני האב האבל קלטת וידאו ובה האם מופיעה החורגת שצולמה שלא בידיעתה כשהיא שמה לבת רעל באוכל. באמצעות הגילוי, חל שיפור עצום בביטחון העצמי של קול, שאף מגלה את סודו לאמו ומוסר לה ד"ש מסבתא. אבל מה עם מלקולם?

 

בעצת קול, מלקולם מנסה לתקשר עם אשתו כשהיא רדומה, ולהפתעתו זוכה ממנה להתייחסות מתוך שינה. אלא שאז הוא מבחין בטבעת נישואיו שנפלה על הרצפה. אנה עונדת את שלה, והוא מבין שמדובר בטבעת שלו שנעדרת מאצבעותיו. אז מחלחלת בו ובנו התובנה: הוא נהרג על ידי גריי עוד בתחילת הסרט. פתאום הכל מתחיל להתחבר, ומלקולם מבוהל. נהיה קר מאוד בחדר. הוא גם נזכר ברגע מותו, ומגלה שבגב חולצתו יש עדיין כתם דם טרי - זכר לירי.

 

מלקולם מבין שהסיבה שהוא לא מתקשר עם הקרובים ביותר אליו היא כי הוא בעצמו רוח - הוא היה כזה לאורך רוב הסרט. קול הוא היחיד שמסוגל להבחין בו, וכמו ברוב רובם של המקרים - המתים לא יודעים שהם כאלה. זה נכון גם לגבי רוב הצופים, שלא פענחו את הסרט עד לסיומו המפתיע. ואלו שלא הצליחו - בשביל זה אנחנו פה.

 

ועכשיו, לפאשלות:

• במהלך הסרט מחליף מלקולם בגדים יותר מפעם אחת - בדרך כלל עם החולצה הכחולה שלו, עם או בלי עניבה, עם אפודה או ג'אקט. לפעמים הוא בכלל לובש טריינינג אפור. אז מעבר לעניין הפעוט הזה שרוח מחליפה בגדים, איך יכול להיות שהוא לא שם לב שיש חור בחולצה הכחולה שלו בנקודת חדירת הקליע, וכתם דם ענק בנקודת היציאה מאחור?

 

 

 

 

• ומה לגבי הטבעת, שמשמשת כהוכחה חד משמעית להיות מלקולם רוח? למה ההחולצה, החליפה, העניבה, המכנסיים, הנעליים וכו' נותרו ברשותו ודווקא הטבעת לא? הרי הוא לא נקבר כשהוא לבוש בכל הגרדרובה.

 

• מספר פעמים מלקולם מנסה להיכנס למרתף ביתו, ומוצא אותו נעול. למרות זאת, הוא מצליח להגיע לשם. איך? לא ברור. ואם זה לא מספיק, אנו רואים אותו בדירה של קול, בחדר המנהל בבית הספר, בבית החולים. האם הוא פורץ לשם? כנראה שלא, אז איך הוא כן נכנס לשם? הצופים לא יודעים, אבל מלקולם בטוח כן.

 

• אחרי שהוא חושף בפניו את סודו, קול מבקש ממלקולם לא לספר אותו לאף אחד. אבל מדובר הרי ברוח, וקול יודע זאת, אז למי הוא כבר יכול לספר לעזאזל?

 

• מלקולם נוהג לתעד את ממצאיו באמצעות טייפ מנהלים. אנחנו הבנו כבר שמדובר בקלטות שמתעדות רוחות שמדברות חלש חלש. כשהוא מקליט את עצמו, מה הוא בדיוק שומע אחר כך?

 

• רוחות אינן נראות, אין להן מאסה בכלל, ובכל זאת, מדי פעם אפשר להבחין בצל של מלקולם. יתרה על כך, בכמה מקרים אנו רואים את בבואתו משתקפת מהמראה בביתו, מידית דלת כסופה, ומשולחן בוהק שמשקף את ידיו.