זה יכול להתחיל ממעשה קונדס תמים, לכאורה, החברים שלכם שולחים לכם מייל עם כותרת שקוראת "התמונה הכי מצחיקה בעולם" ומבקשים שתעבירו אותה הלאה. אבל אז, כשאתם פותחים המייל, אתם מגלים תמונה ענקית שלכם בתנוחה מביכה או או עוטים מבט שיכול להביע משהו שממש לא התכוון להביע - מהרגע הזה התמונה שלכם מתגלגלת בין כולם, בין אם במיילים ובין אם בסלולרי. החיים שלכם נגמרו מבחינתכם, כולם צוחקים עליכם וכל מה שמתחשק לכם לעשות זה לזחול מתחת לשמיכה ולהיעלם לתמיד.
לכו תספרו להורים מה עשו לכם, הרי השאלה הראשונה שהם ישאלו היא למה בכלל הסכמתם להצטלם, או מה פתאום אתם מסתובבים עם הילדים האלה ובאתרים האלה. הם לא יבינו שכדי להיות חלק מהחבר'ה האלה צריך לעשות מה שהם עושים, וחוץ מזה, מי אמר שאישרתם להם לצלם אתכם, ומי אמר שהסכמתם שהם יפיצו את זה?

מרחבי הרשת הכוללים את הרשות החברתיות, הפורומים ושאר האתרים המשתפים, משפיעים עלינו בכל התחומים, זאת בשל האפשרויות האינסופיות של נגישות למידע, יצירה ותקשורת. פתאום אנחנו עומדים בפני עולם שפרוש לפנינו, ללא גבולות, כשהפרטיות שלנו הופכת להיות כללית - התמונות שלנו, השיתופים שלנו, כל מה שאנחנו כותבים - כמעט כולם יכולים לראות אותם, להגיב וגם להשתמש בזה, כמו למשל באותו מייל מתגלגל.
בשורה התחתונה, אנחנו "חיים ברשת". אנחנו מול המחשב כל היום והאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מאיתנו, החל מלימודים ועד לפעילויות בשעות הפנאי, וממש אין צורך במחשב כדי להתעדכן, יש לנו את הסלולרי ואת הטאבלט ואת המחשב הנייד ועוד ועוד אפשרויות להישאר מחוברים כל הזמן למרחב הווירטואלי.
הבריונות ברשת היא כדור שלג שהולך וגדל בזמן שהוא מתגלגל במדרון, הגודל שלו משתנה באופן ישיר על פי הדרך שבה אתם מתנהגים כלפי הנושא - אם תתנו לו להמשיך להחליק במדרון, תתחבאו בבית, תיכנסו לדכאון ותחלי שהחיים שלכם נגמרו, הכדור ייראה לכם ענק. אם תחליטו לעשות מעשה, להתלונן ואפילו להתעלם ולהמשיך להתנהג כאילו זה לא מזיז לכם, תצרו מחסומים במדרון וכדור השלג ייתקל בהם, יקטן ואף יעצור.
כל עוד תיכנעו לילדים שחושבים שלצחוק על אחרים או להתעלל בהם, בכל דרך שהיא, זה מגניב ועושה אותם שווים יותר, כך החיים שלכם ייראו לכם איומים יותר. נכון, זה כואב ומעליב, נכון, זה גם מפחיד לעמוד מול מישהו שפוגע בכם כך, אבל אתם לא לבד.
אם אתם לא רוצים לפנות להורים ואם החברים הטובים והקרובים, שתמיד איתכם ותמיד תומכים, לא ממש יודעים מה לעשות, אתם יכולים לפנות לקו התמיכה לפגיעות והטרדות ברשת של איגוד האינטרנט הישראלי במייל safe@isoc.org.il או בטלפון 03-9700911 בין השות 10:00-19:00. אפשר לפנות גם דרך הטופס הזה (אם אתם חוששים להשאיר פרטים אישיים, נסו אפילו לפתוח מייל תחת שם בדוי ותתכתבו עם מי שצריך, תסבירו שקשה לכם. אתם אפילו יכולים לפנות ליועצת או למורה שלכם. כן, גם בחופש.
רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגית מידע במשרד החינוך, מוסיף ומבהיר שברגע שכל התלמידים יצאו לחופש, כולל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, יוקם צוות מיוחד, נוסף, של אנשים שישהו ברשת מתוך כוונה לזהות מצבים בדיוק כמו זה המתואר כאן, ולהיות קשובים לכל מה שמוצף ברשת על מנת שאם יהיה אירוע חריג, הוא יטופל במיידי. אפשר לומר שלמעשה תהיה לכם מעין סיירת פייסבוק - ולא רק פייסבוק כמובן, אלא כל אתר שיש בו שיתופים וקשר בין אנשים - שתשמור עליכם כל הזמן, ובו בעת תטפל בבעיות ובתלונות שתשלחו אליה.
משרד החינוך עומד גם הוא לרשותכם, יודעים שם שלא תמיד אפשר להתמודד לבד עם בעיות כאלה ומכוונים גם את ההור בנושא. בעניין זה ציין שר החינוך, כי המרחב האינטרנטי מציע מגוון של אתגרים, מהם עולה הצורך להעניק לילדים הדרכה על ידי המבוגרים, בדגש על שימוש בטוח ומכבד. מנכ"לית המשרד, דלית שטאובר, הוסיפה: "תפקיד ההורים במרחב האינטרנטי אינו שונה מכל מרחב חיים אחר וכי עליהם לקבוע לילד לוחות זמנים לגלישה באינטרנט, לקיים עמו שיחות על האתרים בהם הוא גולש, לברר היכן הוא גולש ועם מי הוא מדבר. אלה יהוו כלים חשובים בידי ההורים כדי להוות גורם מכוון בעל משמעות בעבור הילדים".
רוני דיין מנהל אגף טכנולוגיית מידע במשרד החינוך מדגיש כי "לרוב תלמידים, בעיקר בגילאים הצעירים, לא מודעים לאחריות ולהשלכות של הפעולות שהם מבצעים ברשת ולכך שלעתים מדובר בעבירה על החוק ובפגיעה בפרט. התפקיד שלנו הוא לחשוף את התלמידים לטכנולוגיות מתקדמות אך בד בבד להתריע בפניהם על הסכנות הטמונות ברשת ובמתן כלים להתמודדות ומניעת תקלות.
המלצות משרד החינוך להורים אודות גלישה בטוחה באינטרנט:
היו סקרנים, חקרו את המרחב הוירטואלי בעצמכם, הצטרפו לזמן מוגבל לצ'אט ולרשתות החברתיות. בנוסף שבו עם הילדים ותנו להם לקחת אתכם למסע בחלק זה של עולמם. אל תשללו את האינטרנט, אלא קבלו את חייהם הוירטואליים. יחד עם זאת, דברו על יתרונות, חסרונות, סכנות ודרכי התמודדות מתאימות כשנתקים במצבים בעיתיים.
מתבגרים זקוקים לכללים ורוצים אותם. על כן, חשוב לקבוע כללי גלישה מותאמים. הכלל של "האם אתה יודע היכן נמצא ילדך?" תקף גם כאן. שאלו את ילדיכם לגבי הרגלי הגלישה שלהם. באילו אתרים הם גולשים? ועם מי הם מדברים?. בהיבט זה הימנעו מטון שיפוטי. בנוסף מומלץ לשים את המחשב במרחב המשפחתי, כך קל יותר להשגיח. אם הילדים סוגרים מסך במהירות כשנכנסתם, שאלו את עצמכם האם הם מסתירים משהו. נצלו את ההזדמנות בכדי לשוחח עמם על הנושא.
ישנן תוכנות המאפשרות פיקוח על הגלישה. תוכנות אלו שומרות את ההיסטוריה של האתרים שבהם הילדים ביקרו, חוסמות גישה לאתרים מוגדרים ומונעות הורדה של קבצים לא רצויים. חשוב לדעת כי תוכנות אלו אינן בגדר חסימה מוחלטת ואינן מהוות תחליף לשיחה ומעורבות הורית אישית.
רצוי לשים לב כי המתבגר אינו הופך את הפעילות במחשב למרכיב הבלעדי בחייו. כהורים, עלינו לשאול את עצמנו האם הקשרים שיוצרים ילדינו באינטרנט הם תחליף לקשרים ממשיים? אם לדעתם ילדכם מבלה זמן רב מדי על המחשב, עזרו לו למצוא עיסוקים אחרים: פעילות גופנית, אמנויות, התנדבות ועוד.
המנהל למדע וטכנולוגיה, בשיתוף משרד החינוך, מנהל עמוד פייסבוק שנקרא אתיקה ומוגנות ברשת, ונועד לסייע במקרים בהם עולות שאלות בנושאים אלו. כמו כן, ניתן להעלות שאלות בפורום שפ"י באתר ynet.
איגוד האינטרנט הישראלי במייל safe@isoc.org.il או בטלפון 03-9700911 בין השות 10:00-19:00. אפשר לפנות גם דרך הטופס.