הטור דה פראנס 2013 - מדריך בסיסי למתחילים

החגיגה השנתית של הטור דה פראנס חוזרת, ובפעם ה-100. הנה כמה עובדות והסברים על תחרות האופניים היוקרתית ביותר, ואחד מאירועי הספורט החשובים והמסוקרים בעולם - בעיקר למי שמעולם לא מצא עצמו עם חליפת רכיבה צמודה מלייקרה

בנתון אחד אין כל ספק - הטור דה פרנס הוא מירוץ אופניים שרשאי לשאת את התואר המחייב "החשוב בעולם". ובאותה נשימה הוא נכנס גם לחבורת החד של אירועי הספוט הנצפים והמסוקרים ביותר בעולם. אין למעשה מספיק קלישאות כדי להסביר עד כמה הוא חשוב, ועד כמה הוא אחד משיאי עונת הספורט השנתית בכלל. ערוצי ספורט מכובדים מכל רחבי העולם מקדישים לו עשרות (אם לא מאות) שעות סיקור לכל אורכו, עם כתבות עומק לפני וסיכומים מפורטים אחרי.

 

 

וכאילו זה לא מספיק, מגיע בחור בשם לאנס ארמסטרונג, ספורטאי-על, סופרמן שגדל רק פעם בדור, רוכב מדהים עם סיפור חיים בלתי אפשרי שמנצח פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואז שומט באחת את הקרקע מתחת לכל היסודות האדירים שהניפו אותו לדרגת חצי-אל. רק בגלל סמים אסורים.

 

אבל כמה מכם באמת מכיר את התחרות הזו, על כל מאפייניה? מה אתם יודעים על משמעות צבע החולצות של המובילים, על מבנה האופניים המיוחד, על הקושי הבלתי נתפס? האם שאלתם עצמכם פעם מה משכנע רוכב כלשהו להוביל דבוקה של עשרות רוכבים לאורך עשרות קילומטרים, או כיצד מסייעת הקבוצה לרוכב מסוים להתמודד על הניצחון?

 

כנראה שלא, ולכן אנחנו כאן.

 

לאתר האופניים של Bikepanel

 

ראשית, אם שאלתכם עצמכם מה הופך את הטור דה פראנס לאחד מאירועי הספורט המשובחים ביותר, יש לנו מספר תשובות מהירות:

 

• הוא בחינם - הטור חוצה את צרפת במקומות ציבוריים. כל מה שצריך זה קאראוון או רכב, חברים, אוהל, בירה ואופניים, ואתה משלב צפייה ברוכבי על עם בילוי בחיק הטבע.
• הרוכבים - יש משהו באופי של אנשים שעוסקים בספורט הסיזיפי הזה שהופך אותם לנחמדים. כן, יש חריג מפורסם אחד בשם ארמסטרונג, אבל עזבו. בדרך כלל הם נקיים מגינוני כוכבות וסלבריטאות מוכרים של ספורטאי צמרת.
• בגלל הציוד - לכל קבוצה עשרות זוגות אופניים ומאות חלקי חילוף, מספר רכבים, אוטובוס לציוד ואוטובוס לרוכבים. מכונאים, טבחים, רופאים, מעסים ומנהלים ספורטיביים. כל הקרקס הזה, שני בגודלו רק לפורמולה 1, מתנייד מדי יום לנקודת הזינוק והסיום של הקטע. כך במשך 21 שלבים.
• בגלל שהקהל מעורב בתוצאות במירוץ - הכל יכול לקרות כשבין הרוכבים לסביבה אין כל מחסום, למשל כלב שפורץ לפתע למסלול:

 

 

מביטים במירוץ בטלוויזיה ומחפשים מידע שיגרום לכם יותר עניין? שאלו עצמכם מדוע הרוכב בקדמת הדבוקה מציב עצמו שם, ולא מאחור. מדוע הוא לא מאפשר למישהו אחר לבזבז יותר אנרגיה? התשובות:

1. על מנת לשמור על חולצת המוביל - כדי שהרוכבים לא יברחו בפער שיגרום למוביל בדרוג הכללי, לאבד את ההובלה
2. כדי להבטיח שהקטע יסתיים במאוץ המוני לקו הסיום, שכן לקבוצה הנמצאת מלפנים יש ספרינטר מצטיין וסיכוי לנצח קטע
3. כך שומרים על קפטן הקבוצה מנפילות ובעיות
4. לצורך נטרול התקפות ושינויי קצב

 

הטור הוא אמנם מירוץ אחד, אך מתקיימים בו מספר סוגי רכיבה:

 

נגד השעון: רכיבת בדד ללא דבוקה שמסתירה אותך מהרוח. לרכוב מהר לאורך עשרות קילומטרים זה קשה וכואב, ומי שיודע לכאוב הכי הרבה יכול לנצח. כמו בעליות, כאן נפתחים הפערים הגדולים בזמנים. הנה אומן הרכיבה נגד השעון, פביאן קנצ'לארה השוויצרי

 

 

 

 

נגד השעון הקבוצתי - אולי רכיבת האופניים האסתטית ביותר. כאן הטכניקה של "נגד השעון" מחייבת יכולת של הקבוצה כולה לתזמן את העומס בין הרוכבים ולייצר מהירות לאורך זמן. קבלו דוגמה:

 

 

 

מרוץ כביש מישורי - כאן המשמעות של הדבוקה מרבית. אם לא נוצרה בריחה חריגה, מגיעים כמעט כל הרוכבים יחדיו לסיום ומנצח הקטע מוכרע בספרינט המוני לקו הסיום. הקבוצות בהן רוכבים ספרינטרים מצטיינים, מייצרות רכבת רוכבים המוליכות את כוכבי הספרינט עד כ-200 מטרים לסיום. עקב הצפיפות, המאבק על מיקום והמהירויות העצומות - 60-70 קמ"ש בהם רוכבת הדבוקה - יש תאונות. השכר: התקדמות במאבק על החולצה הירוקה והיוקרה שבניצחון הקטע. הנה דוגמה לאימון של רכבת-רוכבים המוליכה ספרינטר:

 

 

מרוץ כביש בהרים - המטפסים, אותם רוכבים רזים עד אימה, קלים מאד וחזקים מאד, ירכבו במעלה ההר במהירויות לא אנושיות. שאר בני התמותה יאבדו דקות ארוכות ויגיעו לעיתים אף 45 דקות אחרי הראשונים. למעשה, בעליות יוכרע הטור ויפתחו הפערים הגדולים בזמנים.

 

ואף מילה על הציוד. טוב, קצת בכל זאת

ציוד הרוכבים מותאם לתנאי תחרות מגוונים. כך למשל, אופני "נגד השעון" למישורים הם אופניים שונים לחלוטין מאופני עליות. בראשונים המטרה היא להפחית למינימום את התנגדות הרוח, ובהתאם צורת הצינורות היא בחתך טיפה, הרוכב רוכן בהם קדימה ונמוך, והכידון מכיל אירובאר - מתקן להנחת מרפקים והושטת האמות קדימה כדי להפחית שטח מגע חזיתי עם הרוח.

 

 

ברוב הקטעים האחרים האופניים "רגילים" יותר, אולם ברור שאלה הם דגמי קצה הנחשקים ביותר שניתן לרכוש או לייצר. כל האופניים ברמה זו עשויים קרבון, אך אם שאלתם את עצמכם האם הם הקלים ביותר שיש, הרי שהתשובה למרבה הפליאה שלילית. ה-UCI, הארגון המנהל את עולם האופניים התחרותי, מגדיר שהמשקל הנמוך ביותר המותר לאופניים שלמים הוא 6.9 ק"ג. מאחר והציוד של המקצוענים הרבה יותר קל מכך, הם מוסיפים משקל, לעיתים באמצעות משקולות מוצמדות לשלדה.

 

 

וכמה תחרויות שונות - וחולצות בצבעים שונים - נערכות במהלך מירוץ הטור דה פראנס?

 

חולצה צהובה - זו תחרות על מוביל הדרוג הכללי. כל המתחרים משתתפים ב-21 תחרויות יומיות, כאשר הרוכב שהזמן המצטבר שלו בכל הקטעים הוא הקצר ביותר, מנצח את הטור כולו. בכל יום ויום מוענקת החולצה הצהובה למנצח הזמן המצטבר הקצר ביותר עד אותה נקודה. הנושא אותה בתום המירוץ, הוא המנצח והזוכה בפרס היוקרתי ביותר בעולם האופניים.

חולצה ירוקה - מוענקת למאיץ המצטיין. בכל יום יש "נקודות ספרינט" במהלך הקטע ולעיתים גם בקו הסיום. הרוכב שמנצח את קטעי הספרינט בכל יום, צובר הכי הרבה נקודות "ירוקות" וזוכה לא רק בחולצה הירוקה, אלא גם בתואר מלך הספרינטים.

חולצה מנוקדת - מוענקת למלך ההרים. בכל עליה מדורגת בטור, מוענק ניקוד לרוכב שחוצה אותה ראשון, וניקוד מופחת לרוכבים שחוצים אחריו. מי שצבר את מירב הנקודות ילבש את החולצה המנוקדת.

חולצה לבנה - אותה לובש מוביל הדרוג הכללי לרוכבים עד גיל 25.

רקע אדום וספרות לבנות - מוענקת לרוכב האגרסיווי, שיזם ותקף ורכב הכי הרבה זמן ומרחק לפנים באותו יום.

מספרים צהובים לקבוצה כולה - חולצות המוענקות למובילת הדירוג הקבוצתי, קבוצה שסך הזמנים של חמשת רוכביה המובילים קטן ביותר.

 

 

וקצת הימורים

המאבק על הניצחון בטור צפוי להתנהל לדעתנו בין כריס פרום (אנגליה, קבוצת סקאיי) לאלברטו קונטדור (ספרד, סאקסו-טינקוף). פרום מגיע לטור כשהוא חזק מאד, ואילו קונטאדור אינו הרוכב שהיה לפני ההשעיה (נתפס עם שאריות חומרים אסורים). הוא עדיין רוכב מרהיב ומסוגל לשנות קצבים תוך כדי עליה, אך בלי היכולת לשמר את ההתקפה. בקיצור, אחד משניהם.

 

 

מאבק מרתק נוסף צפוי על החולצה הירוקה בין מארק קאבנדיש לפיטר סאגאן. קאבנדיש הוא ספרינטר כמעט בלתי-מנוצח, אך סאגאן הוא ספרינטר-על שיכול להגיע לכל ספרינט, גם אם הוא בסיום עליה של קילומטר. שניהם גאוני ההתמצאות בדבוקה, לא מפחדים להלחם על מקומם בקרבות הסיום ובעלי שליטה פנומנלית באופניים. הנה, סאגאן מחנה בדרכו המיוחדת את אופניו:

 

 

הטור במספרים

• 500 אלף איש צפויים לצפות בשטח בשני קטעים - מונט וונטו ואלפ דואז
• 22 קבוצות משתתפות
• 21 שלבים
• 10 ערים שהטור מבקר בהם לראשונה
• 9 רוכבים בקבוצה
• 7 שלבים מישוריים
• 6 שלבים הרריים
• 5 שלבים גבעתיים
• 4 שלבים שמסתיימים בפיסגה
• 2 ימי מנוחה