אלון אבוטבול: "אלוהים יחליט אם נגיע לאוסקר"

"מקום בגן עדן" של יוסי מדמוני זכה לתשואות הקהל בפסטיבל הקולנוע בקרלובי וארי. "הסיפור האישי מתנהל במקביל להקשרים ישראלים היסטוריים", מספר הבמאי על הסרט שעוסק במלחמה ובמסורת, בכיכובו של אלון אבוטבול. ראיון משותף

"לפני שנתיים הסרט שלך היה הסרט החביב עליי ביותר בפסטיבל, וכך גם היום עם הסרט השני", כך הצהיר אחד הצופים בפני יוסי מדמוני, בסיומה של הקרנת סרטו החדש "מקום בגן עדן" במסגרת פסטיבל קרלובי וארי ה-48 - שנתיים אחרי ש"בוקר טוב אדון פידלמן" זכה בפרס הראשון במסגרת יוקרתית זו - פרס גלובוס הקריסטל.

 

• רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

  

ואכן, דומה שהקהל הצ'כי אוהב מאוד את מדמוני, ובסיום הקרנת הסרט, שמשתתף גם השנה בתחרות הרשמית של הפסטיבל, אולם כמעט מלא הביע את הערכתו במחיאות כפיים. מהתגובות נראה כי הנוכחים בקהל הצליחו להפנים את התכנים והרבדים השונים ביצירה הקולנועית יוצאת הדופן, שהובאה אליהם היישר מהגרעין של הישראליות.

 

 

"מקום בגן עדן", בו מככבים אבוטבול, תום גרציאני, רותם זיסמן-כהן, יוסי פולק, מיכאל אלוני, קרן ברגר, גבי עמרני וסופיה אוסטריצקי (זונה לשעבר, שהפכה לשחקנית. אותה גילה מדמוני מ"בוקר טוב אדון פידלמן") מגולל סיפורו של אב ובנו, שממנו בוקעים שאלות מהותיות הנוגעות לחברה הישראלית - הפטריאכלית, המיליטריסטית, הדתית. בכך "מקום בגן עדן" שונה מ"בוקר טוב אדון פידלמן" המתון, האינטימי, והמסוגר.

 

גן עדן לשקשוקה

"בניגוד ל'בוקר טוב אדון פילדמן', זהו סרט אפי, אבל הגישה היא עדיין אינטימית. אפילו המלחמה מוצגת דרך קלוז-אפים", אמר מדמוני ל-ynet לאחר ההקרנה, "יש פה סיפור אישי שהוא הגרעין, אבל הוא מתנהל במקביל להקשרים היסטוריים ומיתיים לאורך תקופה. זה היה האתגר, לשלב ביניהם. יחסי אב ובן, חילוניות ודתיות - אלו נושאים שטבועים בישראליות בעבר ובהווה".

 

 

עלילת "מקום בגן עדן" מלווה את במבי - לוחם קשוח ונערץ במלחמת העצמאות, שנהג לטבוח בערבים ללא רחם במהלך פעולות התגמול של אותה תקופה. הוא מסיר את מדיו לטובת האהבה, אך זו גובה ממנו מחיר יקר בשם הדת - שכן אהובתו איילה (זיסמן-כהן) היא בת למשפחה תימנית דתית. לאחר נישואיהם בברכת האב המאמין האדוק (עמרני), שב במבי לצבא ומותיר מאחור את המסורת. הוא מייחל להולדת בן  - אחרי שתי בנות - אך אז הוא שוב משלם את המחיר, שכן אשתו מתה בלידתה, בדיוק ביום בו שהה במבי בשדה הקרב ואיבד חייל פצוע שאימץ אל הטנק שלו.

 

במקביל להתקדמותו במסלול הדרגות, מתחילה ההידרדרותו של הגיבור, הנערץ על ידי בנו. גילויים על מעלליו ממלחמת העצמאות נחשפים והוא נזרק מהצבא. החיים האזרחים מותירים אותו מריר וריקני, ויחסיו עם הבן מדרדרים על רקע משיכתו אל הדת. הבן חוזר בתשובה, ומתרחק מאביו המזדקן, עד שזה נורה על ידי מתנקש - מה שמביא את הבן לחזור לרב מכובד (יוסי פולק), אשר עשרות שנים לפני כן, כטבח צבאי, כרת חוזה עם במבי: מקומו בגן עדן המיוחס לגיבורים, בתמורה למנת שקשוקה.

 

"זה לא סרט אוטוביוגרפי, אבל הוא משקף אלמנטים שונים מהביוגרפיה שלי", הצהיר מדמוני והתייחס לכך שבצעירותו עזב את הדת, "מבחינתי העזיבה של הדת והחזרה בתשובה הן שתיהן חוויות רוחניות דומות". בנוגע לדמותו של אבוטבול, סיפר מדמוני כי היא עוצבה בהשראת אנשי צבא נודעים בצה"ל, והעיד כי צופים מייחסים אותה בכל פעם לגנרל נערץ אחר בציבוריות הישראלית.

 

ללא כוח נשי

הסרט כאמור מציג מבט ביקורתי על החברה הישראלית הנעה בין שני קטבים של חילוניות-לוחמנית לדתיות קנאית - ותמיד תמיד גברית. "זה סרט על ההיעדר של האישה", מבהיר מדמוני, "הגברים בסרט לא משתנים, בעוד שהנשים גמישות. זה סרט על גברים שחסרים איכויות נשיות".

 

 

אבוטבול הוסיף כי "הסרט משקף באופן מטריד את היחס לנשים בחברה הישראלית וגם העולמית. אני יכול לספר כי יש תקווה, שכן כיום בישראל יוצרות קולנוע מביאות את הקול המרענן ביותר בסביבה". אבוטבול, אגב, מככב גם בסרטה של מיה דרייפוס "ההיא שחוזרת הביתה" שיוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים".

 

השחקן הוותיק, המתגורר בשנים האחרונות בהוליווד ולקח חלק אשתקד בצילומי "עלייתו של האביר האפל", שיבח את הקולנוע הישראלי בפני הקהל המקומי: "שיחקתי שלושים שנה, ובשנות ה-80 הייתי בכל סרט ישראלי, אז עז כמעט לא עשו סרטים ולא היה כסף. ואז הגיע הדור שלי ושל יוסי. הדור הזה היה בעל מודעות פוליטית. כולנו - שחקנים, במאים, מפיקים - תבענו כי הכסף שזרם להוליווד יזרום לקולנוע הישראלי. מה שאנחנו רואים היום זה הפרס שלהם, כי אנחנו עמדנו בזמנו על שלנו. פעם צחקו עלינו".

 

 

אבוטבול, הבהיר כי למרות הצלחתו בניכר הוא "נשאר בישראל, וישראל היא חלק ממנו". סרט זה הוא עוד הוכחה לחיבור שלו לקולנוע הישראלי ולמגמת הגילוי מחדש של הרוחניות. "הציונות התחילה תוך זניחת הדת, אבל כיום יש חזרה למקורות הרוחניים, עם בודהה, ניו אייג' וגם הדת, ו'מקום בגן עדן' מתייחס גם לכך".

 

האם יש סיכוי שנראה אתכם מתמודדים על האוסקר הזר בשנה הבאה?

 

"את הסרט הזה התחלתי לכתוב לעצמי מבלי שהאמנתי שהוא בכלל יופק" מודה מדמוני. "עבדתי בטלוויזיה, ולקחתי לעצמי שעתיים ביום כדי לכתוב וזה היה סוג של תרפיה בשבילי. לא חשבתי על פרסים, אלא רק על תסריט של מאה עמודים. אבל עכשיו משהסרט הופק, אנחנו במשחק".

 

"עשינו מה שצריך לעשות כדי ליצור את הסרט הזה", אמר אבוטבול. "אני גאה בו, אבל זה תלוי באלוהים ובקהל אם הוא יגיע לאוסקר. זה יעשה לי טוב". בינתיים, סיכוייו של "מקום בגן עדן" לזכות בגלובוס הקריסטל נראים לא רעים, וכן גם זכייתו של אבוטבול בפרס השחקן הטוב ביותר, אז יש למה לחכות.