מוקדם יותר היום הוא עדכן את הקבינט הבלגי בהחלטתו. לדבריו, הגיל והמצב הבריאותי לא מאפשרים לו עוד לתפקד כפי שהיה רוצה, והוא בחר "להעביר את הלפיד לדור הבא. פיליפ מוכן היטב לרשת אותי".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
אלברט השני הושבע לכתר כמלך השישי של בלגיה באוגוסט 1993, אחרי מות אחיו בודואן שמלך יותר מ-40 שנה. מאז הוא ידע שפע שערוריות וסקנדלים, כולל יחסים מעורערים עם רעייתו, המלכה פאולה, ופרסומים על אודות ילדה מחוץ לנישואים בשם דלפין בואל. הנושא הזה חזר לכותרות באביב האחרון, כשבואל פנתה לבית משפט כדי להוכיח את אבהותו. על פי הערכות בתקשורת הבלגית, המהלך זירז את החלטתו לפרוש.
בלגיה היא מלוכה חוקתית בצד דמוקרטיה פרלמנטרית פדרטיבית, הכוללת שלושה חבלים אוטונומיים: פלנדריה בצפון, וולוניה בדרום והבירה בריסל. מבחינה פוליטית נחשב המלך אלברט לגורם משמעותי בניסיונות לפשר בין הפלמים והוואלונים. הוויכוח בין הצדדים הוא ארוך שנים ובעל היבטים תרבותיים ופוליטיים. במרכזו עומד רצונה של פלדריה, החבל העשיר מצפון, להגדיל את מידת האוטונומיה שלו בתוך או מחוץ למבנה הדו-לאומי של בלגיה.
הוואלונים, תושבי החבל העני יותר ודוברי הצרפתית, מתנגדים לכך ומעוניינים בשמירת הסטטוס קוו. עם זאת, הכבוד וההערכה כלפי מלך בלגיה משותפים לשני הצדדים והם הבסיס שעליו הם מצליחים להידבר.
ההודעה של המלך אלברט מגיעה פחות משלושה חודשים אחרי שהמלכה ביאטריקס מהשכנה הולנד ויתרה על הכתר אחרי 33 שנה לטובת בנה ווילם-אלכסנדר.