מדענים בנו מודל של ההסטוריה האבולוציונית של קופי האדם במהלך 15 מיליון השנים האחרונות באמצעות חקר השונות הגנטית בקבוצות שונות של בני אדם, שימפנזות, גורילות ואורנגאוטנים. הקטלוג של המגוון הגנטי של קופי האדם הוא המקיף ביותר שהוכן אי פעם והוא מרכז את הידע על ההסטוריה של קבוצות שונות של קופי אדם מאפריקה ואינדונזיה. מאגר הנתונים הזה גם יוכל לסייע למאמצי שימור של מיני הקופים הללו תוך שימור השונות הגנטית הטבעית באוכלוסיות.
למעלה מ-75 מדענים ומומחי שימור מכל רחבי העולם סייעו לניתוח הגנטי של 79 קופי אדם שנולדו בטבע ובשבי. הם מייצגים את כל ששת סוגי קופי האדם המוכרים: שימפנזות, בונובו, אורנגוטן סומטרי, אורנגאוטן מבורנאו, גורילת הרים מזרחית וגורילות שפלה מערביות ושבעה תתי מינים של מינים אלו. כמו כן נכללו בהשוואה גם דגימות של תשעה גנומים אנושיים.
עוד ב"הידען"
המגוון הגנטי בקרב קופי האדם כמעט לא היה ממופה, בשל הקשיים בהשגת דגימות גנטיות מקופי אדם בטבע. אנשי שימור במדינות רבות, כמה מהן במקומות מסוכנים או מבודדים, סיייעו למאמצים הנוכחיים וצוות המחקר נתן להם קרדיט להצלחת הפרויקט.
סודמאנט, דוקטורנט באוניברסיטת וושינגטון למדעי הגנום אומר: "איסוף הנתונים חיוני להבנת ההבדלים בין מיני הקופים הגדולים ולזיהוי היבטי הקוד הגנטי המבדילים בין בני האדם לבין הפרימאטים האחרים". ניתוח המגוון הגנטי של קופי האדם צפוי לחשוף את הדרכים בהם פועלת הברירה הטבעית, כיצד אוכלוסיות צומחות וקורסות, תפקידם של הבידוד הטבעי וההגירה, שינויי אקלים ושינויים גיאולוגיים וגורמים אחרים המעצבים את האבולוציה של הפרימאטים.
סודמנט הוסיף כי לימוד המגוון הגנטי של קופי האדם גם תורם לידע שלנו אודות התפשטות מחלות בקרב סוגי פרימאטים שונים. שאלה זו חשובה הין בהיבט של מאמצי השימור והן בהיבט הבריאותי של בני אדם. וירוס האבולה אחראי למותם של אלפי גורילות ושימפנזות באפריקה ומקור ה-HIV – הוירוס הגורם לאייס הוא ב-SIV simian immunodeficiency virus הפוגע בקופי האדם. סודמנט עובד במעבדה החוקרת הן את הביולוגיה האבולוציונית של האדם והן מחלות נוירופסיכיאטריות כגון אוטיזם, סכיזופרניה פיגור התפתחותי והפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות.
"בגלל הדרך שבה אנו חושבים, מתקשרים ופועלים, זה מה שהופך אותנו אנושיים" אומר סודמנט. "אנו בוחנים במיוחד את ההבדלים הגנטיים בין בני האדם ושאר סוגי קופי האדם שעשויים היו לגרום לתכונות הללו". לדבריו, הבדלים אלה בין המינים עשויים להנחות את החוקרים למקטעים בגנום האנושי הקשורים לקוגניציה, דיבור או התנהגות, ויספקו רמזים למוטציות הגורמות למחלות הנוירולוגיות.