בלי דעות קדומות: כך תשלבו חרדים בעסק

שילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה הוא אינטרס של המעסיקים, בעיקר בענפי ההיי-טק. הכרת המועמדים, ביצוע סדנאות לגיוון תעסוקתי ומתן תמריצים יאפשרו להתניע את התהליך בחברה. מדריך

שילוב חרדים בשוק התעסוקה הינו מהותי לצמיחה בישראל. אולם על מנת להשיג זאת - לא די בקיצוצים בקצבאות ובתקציבי הישיבות המופיעים בתקציב המדינה, אלא נדרשת הערכות כללית - גם מצידם של המעסיקים. למה הכוונה? 

 

• מופלים בעבודה: אמהות, מבוגרים ומילואימניקים 
מה עושים כשגזענות פוגעת בגיוס עובדים?
• סקר: 17% מהאוכלוסייה חשים אפלייה בעבודה

 

בפני החרדים עומדים חסמים לא פשוטים בבואם להתקבל לעבודה: שוק העבודה זר להם, הם אינם לומדים לימודי ליבה ובנוסף - החברה החרדית לא מקבלת עדיין בברכה חרדים עובדים, שבשונה מהנשים החרדיות - נתפסים כאנשים מורדים או כאלה שאינם הולכים בתלם.

 

גם מצד המנהלים עצמם מתעוררים קשיים, בעיקר בשל החשש המשונה והלא מוכר: כיצד החרדים ישתלבו במארג האנושי בחברה? האם הם ינסו לשנות את אופי החברה ולהעיר למשל לנשים החילוניות על אופן לבושן? האם המטבח יצטרך להיות כשר למהדרין?

 

טיפים למעסיקים

הענף המרכזי שכשיר בישראל לקלוט אלפי עובדים, הינו תעשיית ההיי-טק, שמשוועת לכוח אדם איכותי. כבר היום יש כ-10,000 חרדים בעלי הכשרה בהיי-טק, מהם 30% גברים. המשמעות היא שזה אפשרי, אז אילו צעדים יכולים המעסיקים וחברות לבצע, כדי להתניע את התהליך ולהקל על המהמורות והקשיים שבדרך?

 

• התגברו על החשש הראשוני - מומלץ לקיים מספר שיחות עם מנהלים בחברות שבהם כבר נקלטו חרדים ולשאול את השאלות המטרידות. בהרבה מובנים, רוב החששות יתפוגגו לאחר שיחה או שתיים.

 

• הכירו את המועמדים - מראיין חילוני יידע לאפיין טוב יותר את הפוטנציאל של המועמד החרדי, אם ישכיל להבין את הפער התרבותי והלשוני בין החברה החרדית לחילונית. כך למשל, חרדי לעיתים קרובות ישפיל מבט מתוך כבוד ולא מתוך חוסר יכולת לתקשר עם המעסיק, או יעדיף להמעיט בהישגיו כי חונך לצניעות, בעוד המראיין יצפה מהמועמד שיספר על יתרונותיו ו"ימכור" את כישרונו. על מנת לגשר על הפער, מומלץ להפגש עם עובדים חרדים ולשמוע מהם על החוויה, הציפיות, הקשיים ודרכי התמודדות.

 

• ביצוע סדנה לגיוון לעסוקתי - כדאי להשקיע בסדנה לגיוון תעסוקתי במיקוד חרדים, שתועבר למנהל משאבי אנוש, מנהל צוות ואנשי צוות בכירים. הסדנה מסייעת רבות לפתח מודעות לפער התרבותי.

 

• ביצוע פילוט - מומלץ למצוא באירגון מנהל צוות אכפתי שמוכן להתנסות בדברים חדשים ולאפשר לו להריץ פילוט. זה עדיף בהרבה מלהנחית את המשימה למי שאין לו עניין בדבר.

 

• מתן תמריצים - מומלץ למצוא דרכים אירגוניות שיאפשרו לתגמל מנהלים, המצליחים לגייס חרדים ולשלבם באירגון בהצלחה.

 

• מציאת שותפי דרך: קיימים ארגונים ויזמות, שיודעים לאתר מועמדים ולהכינם. שיתוף פעולה עם יוזמות שאאלה מסייע רבות באיתור מועמדים נכונים.

 

• הכשרה ייעודית: אורח החיים בקהילה החרדית לא מאפשר לרוב להקדיש זמן ללימודים אקדמיים, כל שכן להשלים את לימודי הליבה הדרושים לכך. על מנת להכשיר אותם לעבודה בהיי טק - חברות רבות מנגישות עבורם קורסים ייעודיים בתחומים שונים. כך למשל סיסקו, מציעה תכנית להכשרת מנהלי רשתות ברמות שונות.

 

הצד של המדינה

על מנת להתניע את התהליך וליצור מסה קריטית של חרדים בתעשייה - חשוב גם שהמדינה תושיט יד ותתמרץ את המעסיקים. זה יעזור להקטין את הסיכון שהחברה נוטלת על עצמה לכאורה, בגיוס אנשים מקבוצה שלא עבדו איתה בעבר. בנוסף הם יכולים לעזור לכסות את הפעולות הנדרשות על מנת לביצוע ההתאמות בעסק.

 

הכותב הוא מנהל האחריות התאגידית בסיסקו