שִׂמְלַת קַיִץ מוֹפִיעָה בְּסִפְרֵי הַכִּשּׁוּף
עֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת
וְתַפּוּחַ חָתוּךְ
בִּדְבַשׁ עֵינֶיךָ.
אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת עָשָׁן בֵּין שְׂפָתֶיךָ.
יֵשׁ לְהַפְרִיד דִּמְעָה בְּאֶמְצַע הַטַּבּוּר
לְאַט לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגָה
לוֹמַר אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ מוּל הָרְאִי
לְהוֹסִיף בְּהַדְרָגָה
שְׁתֵּי טִפּוֹת דָּם פִּרְאִי
לִטְבֹּל נִצָּן שָׁקוּף
בְּפֶרַח הֶחָלָב.
אֲנִי רוֹצָה לְהָסִיר אֶת הַצָּעִיף
אֲנִי רוֹצָה לַעֲנֹק
לַעֲנֹק
לַעֲנֹק אֵלֶיךָ
הַקֶּרַח מַעֲנִיק לְךָ בְּרַק סֻכָּר.
אֲנִי רוֹצָה לַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לְשִׁיר מֻכָּר
בַּת-קוֹל שֶׁל כַּר רָטֹב מִלְּהַזְכִּיר
אֵיךְ לְמַלֵּא אֶת הַשְּׁתִיקָה
כְּשֶׁהַמִּלִּים נְמַסּוֹת מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן.
אֲנִי רוֹצָה לַעֲנֹק
לַעֲנֹק
לַעֲנֹק אֵלֶיךָ
מַה זֶּה לַעֲנֹק?
יָדַיִם
כְּחוּטִים פְּרוּמִים מֵאֹדֶם
יָדַיִם
תָּרוֹת אַחֲרֵי מוֹנִית
קִפּוּלֵי מֶשִׁי יְרֻקִּים
כִּנְשִׁיקוֹת פֶּרֶא שֶׁנָּשַׁקְתִּי לְךָ בִּשְׁנָתִי.
יָדַיִם
כַּנְפֵי פַּרְפָּרִים שֶׁלָּבַשְׁתִּי
כְּנַחֲשֵׁי עֲנָק מְפֻתָּלִים בְּמַעֲלֵה גּוּפִי
מְטַפְטְפוֹת טִפּוֹת שְׂפָתַיִם
פְּתַיּוֹת שֶׁלִּי.
וְחָלַמְתִּי יָדַיִם נוֹגְעוֹת בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ
שְׁחֹרוֹת כְּאֶנְקוֹת הַלֵּילוֹת
רֵיחָן כְּרֵיחַ הָעִנְבָּר לְרֶגַע,
וְהֵן מִשְׁתַּנּוֹת.
אַחַר חִוְּרוֹת הֵן כְּעֵינֵי הַשֶּׁלֶג
צִבְעָן הוֹלֵךְ וּמִדַּרְדֵּר,
וְאֵין מַרְגִּישׁ בּוֹ
לְרֶגַע
הֵן נַעֲשׂוֹת שֶׁלִּי.
שָׁמַעְתִּי אֶת הַזִּיּוּפִים וְהַתְּפִלּוֹת
בַּשִּׁירִים שֶׁבָּאוּ מִירִיד הָעִיר הַגְּדוֹלָה.
חִפַּשְׂתִּי אוֹתָךְ בֵּין תַּחֲנוֹת רַכֶּבֶת שְׁקוּפוֹת
מְפֻזֶּרֶת מִבֶּכִי זַזְתִּי
רַגְלַי עֲטוּפוֹת גַּרְבִּיּוֹנִים כְּחֻלִּים לְהַסְתִּיר
כַּמָּה יָדַיִם נָגְעוּ שָׁם
וְרָאִיתִי אוֹתָךְ.
בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ כְּחֻלָּה, רֵיחָנִית,
רוֹקֶדֶת עִם מִטְרִיָּה מִתְעוֹפֶפֶת
בָּאת עַל מוֹשְׁכוֹת גּוּפִי,
הֵזַזְתְּ אֶת הַיָּד עַל הָרֶגֶל
וְנָגַעְתְּ בְּנַיְלוֹן הַלֵּב.
השירים לקוחים מתוך ספרה של לורן מילק, "פרפר פרלין", שראה אור לאחרונה בהוצאת ספרא. מילק, ילידת תל אביב, בוגרת מכללת מנשר לאמנות וזוכת פרס אס"י לשנת 2012.