אנשים מאמינים באלוהים כמעט משחר האנושות. תיאורי טקסים דתיים פולחניים נמצאו מאוירים על סלעים ומערות מהעת הפרהיסטורית. במהלך כל ההיסטוריה האנושית, יש לאמונה ולמסגרת הדתית תפקיד ונוכחות מרכזיים.
נראה כי בני האדם מאז ומתמיד האמינו באמת ובתמים בכוח החיצון להם החורץ את גורלם לחסד או לשבט, אם היו אלה גרמי השמים או פסלי אבן ענקיים כנציגיהם של האלים עלי אדמות, או אל יחיד בדתות המונותיאיסטיות.
עוד מדריכים לחיים בריאים
התפתחותו של המדע והמחקר המודרני, צמצמו את תפקיד האמונה הדתית בטיפול בבעיות רפואיות והפכו את המסורת והדת לפולקלור בלבד, אשר לכאורה אינו בעל תפקיד של ממש בהחלמתו של החולה.
עם זאת, במהלך העשור האחרון, לאור הבנתנו הגדלה והולכת אודות חשיבות קשרי הגומלין בין תהליכים רגשיים לתהליכים גופניים צצו והפכו לפופולריים מאוד נושאי מחקר הבודקים השפעת האמונה הדתית על תהליך הריפוי כמו גם חשיבותה של האמונה בהתמודדות עם גורמי דחק רגשיים ואובייקטיבים כאחת.
להלן עשר סיבות ההופכות את האמונה בקיומו של האל, על השלכותיה החברתיות, הפילוסופיות והפסיכולוגיות לבעלת תפקיד אינטגרלי בשמירה על הבריאות.
תינוקות וילדים עד לגיל שלוש משוכנעים לחלוטין בקיומו של כוח חיצוני להם המתאים להגדרה המקובלת של תפיסת האלוהים. עם זאת, בילדים בגילאים מעל לגיל 3 האמונה באל תלויה כבר בהשקפתם הדתית של הוריהם.
מכאן אנו למדים כי עניין האמונה טבוע בגנום האנושי ומתבטא כמנגנון בסיסי במוחנו הקיים לו למן תהליך ההתעברות והלידה. ייתכן ומנגנון זו נשתמר לו דורות כה רבים של אבולוציה אנושית בגלל חשיבותו לשימור קיומו של המין האנושי .
בקרב המאמינים בקיומו של האל גבוהים יותר הסיכויים, לנטילת גושפנקא לאתנחתה וניתוק מלא יותר משגרת השבוע, מאחר ומדובר בנוהג טבוע ומופנם היטב.
מחקרים מראים כי בקרב אנשים מאמינים, אופיינית התמודדות קלה יותר באופן יחסי, עם אובדן אישי ושכול.
אובדן אישי, כזה הנגרם ישירות בגלל מות אהוב או בן יקר, עלול לגרום לפגיעה מתמשכת בבריאות ועלייה בתחלואה האופיינית לעיתות של דחק רגשי ולהתפתח במקרים קיצוניים למצב המכונה אבל פתולוגי, המעיב על מהלך חייו של המתאבל.
מאחר שתחושות קשות של אובדן אינן מוגבלות רק לענייני חיים ומוות ולעתים עלולות לצוץ גם בעקבות אובדן מקום העבודה, מחלות קשות, פגיעות כלכליות ועוד, הרי שגם עם תחושות אלה של אובדן, קל יותר למאמינים להתמודד עם רמה פחותה יותר של דחק ומצוקה.
במהלך השנים האחרונות למדנו להבין ממחקרים רבים את חשיבותה הרבה של התמיכה המשפחתית והקהילתית בקשישים לשמירה על איכות ותוחלת חייהם.
בקהילות מסורתיות למפגש השבועי או היומי בבית התפילה תפקיד מכריע בחייהם של קשישים רבים והוא משמש לעיתים כפעילות החברתית היחידה בחייהם.
מפגשים אלה מחזקים את תחושת הביטחון האישית של המשתתפים ומעניקים צביון ועניין מיוחדים בעת מועדים ואירועים חגיגיים הנחגגים בבית התפילה ובכך מגוונים את שגרת חייהם של הקשישים וזאת מבלי להעבירם למוסד נפרד כבית אבות ושמירה על תחושת שייכותם לחברה.
תחושת השליטה המוחלטת שלנו על מציאות חיינו מאוימת לעיתים על ידי תנאים לא צפויים המשבשים את סדר התוכניות שלנו ועלולים לגרום לחוויות קשות של חוסר אונים ואובדן שליטה.
במהלך ההתמודדות עם נסיבות חדשות - מציאות הנראית לנו כטופחת על פנינו, כשרירותית ולא הוגנת, מקשה עלינו את המשך ההתנהלות הגמישה וההגיונית שלנו אל מול התנאים החדשים שמציבה בפנינו.
בקרב מאמינים הרואים את המציאות כגזירה משמיים, קל יותר לקבל את התרחיש החדש המתחולל, ובכך ההתמודדות אל מול תנאי מציאות חדשה מלווה פחות בתחושות של זעם ותסכול מטלטלות העלול לפגום בכושר החשיבה והשיפוט האובייקטיבי.
אמנם, היכולת לקבל הכישלון ללא חוויות תסכול מטלטלות היא עניין אישי ומשתנה ונתונה גם לאימון מחשבתי, אולם היא קלה יותר למאמינים הגדלים ומתחנכים על תפקידו של האל הנסתר מן העין וגדול מההיגיון - הגורם לכל התהליכים להתרחש.
הידיעה כי המוות הוא סוף ידוע מראש של החיים, עלול לגרום לחרדות קיומיות ולהתבטא בין היתר בהפרעות התנהגותיות הנוטות להחמיר עם העלייה בגיל, כמו למשל חשדנות רבה כלפי הסביבה הקרובה וחרדה רבה יותר אודות תסמינים גופניים.
בקרב הנוטים למות נפוצה התקרבות לאמונה באל ומקובל גם להביא איש דת למיטתו של הגוסס. בקרב מאמינים מכל הדתות למוות תפקיד ונפח משלו, וחשיבותו שווה וגדולה אפילו לעיתים מעצם החיים עצמם.
ההתייחסות למוות כאל חלק בלתי נפרד ממעגל החיים וקידושו בכל האמונות כולן, מקלה מאוד על החרדה הקיומית הבסיסית הטבועה באדם מפני קץ החיים.
המנגנון המשוער בו התפילה מאריכה את תוחלת החיים נעוץ בתפקידה של התפילה כמשרה פעילות גלי מוח הדומים לאלו המופיעים בקרב מתרגלי מדיטציה.
בעת התפילה, המתפלל מתנתק משגרת יומו ומקדיש זמן לעצם תהליך התפילה המבוסס על חזרה קבועה של טקסט מוכר וידוע לאורך זמן קצוב. בכך נוצרים במוחו גלי מוח אופייניים מסוג תטא, המשרים שלווה ורגיעה בקרב המתפלל.
שלווה זו מקלה על ההתמודדות עם מצוקות היומיום ומהווה מפלט זמני משגרת יום קשה. גם התפילה בציבור מספקת חוויה קולקטיבית עזה אשר מחקרים הדגימו כי מביאה לתופעות של יצירת אחדות בקצב פעימות הלב והנשימה של המשתתפים ותחושה עזה של שייכות לקבוצה המעניקה תמיכה וסעד רגשיים עמוקים ולעיתים אפילו אופוריה ממש והתרוממות נפש.
בקרב אנשים מאמינים מכל הדתות, נשמרת לרוב המסגרת המשפחתית ומסורת החגיגה המשותפת של החגים והמועדים האופייניים לכל דת ואמונה.
ההתכנסות של כל חברי המשפחה המורחבת והאירועים הדתיים הנחגגים במשותף עם בני המשפחה מעניקים תמיכה לכל אחד מבני המשפחה ומהווים משען וסעד גם לבודדים ולחולים מבין בני המשפחה ובכך מפחיתים מתחושות של בדידות המאיצות הופעת שיטיון בגיל המבוגר והעלולים להתבטא בדיכאון ותחלואה גופנית מוגברת בגיל הצעיר.
בקרב חברות מסורתיות קיימת התגייסות לעזרה הדדית ומוענקת אוזן קשבת מאיש הדת. כמו כן, בקרב חברות מסורתיות המלוכדות סביב מרכז קהילתי דתי, נפוץ יותר למצוא יוזמות לתמיכה הדדית התומכות בחלשים שבקהילה.
בכלל זה נמצאים גם כל גופי הדת המרכזיים המשמשים בין היתר כגוף המתאם ומשפיע על העזרה לחברי הקהילה הזקוקים לכך.
מעבר לכך, לעיתים קרובות איש הדת שבקהילה ממלא את מקומו של הפסיכולוג כמאזין ומייעץ ומשמש כתובת מקובלת ישירה ובלתי אמצעית לחברי הקהילה שבמצוקה.
למרות העלייה בתוחלת החיים ושיפור התנאים הסניטריים בעולם לצד פיתוחן המתקדם של תרופות חדשות ושירותים רפואיים וסוציאליים נרחבים, קיימת הופעת מקרים חדשים רבים והולכים של דיכאון וכן הדיווחים על הפרעות חרדה נמצאים בעלייה מתמדת בעולם המערבי.
ייתכן וממש כשם שהשכלנו להבין ממחקרים רבים במהלך העשורים האחרונים כי מה שטבעי לנו והיה טבעי לאבות אבותינו הוא גם בדרך כלל טוב עבורנו.
כדאי לחשוב על העבדה שמה שחקוק וקבוע ונשתמר בגנום האנושי שלנו דורות רבים גם בדרך כלל מיטיב עימנו, אולי תשוב ותתפוס האמונה תפקיד גם בקרב הרפואה המודרנית ככלי עבודה יעיל ומועיל מאחר וככל הנראה עד ליום זה נותרה ללא תחליף הולם.
הכותב הוא רופא כללי, יועץ מומחה לתוספי תזונה ורפואה אסתטית