המתבגר במחנה קיץ של הצופים. פעם ראשונה יצא לחמישה ימים שלמים בלי הבית, המיטה, מזגן, שירותים נקיים ואוכל של אמא.
עוד בערוץ האוכל:
לקראת ביקור הורים אני מתמלאת התרגשות ומתכננת בקפידה מה להכין ואיך לסחוב שיישאר קר או חם. יהיה מקום בצידנית? אולי אביא את הגזיה הגדולה של הטיולים לחימום? כמה להכין? אולי יהיו חברים שהוריהם לא יוכלו להגיע ובטח שצריך להאכיל גם אותם? קציצות עם שעועית של סבתא עליזה, פסטה בולונז, שניצלים טריים, לזניה שרק יצאה מהתנור? גם וגם וגם? "נראה לך אמא? תביאו מקדונלדס!", הוא גודע בהחלטיות את פנטזיות ההאכלה שלי. מקדונלדס איט איז.

10:00 בבוקר, סניף יקנעם. כל השכונה מצטיידת בשקיות מדיפות ריחות של טיגון קלוקל. מפלסים דרכנו בשבילי עפר מאובקים, בואך יער הזורע. פיפי אחרון בשולי הדרך שלא נזדקק חלילה לשירותיהם של השירותים הכימיים. כמו במבצע צבאי מתמלאים מגרשי החנייה, ורכבת קרקעית של אוטובוסים משנעת הורים על חבילותיהם אל ליבו של המחנה.
על שביל הכניסה מחכים המוני מתבגרים מחומצני בלורית וצהובי חולצה, חולקים חיבוק מהיר לאמא ואבא ועטים על משלוחי המקדונלדס כמוצאי שלל רב. הבראוניז שאפיתי בכל זאת בדקה התשעים מזכים אותי בחיבוק הדוק וגם בנשיקה מאובקת. "אוי אמא, כמה אני אוהב אותך". רק בשביל זה היה שווה לבוא עד כאן!
חייבת להודות שאני קצת מתרגשת. 28 שנים עברו מאז ביקורי האחרון במחנה קיץ. שמחה לגלות שלא הרבה השתנה. אבק, צרידות, סנדות, גאוות יחידה, מורל, שקי שינה, שכב"גניקים חתיכים והרבה חוויות קרביות. בלי מסכים (הבטריות דעכו מזמן) ופינוקים, בבריזה הצפונית שאין בה כלום מעומס החום התל אביבי, נדמה שהזמן עמד לרגע מריצתו וילדים חזרו להיות ילדים, כמו פעם.
השעה 11:30 והמק-רויאל, הצ'יפס הענק והקולה נעלמו כלא היו. גם בורקס התפוחי אדמה מהטורקי בכפר הירוק חוסל בעזרתן של מתבגרות מורעבות. מתבגר הבית וחברים נוספים פוזלים בתקווה אל הסל שבידי אבל חוץ משקית של כביסה אין בו כלום. בשנה הבאה אני לא מקשיבה להוראות ומגיעה עמוסת צידניות, גזיות וסירים! וגם שקית של מקדונלדס. ברור.
בין לבין צריך גם לאכול משהו, רצוי טעים, מרענן ועז טעמים.
ספרינג רולס - המצאה אסיאתית גאונית בפשטותה: דפי אורז עגולים שרוככו במים עד שהפכו דקיקים וגמישים, מוכנים לעטוף בשקיפותם הנעימה חוטי ירקות וירוקים, אולי גם נתחים קרירים של דג ים נא או שרימפסים שהסמיקו קלות במים רותחים. את כל החבילה כולה טובלים ברוטב חמוץ-חריף-מלוח-מתוק. אוכלים עוד ועוד, כי אי אפשר להפסיק, ונשארים קלילים וחטובים. ארוחת קיץ מושלמת בלי להדליק את הגז.
למעטפת:
חבילת דפי אורז (להשיג על מדפי האוכל האסייתי בסופרמרקטים, ברשתות הטבע או במעדניות ומכולות מתמחות)
קערה גדולה (שקוטרה גדול מקוטרם של דפי האורז) מלאה במי ברז
מגבת מטבח נקיה לחה או ריבועים לחים של נייר מטבח רב פעמי
למילוי:
עלי מיקרו של צנוניות, אמרנט (ורודים ויפים), בזיליקום, אפונה, רוקט או מה שאוהבים
נבטי שעועית (הלבנים)
1 גזר חתוך למקלות דקיקים (ג'וליין)
1 מלפפון חתוך למקלות דקיקים (ג'וליין)
1 פלפל אדום מתוק, חתוך למקלות דקיקים
גבעולי אספרגוס דקיקים, חלוטים ל-5 דקות במים רותחים
גבעולי כוסברה
עלי נענע
עלים של בצל ירוק
פטריות אנוקי לבנות, קטנות ודקיקות
פלחי אבוקדו
קוביות טונה אדומה טרייה או שרימפס טריים מקולפים וחלוטים במים רותחים, עד שמחליפים את צבעם ומאדימים
לרוטב:
מיץ סחוט טרי מ-2-3 ליים (או לימון אם אין, אבל שווה להתאמץ להשיג כי עכשיו העונה)
3 כפות רוטב דגים תאילנדי
1 צ'ילי אדום טרי קצוץ גס
1 שן שום קצוצה גס
1 ס"מ ג'ינג'ר טרי מקולף וקצוץ גס
1 כף סוכר דקלים או סוכר חום עדין
קמצוץ מלח ים
מכינים את המילוי:
קוצצים ומכינים את כל חומרי המילוי בקעריות או בערימות על גבי קרש גדול.
מכינים את הרוטב:
מכינים את דפי האורז:
ממלאים ומגלגלים את דפי האורז לרולים:
לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"
לכל הטורים של מיכל וקסמן