טל ינאי, מורה לעברית במקצועו, הגיע ללוס אנג'לס ב-1991 כשהיה בן 23 בלבד. כמו צעירים רבים הוא נחת בעיר לאחר שירותו הצבאי ולפרנסתו עבד באילוף כלבים. אחת מלקוחותיו, רות, שינתה את חייו. "רות היא אישה שאפשר להגדירה כמתקשרת", מספר ינאי, "בשיחותינו היא נהגה לספר לי על אירועים שונים בחיי, אירועים אישיים ומחשבות שלא שיתפתי בהם איש ושעליהם לא היתה לה כל אפשרות לדעת. היא דיברה גם על האל ועל התוכנית הגדולה של היקום ועל תפקידנו בתוכנית הזאת. הייתי מסוקרן מאוד, אבל אמרתי לה שכישראלי צעיר וחילוני, אני זקוק להוכחה שאוכל לראות במו עיניי".
והיא נתנה לך הוכחה כזאת?
"היא אמרה שכאשר אוכל להרגיש את ההוכחה בליבי, לא יהיה לי צורך לראותה בעיניי. היא הציעה שבמשך שלושים יום אבקש מהכח העליון הוכחה לקיומו. וכך, מבלי לספר אפילו לחברי הקרובים ביותר, שמא יחשבו שדעתי השתבשה עלי, התחלתי לבקש אות לקיומו של כח עליון. יום אחד הזמין אותי חברי הטוב חיים לארוחת ערב שבת אצל מכרה שלו, ואמר לי: "כדאי לך לבוא, יהיו הרבה אנשים מעניינים וגם רות תגיע". רציתי להיענות להזמנה אך ויתרתי בגלל אורח מישראל שהיה אצלי. למחרת בבוקר התקשר אלי חיים ובקול נפעם אמר לי: 'לא תאמין מה קרה אתמול בלילה'. הוא סיפר כיצד בסוף ארוחת הערב ניגשה אליו רות ואמרה לו: 'אני רואה שתי נשמות אשר רוצות ליצור אתך קשר'. חיים ביטל את דבריה בזילזול והציע לה לבקש מהנשמות להתקשר אליו בביפר. רות רק הוסיפה: 'אני רואה שהאחת נערה והשניה ילדה: שרה וחנה. אתה מוזמן לשאול את אמך מי הן'".
נו, והיא ידעה מי הן?
"האם סיפרה לו שלאביו היו ארבע אחיות, שמה של הבכורה היה שרה ושם הצעירה חנה. בסלקציה שעברה המשפחה באושוויץ, הופרדה חנה הקטנה ונשלחה לעמוד בתור לתאי הגזים. שרה, שעמדה בשורה עם אלו שנבחרו לעבוד, הבינה מיד את המתרחש ועברה לעמוד לצידה של חנה, כדי שאחותה לא תלך את מותה לבדה. וכך יד ביד הן צעדו לעבר מקלחות הגז".
ינאי ראה בסיפור ששמע - בדיוק 30 יום לאחר השיחה שלו עם רות - כסימן שביקש לקיומו של כח עליון. "במשך חודשים רבים מילאו אותי אהבה ושלווה ברמות שלא ידעתי על קיומן. הידיעה שלכל דבר יש סיבה, גם אם אינני מבין אותה בזמן הזה, עשתה אותי לאדם שלו יותר ועזרה לי במשך שנים להתגבר על משברים. אחת המחשבות הראשונות שעברו בראשי היתה שאילו הייתי מודע לרעיונות ולרגשות האלו בתקופת נעורי, הייתי מתמודד עם קשיים ותיסכולים באופן שונה לגמרי. זה מה שגרם לי לעבור להוראה, כדי שאוכל לעזור לבני נוער ככל האפשר".
ינאי עזב את אילוף הכלבים ועבד כמורה לעברית בבתי הספר היהודים. העבודה עם ילדים ובני נוער הביאה אותו לכמה תובנות עליהן הוא כותב בסיפרו: 'החיים אינם חנות ממתקים, הם הדרך לחנות ממתקים'. הספר פורסם באנגלית לפני כשנתיים ולפני כמה שבועות יצא לאור בעברית.
מה המסר שאתה מנסה להעביר בספר?
"זהו מדריך רוחני לדרך חיים לבני העשרה. הוא מיועד לבני נוער, אבל כיוונתי אותו גם להורים. רציתי ליצור דיאלוג בין הורים וילדים ואכן קיבלתי תגובות חמות מההורים. הסתכלתי על ילדים בבתי ספר ועל מבוגרים שחיים את חייהם מבלי להתחשב בדבר, סטייל 'אכול ושתה כי מחר נמות'. הם לוקחים מכל הבא ליד ללא אבחנה ומבלי לחשוב פעמיים, העיקר לספק את צרכיהם. ובספר אני בא ואומר: 'בואו תסתכלו על החיים בצורה שונה'".
אתה יכול להיות ספציפי יותר ולתת דוגמאות?
"ילדים פוגעים בילדים אחרים בצורות שונות, למשל דרך פייסבוק או לשון הרע. בספר אני משתמש בסיפור ששמעתי מאיש חכם: היה היתה נערה שנהגה לרכל על אנשים אחרים בבית הספר. יום אחד קרא לה המורה ואמר לה שהיא צריכה להפסיק לרכל. אבל הנערה טענה להגנתה: אלו רק מילים שאינן פוגעות באיש ובכל מקרה אני יכולה לחזור בי מהמילים האלו. המורה ביקש ממנה לכתוב חיבור בן עמוד אחד על אחד ממוריה, לקרוע את הדף לפיסות קטנות ולהשאיר אותן בכיכר העיר. כעבור שבוע ביקש שתשוב לכיכר לחפש את הדף שעליו כתבה. היא חזרה ואמרה שאיננה יכולה למצוא את הדף משום שהרוח העיפה את פיסות הנייר. כך עזר המורה החכם לנערה להבין שאין ביכולתה לחזור בה מדברים שאמרה על אנשים אחרים. היום, בני נוער משתמשים בפייסבוק על מנת לפגוע באחרים, וברגע שהדברים יצאו והתפרסמו, כבר אי אפשר לקחת אותם בחזרה. הנזק נעשה".
ניסית לעניין הוצאות לאור בפירסום הספר או שהוצאת אותו לבד?
"ניסיתי בתחילה לשלוח את הספר להוצאות שונות, אבל נעניתי בשלילה, אז הוצאתי לבד וזה לא זול. השקעתי בסביבות ה-16 אלף דולר כדי להוציא את זה בכריכה קשה, ובארץ עלתה לי ההוצאה כ-17 אלף דולר בכריכה רכה".
איפה אפשר למצוא אותו?
"ניסיתי להפיץ אותו בחנויות הספרים, אבל רוב החנויות סגורות היום, למעט ברנס אנד נובלז. אפשר להזמין את הספר אונליין או באמזון".
מורים ותלמידים קראו את הספר שלך?
"בהחלט. קיבלתי פידבקים מצויינים ממורים שקראו והשתמשו במסרים של הספר והעברתי גם הרצאות בנושא".
אתה חושב לכתוב ספר נוסף?
"אני בהחלט מעוניין לכתוב עוד. יש לי כמה רעיונות, אבל זה עניין של לשבת, לרכז חומרים ולהתחיל לכתוב".
לפרטים נוספים: www.talyanai.com