משילות

None

מחמוד אבו ערישה, פיטר מלץ פורסם: 02.08.13, 11:06

 

22 באוקטובר 2012, פיטר יעקב מלץ, מתוך הסידרה מתחת לפני השטח

 

קו 86 / מחמוד אבו-ערישה

 

משקפי השמש שלך נואשות להיאחז

בקצה האף – עם כל טלטול -

כתינוק

הנאחז בשולי שמלת אמו

על כל רעה שלא תבוא...

 

הנוסעים התל-אביביים מרחרחים

בפניך.

(עיניהם הכחולות ככלבים).

מחפשים סיבה לנשום לרווחה,

מן האותיות הערביות שבספר.

ואתה מתחמם בו.

האוויר הרטוב... רטוב בשבילך

השמש החמה... זורחת בשבילך

והמכוניות הנמלטות מעבר לחלון

נמלטות מפניך...

 

האיש עם הפאות ממלמל

מילים חטופות

שדומות לתפילה

רוסייה אחת מסתכלת לך בין הרגליים

ותוהה

אם אתה נימול

 

אז מה, חביבי?

לפעמים אתה מרגיש תל אביבי...

רץ לא כדי להגיע

רץ כי הזמן רץ

ולוקח אותך על גבו.

 

בפינה – עוד ערבי

חופר קבר לפניו

ובזיכרונך, כלחש גחלים, חדשות מהבוקר:

עוד ערבייה נרצחת.

 

בכאב אתה מבין

ברחובות האחרים, גם שיטוט לילי

הרבה יותר בטוח...

 

פנים, פנים, פנים: כלבי גישוש... מתפללים... זונות... וקברנים

כולם אורבים – בגרונם פיסת תקווה חמצמצה

עד שתקיא

ותגמע מלוא גרונך את אחריך, עד מחנק, עד אחריתך

 

תראה אותך, חביבי

רץ ורץ ורץ... ואף פעם לא מגיע.

 

מתוך: שירים בריח רע.