האנשים בחיינו

לפעמים רק במבט לאחור אנו מבינים את הסיבה לנוכחות של אנשים שונים בחיינו. חשוב לזכור שכל אחד מהם ממלא תפקיד

השעה 10 בבוקר, יום רביעי. הטלפון מצלצל. מהצד השני קרן: "אתה ליד מחשב? תפתח את הפייסבוק שלך. אני רואה משהו שהוא לא ברור ואני צריכה לבדוק את זה איתך זה מאוד דחוף". היא דיברה בקול מבוהל ונסער. פתחתי את הפייסבוק ועיני חשכו: מישהו פרסם שרמי, אחד החברים הכי טובים שלי, הלך לעולמו היום.

 

רק לפני יומיים רמי ואני דיברנו בטלפון ותכננו את הנסיעה המשותפת שלנו לאירופה, שאמורה הייתה לצאת לפועל בעוד שלושה שבועות. מייד התקשרתי לרמי. הטלפון צלצל וצלצל. קיבלתי את המענה הקולי שלו: "הגעתם לרמי, תשאירו הודעה". רמי, זה אני, תחזור אלי, אמרתי לשפופרת. הלום מעוצמת הידיעה, ביקשתי מקרן לבדוק האם מדובר במתיחה מהסוג הטיפשי וחסר הטעם ביותר. השתמשתי גם בפייסבוק ופרסמתי שם בקשה שמישהו מהמשפחה יתקשר אלי לניו-יורק. כעבור 10 דקות הטלפון מצלצל שוב. על הקו אישה המודיעה לי שהיא קרובת משפחה של רמי והיא מצטערת להודיע לי שזה אכן אמיתי. רמי לקה בשטף דם במוח ונפטר תוך כמה שעות לאחר האירוע. את איבריו כבר תרמו. ההלוויה תהיה היום, בשעה 5 בערב, בישראל.

 

לא ידעתי את נפשי מרוב צער, הלם וכאב. זהו חבר כל כך יקר, איש כל כך טוב, שממש אין סיבה שהוא יעלם ככה באופן כל כך פתאומי. בנוסף, אין לי שום דרך להגיע לישראל תוך כמה שעות וללוות חבר מאוד יקר בדרכו האחרונה.

 

לאחר כמה שעות בהם התבודדתי עם צערי, שאלתי את עצמי: הרי כל דבר שקורה סביבי קורה עבורי ולא לי, מה בעצם היה הייעוד של המפגש עם האיש הזה בחיים שלי?

 

הסיפור מתחיל בשנת 2010. רציתי לנסוע לאמסטרדם וחיפשתי מידע על העיר בפורומים שונים באינטרנט. ואז משום מקום מגיע בחור נחמד בשם רמי, שמספר לי שבמקרה הוא יהיה באמסטרדם באותם ימים בהם אני מתכנן להגיע והוא ישמח להראות לי את העיר; הוא גר שם בעבר ומכיר את העיר בצורה מאוד טובה. מאוד שמחתי על ההזדמנות. נפגשנו באמסטרדם והוא הראה לי את העיר כמו שאף פעם לא הייתי יכול לראות אותה. ממקום של אנשים שגרו בעיר, הוא לימד אותי לראות דברים אחרת בעיר לא מוכרת.

 

 

כשהחלטתי לעבור לניו-יורק הבנתי שהכלים שקיבלתי מרמי באמסטרדם יוכלו לעזור לי מאוד גם כאן. עכשיו ידעתי איך לנחות בעיר זרה מבלי ללכת לאיבוד. היום, במבט לאחור, אני יודע שאלמלא ההחלטה לנסוע לאמסטרדם ואם לא הייתי פוגש את רמי, לא הייתי מכיר את ניו-יורק כמו שאני מכיר היום ולכן גם לא הייתי מגיע לאן שהגעתי.

 

את הנקודות אפשר לחבר רק במבט לאחור, כמו שהסביר סטיב ג'ובס בנאום שנשא באוניברסיטת פרניסטון, שנים אחדות לפני שהלך לעולמו. מה, אם כן, אפשר לעשות בהווה?

 

אני ממליץ לזכור שלכל אדם שנפגוש בחיינו יש תפקיד מסוים, שום דבר אינו קורה במקרה. אם נזכור זאת בכל רגע נתון, נוכל לחוש את חווית הזכות שיש לנו ממפגש כזה. עלינו לבדוק ולשאול תמיד: מה אני יכול/ה ללמוד מזה? איפה אני יכול/ה להיות משמעותי/ת עבור האדם הזה? והכי חשוב להבין ששום דבר אינו מובן מאליו, אין שום הבטחה שמחר השמש תזרח והעולם כמנהגו ינהג. אנו רוצים להאמין שזה מה שיקרה, וזה בדרך כלל קורה, אבל אסור להירדם בשמירה, כמו שאומרים בצבא. לכל אדם שנמצא בחייכם יש סיבה, אותה יתכן ותזהו רק בשלב מאוחר יותר.

 

אם יש דברים שטרם אמרתם ורציתם לומר לאנשים היקרים לכם או לכל אדם שנכנס לחייכם, עשו זאת היום ועכשיו. אם אדם הולך מעולמכם ולא אמרתם לו עד כמה אתם מוקירים או מודים לו על הנוכחות בחייכם – כבר אי אפשר יהיה לתקן זאת.

 

כמה מאיתנו מתנהלים שנים מתוך כעס והאשמה מול הורים, אחים או חברים, וזוכרים את החלק הפחות נעים בנוכחות של האנשים הללו בחיינו? אם נצליח לשנות את הפוקוס ולזכור שלכל אדם יש סיבה שהוא בחיי, ולשאול את עצמנו מה אני יכול ללמוד ממנה, נראה פתאום, שהדברים שקרו לנו בעבר בעצם חיזקו אותנו ועיצבו אותנו למה שאנו היום. את הנקודות נוכל לחבר רק בראיה לאחור.

 

ובעוד אני כותב את הדברים הללו, אני מבין שגם לכם, הקוראים, יש נוכחות חשובה בחיי וסיבה לנוכחות הזו. זוהי הזדמנות טובה לומר תודה על הזכות שיש לי לכתוב לכם מידי שבוע ולהזכיר לכם שהכל נמצא אצלכם, לא צריך להמציא שום דבר.

 

מוקדש לעמירם (רמי) כהן, חבר יקר שהלך לעולמו השבוע בטרם עת. יהי זכרו ברוך.

 

שלמות זה מבחירה.

 

________

ניסים שדה M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית. nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.com

917-225 8549