קבוצה חדשה, צרות ישנות

שלטון גאידמק הסתיים, הכוורת הניהולית התחלפה ואצטדיון טדי התרחב. אפשר היה לצפות שבית"ר ירושלים תפתח את העונה כשהיא אופטימית מתמיד, אבל בפועל, המצב שונה לגמרי: הכוכבים עזבו, הרכש מתעכב, והשקט שנותנים האוהדים לאלי טביב, עלול להתנפץ בכל רגע

זו אחת השאלות המרכזיות של הקיץ: איזו בית"ר ירושלים נראה העונה? אחרי שנה סוערת, נחיתת הצ'צ'נים, מחאת האוהדים ומכירת הקבוצה מארקדי גאידמק לאלי טביב, מקווים בירושלים להתרכז סוף־סוף בכדורגל. כמו שזה נראה כרגע, לא בטוח שזה יקרה.

 

עוד ב-ynet ספורט:

• מדוע זוהר זימרו התמוטט על קו הסיום?
• המחטף של הקיץ בליגת העל בכדורסל
• וגם: פדרר ממציא כוכב חדש

 

שלושה תסריטים רצים בראש של אוהדי בית"ר לקראת העונה שתיפתח בסוף השבוע: הראשון, בית"ר תוססת, מלהיבה, ממלאת את טדי המחודש ורצה בצמרת. השני, קבוצה בשנת מעבר שמדשדשת במרכז הטבלה, בתקווה להשתחל לפלייאוף העליון. והשלישי, הגרוע מכל, הוא קבוצה שנקלעת למאבקי התחתית ונאבקת על חייה בליגה.

 

התסריט הראשון נראה דמיוני לאור העובדה שהסגל ספג אבידות קשות בפגרה. שחקנים שמזוהים עם בית"ר והיו עמודי תווך בחדר ההלבשה

עזבו לטובת הכסף של אירופה. עמית בן־שושן הלך לאנותורסיס הקפריסאית, אבי ריקן כבר פתח את העונה בציריך, קובי מויאל בחר בשריף טיראספול ממולדובה. טביב רצה להשאיר את שלושתם, אבל החוזים שהציע, לא היו גבוהים מספיק עבורם.

 

כשכבר הייתה הזדמנות להחזיר הבייתה את אבירם ברוכיאן, אחד הכישרונות הגדולים שצמחו במועדון בשנים האחרונות, בית"ר ויתרה על האפשרות. תוסיפו שחקנים אחרים שנפרדו מבית"ר (חיים מגרלשווילי, דריו פרננדס, ערן לוי, דומיניק גלאבינה ודינו שקוורץ) וכאלה שמתנדנדים (חן עזריאל מתאמן בינתיים במכבי חיפה, מתן בראשי יצא להתרשמות בלודז' הפולנית) - ותקבלו קבוצה שעוברת טלטלה מקצועית של ממש.

 

 

 

התוצאה המיידית היא אובדן הזהות הירושלמית. שחקנים שהפכו לסמלים כבר אינם, והיכולת שיספק הרכש החדש עדיין בגדר תעלומה. טביב, שיבלה גם את העונה על קו תל־אביב–מיאמי, הלך על שחקנים לא יקרים ולא נוצצים. בצד הישראלי הצטרפו דוד רביבו הוותיק, ניסו קפילוטו שחזר מקפריסין, עומר אצילי המוכשר ואיציק כהן, שמחצית מכרטיסו נרכשה מהפועל ירושלים תמורת חצי מיליון שקל. בנוסף, דור מלול צפוי לסגור בקרוב, ונציג הבעלים חיים רביבו פנה לנשיא מכבי חיפה וביקש לשאול את סינטאיהו סלליך (הירוקים נוטים להסכים).

 

בגזרת הזרים, בית"ר כבר החתימה שניים – הקשר אוסה גואובדיה והמגן לנדרי מולמו. הקבוצה מעוניינת לצרף גם את הקשר האחורי הפרואני, רונלד קינטרוס, שאמור להשיב השבוע להצעה הכספית שהוגשה לו, וממשיכה לחזר אחר הבלם הצ'יליאני, פאבלו קונטרראס, ששיחק באולימפיאקוס.

 

 

מהדקים את החגורה 

מצב הסגל הוא גם תוצאה של מדיניות הבעלים החדש. כשרכש את בית"ר מידיו של גאידמק, הסכים טביב לקחת על עצמו גיבנת בדמות חובות עבר של 12.3 מיליון שקל. זו גם אחת הסיבות למו"מ הקשוח שהוא מנהל עם השחקנים. טביב הוא לא פרטנר קל ולא מפזר כספים כמו קודמיו. הוא בוחן כל עסקה לפרטי פרטים ומתכנן להשביח שחקנים צעירים כמו עומר אצילי כדי להרוויח ממכירתם בעתיד.

 

התקציב בעונה הקרובה יעמוד על כ־25 מיליון שקל. אם צוות השיווק בראשות אבנר קופל יצליח לגייס כספים נוספים, התקציב עשוי לגדול ל־30 מיליון שקל. "בהתחלה חשבו שהגיע בנק לבית"ר", הבהיר מקורב לטביב. "אלי לא יפזר כסף בלי תכנון. הוא איש עסקים שבודק כל דבר היטב".

 

 

זו גם הסיבה שלמאמן החדש אלי כהן צפויים חיים לא קלים. הוא שועל ותיק, שבע קרבות תחתית, אך עד כה אימן בקבוצות קטנות ואף ירד ליגה עם הפועל ר"ג בעונה שעברה (אבל זכה איתה בגביע). מצד אחד, יש לו ניסיון בבניית קבוצות עם תקציב נמוך. מצד שני, הפעם הוא נחת בתפקיד גדול, שציפיות גבוהות בצידו, אך תקציב הרכש מוגבל.

 

כהן מודע לכך שהלחץ, בעיקר מהקהל, גדול פי כמה מבקבוצות שבהן אימן בעבר. הוא משוכנע ביכולתו להצליח גם בירושלים, ומקווה לעשות סוף־סוף את קפיצת המדרגה המקצועית. אמנם משחקי האימון של בית"ר לא סיפקו בשורה של ממש, אבל אם כהן יקבל את כל שחקני החיזוק שעליהם הוא בונה – בית"ר תוכל להעמיד קבוצת מרכז טבלה.

 

 

המהפכה בבית וגן 

השינויים בבית"ר ירושלים לא נגמרו בצד המקצועי. גם בהיבט הניהולי עבר המועדון זעזוע. מרגע בואו של טביב נראה כי הוא עסוק מדי בשינויים פרסונליים. אחרי שהקים צוות מקצועי חדש בראשות המאמן אלי כהן ועוזרו דוד אמסלם, החל הבעלים החדש לנער את מחלקת הנוער ופיטר את משה בן־הרוש, חנן אזולאי, אסי ברוכיאן וסרגיי טרטיאק. "ביום שטרטיאק קיבל את המכתב, היו לו דמעות בעיניים", אמר אחד מאנשי הקבוצה. "הוא 22 שנה כאן ולקח את זה קשה. גם בן־הרוש נפגע ואמר שבחיים לא יראו אותו בטדי. גם אזולאי פגוע מאוד".

 

השינויים בצמרת הניהולית משמעותיים עוד יותר. תחילה טביב שלח הביתה את הדובר ואת איש השיווק, ובשבוע שעבר הגיעו הבשורות הגדולות, אך הצפויות: היו"ר איציק קורנפיין פוטר אחרי 18 שנה במועדון כשחקן וכמנהל, ומיד אחריו הגיע תורו של הסקאוט איתן מזרחי.

 

 

פיטורי קורנפיין התקבלו בשמחה בקרב חלק מהאוהדים, ובעיקר אלו בעמותת האוהדים וחברי ארגון "לה פמיליה" שהפגינו נגדו בשנים האחרונות. עזיבת קורנפיין תעלה הרבה כסף לקופת בית"ר: היו"ר העוזב דורש 1.8 מיליון שקל – שכר שדחה משנים קודמות – וכן פיצויי פיטורים כחוק. אם זה לא ייגמר בפשרה, הצדדים ייפגשו בבוררות.

 

הכוורת הניהולית החדשה כוללת שתי דמויות מרכזיות. הראשונה היא ליהי טביב. כפי שהיה בקבוצתו הקודמת, הפועל ת"א, בתו של טביב הפכה למורשית חתימה מטעם המועדון בהתאחדות ובחשבונות הבנקים. השני הוא חיים רביבו, שקיבל לא מעט סמכויות. רביבו כבר הספיק להסתבך בימיו הראשונים בקבוצה, כשאמר כי בית"ר עדיין לא בשלה לקלוט שחקן ערבי ונאלץ להבהיר את דבריו מאוחר יותר.

 

 

צל אחד עדיין מרחף מעל ראשו של הבעלים. טביב נאשם בהכאת אוהד הפועל ת"א בתקופה שהיה עדיין הבעלים של הקבוצה, וממתין להכרעת הדין שאמורה להתקבל בעוד מספר חודשים. אם יורשע, הוא לא יוכל להמשיך להחזיק בבית"ר וייאלץ למסור אותה – אולי לרביבו.

 

גב מהאוהדים

בינתיים, רוב אוהדי בית"ר תומכים בטביב. למרות בריחת שחקני הבית, למרות הסגל האפרורי שמתגבש. טביב הכריז כי משחקי הבית לא ייערכו לפני צאת השבת (בפועל, כבר בעונה שעברה רוב המשחקים של בית"ר נפתחו רק אחרי צאת השבת), שלח את קורנפיין הביתה יחד עם עוד כמה בעלי תפקידים שהרגיזו לא מעט אוהדים, וריצה אותם במהלכיו.

 

 

אבל השקט בגזרת האוהדים עלול להתברר כזמני בלבד. אם בית"ר לא תביא תוצאות על המגרש, כבר בשבועות הראשונים של העונה, שום דבר לא יעזור לטביב ולרביבו. הקהל של בית"ר יכול לשנות את דעתו הרבה יותר מהר ממה שטביב ואנשיו חושבים. בטדי – גם כשהוא מחודש, עם 30 אלף מושבים – אין מאה ימי חסד.

 

לאוהדים יש סיבות לדאגה. פחות משבוע לשריקת הפתיחה, והסגל טרם הושלם. גם עכשיו מוקדם להעריך מהם סיכויי ההצלחה של טביב ובית"ר בניסיון לצאת לדרך חדשה. כמו שזה נראה כרגע, הסגל של אלי כהן מתאים במקרה הטוב למרכז הטבלה. אם החיזוק שיגיע לא באמת ישדרג את הקבוצה, תסריט הבלהות של האוהדים עוד עלול להתממש.