שיפור איכות חייהם של חולי דמנטיה

שיטת מונטסורי לדמנטיה מתמקדת ביחיד ורואה אותו כבעל פוטנציאל שיש לחזק ומתאמצת להיאבק בגישה הרווחת של "הזקן השוטה". ג'ודי כהן מראה לנו כיצד כדאי לנו לטפל בהורינו ומדוע שיטת מונטסורי עובדת

קרדיולוג בכיר שעבד לפנים בבית החולים "מאונט סיני" "הולך לעבודה" כל בוקר. ב"משרדו" נותנים לו לנתח תוצאות בדיקות שהודפסו מן האינטרנט.

 

עולה לשעבר מרוסיה נהג לגנוב שקיות סוכר כי הוא זוכר כיצד היו הדברים בילדותו. המטפלות שיככו את חרדתו בכך שהניחו לפניו קערה עם סוגים שונים של סוכר והורו לו למיין אותן. על "העבודה" שביצע הוא קיבל תשלום בסוכר.

 

קוסמטיקאית לשעבר עדיין יודעת מה נשים אוהבות. היא מקבלת אליה "לקוחות" במרכז. הנשים קובעות איתה פגישה ונהנות מעיסוי או טיפול פנים. בדעתה של המטופלת, היא מבצעת עבודה בהתנדבות.

 

כל האנשים המתוארים מעלה הם חולי דמנטיה. מה שמפריד אותם משאר האוכלוסייה הבוגרת בטורונטו הנזקקת לטיפול יומיומי הוא שהם זוכים לטיפול בשיטת מונטסורי. אם לפנים היו מניחים לפניהם צעצועים של תינוקות, היום הם זוכים לכבוד ולזכות לבטא את עצמם.

 

 

דמנטיה ואלצהיימר נוטלים מן היחיד יכולות חשיבה מסויימות, אך הם אינם נוטלים את הצורך לערך עצמי ומטרה, כך טוענת ג'ודי כהן, העומדת בראש שני מרכזים – מרכז היום ע"ש דב וציפורה בורשטיין ובית האבות "לחיים" המטפלים בחולי דמנטיה ואלצהיימר. "אנו צריכים לשנות את הדרך שבה אנו מסתכלים על הטיפול בגיל הזהב", אומרת ג'ודי, אשר עברה השתלמות בשיטת המונטסורי המיועדת לאנשים מבוגרים ומממשת את מה שלמדה.

 

שיטת מונטסורי לגיל הזהב פותחה על-ידי קמרון קמפ האמריקאי, שהיה הראשון שחקר את הקשר בין השיטה המיועדת לילדים לבין אנשים בגיל הזהב. גייל אליוט לקחה את השיטה ועשתה לה טריידמרק בקנדה.

 

לפני 13 שנים פתחה ג'ודי בית אבות יהודי לאחר שאביה נפטר. לפני שנתיים וחצי פתחה מרכז יומי לאנשים החולים בדמנטיה. הקיץ היא השיקה את "האגודה לאובדן זיכרון", The Memory Loss Foundation, שמטרתה להביא לשינוי משמעותי בחייהם של סובלים ובני משפחותיהם, להעניק סיוע מיידי לנזקקים, לעורר מודעות ולהגביר את המחקר בתחום. כך למשל, יקבלו החולים עזרה במציאת תוכניות המסייעות לחולי דמנטיה, בני משפחותיהם יזכו להשתתף בקבוצות תמיכה ועובדי התחום יזכו להשתלמות בשיטה.

 

 

האדם מאחורי הדמנטיה

מה מאפיין דמנטיה ומהי בדיוק שיטת מונטסורי לטיפול בחולי דמנטיה?

 

"דמנטיה מתוארת כמחלה חשוכת מרפא הגורמת לאובדן הדרגתי של פונקציות קוגניטיביות ומנטליות בעיקר בשנות החיים המאוחרות יותר. פגיעה בקליפת המוח ובקונקטיביות של תאי המוח גורמת לאובדן כישורים יומיומיים כגון יכולת קשב וזיכרון, וקשיים בשפה ובדיבור. ניכרת ירידה משמעותית בתפקודים יומיומיים הפוגעת בתחום החברתי והתעסוקתי. אלצהיימר היא סוג הדמנטיה הנפוץ ביותר בקרב חולים. דמנטיה פוגעת בכ-40%-20% מן האוכלוסייה מעל גיל 85, כאשר כמחצית מהם חולים באלצהיימר. מומחים בתחום גורסים כי יכולות שנרכשו במהלך הילדות הן אלה הנשארות עם החולה למשך הזמן הארוך ביותר, ואילו כישורים שנרכשו מאוחר יותר בחיים 'הולכים לאיבוד' קודם. היכולות כוללות יכולות מוטוריות ולשוניות".

 

"מונטסורי עבור חולי דמנטיה היא שיטה הנשענת על השיטה שפותחה ב-1906-07 עבור ילדים וזכתה לתנופה בצפון אמריקה בשנות השבעים. גייל אליוט מאוניברסיטת 'מק'מסטר' החלה להשתמש בשיטה בקנדה לאחר שהתרשמה מהפסיכולוג האמריקאי קמרון קמפ, שאמר בשנות התשעים המאוחרות כי 'יש למצוא את האדם שמאחורי הדמנטיה' על-מנת להאט את הידרדרות הפונקציות היומיומיות ולהביא לשיפור באיכות החיים של המטופל. כמו בגישה לילדים, השיטה המונטסורית שואפת לחדד את הצדדים החזקים של היחיד ולא להתמקד בחולשותיו. השיטה שואפת להעניק סביבה תומכת ולמנוע תסכול שעשוי להוות מכשול להתקדמות".

 

 

"משפחות המתמודדות עם קרוב משפחה הלוקה במחלה עשויות לאבד תקווה ולהרגיש חוסר-אונים כשמדובר באדם יקר. ככל שמתקדמת המחלה, אנשים זקוקים לטיפול מסביב לשעון ומשפחות רבות אינן עומדות בהוצאות היקרות. רבים מהחולים מוצאים את עצמם בבתי אבות שאינם מעודדים פריחה בקרב החולים. החולים נדחקים לפינה, לעתים קרובות מקבלים יחס אינפנטילי או שום יחס בכלל. מאחר שבעידן שלנו אין עדיין מרפא למחלה, הצורך הוא ממשי", אומרת ג'ודי. "יש לעזור לסובלים לחיות את שארית חייהם בכבוד ובשגשוג".

 

ג'ודי מודאגת ואומרת כי הדמנטיה איננה הולכת לשום מקום בעתיד הקרוב. המצב מדרדר והמספרים רק הולכים וגוברים.

 

 

כיצד פועלת השיטה

השיטה המונטסורית שבה משתמשים בבית האבות ובמרכז היומי איננה נסמכת על מתן תרופות כדי להרגיע את החולים (לעתים קרובות חולי דמנטיה מגיבים באגרסיה לסביבתם), אלא נשענת על יצירת סביבה רגועה ופעילויות היוצרות גירוי אצל החולה. ברוח החזרה ליכולות הבסיסיות של האדם, השיטה מציגה תחביבים או יכולות מוכרות. כך למשל, אישה שנהנית להעניק טיפולים קוסמטיים תקבל אליה חולים אחרים לשעת פינוק, בעוד אישה שאוהבת לאפות ולבשל, תמצא אתגר במטבח.

 

 

 

מעל חצי מיליון איש חולים בדמנטיה בקנדה, מעל 30 מיליון בעולם

המרכז היומי מאובזר ומעוצב במיוחד עבור החולים. במרכז פזורים שלטים עם אותיות גדולות המורים לחולים היכן חדר האוכל או השירותים, על הקיר תלוי לוח-שנה גדול וקריא וציורים של ריהוט מעטרים ומסתירים את דלתות היציאה. כאשר החולים מתיישבים לשולחן האוכל, פריטים כמו מלח ופלפל מסומנים היטב. שולחן הפעילויות מציע לפציינטים פעילויות כמו פזלים, מיון אטבי כביסה, קיפול מגבות או התאמת גרביים.

 

"המטרה שלנו", אומרת ג'ודי כהד לדבריו של קמפ, "היא למצוא את האדם שמאחורי הדמנטיה". בקרו באתרים הבאים כדי ללמוד על השיטה שעזרה כבר לרבבות למצוא את קולם. ג'ודי תשמח לעזור בכל שאלה הנוגעת ליקיריכם.

 

לפרטים על אגודת הצדקה: www.memorylossfoundation.ca

לפרטים על המרכז היומי: www.dsupport.ca

לפרטים על בית האבות: www.lchaimretirement.ca