חשיבותה של המסגרת החינוכית אינה מוטלת בספק, אך קיימות בה גם לא מעט סכנות ועוולות. מדי שנה תלמידים נפצעים במהלך משחקים בחצר בית הספר או כתוצאה מתחזוקה לקויה של מתקני בית הספר, פרטיותם נפגעת כתוצאה מהצבת מצלמות אבטחה במוקדים שונים ולעתים אפילו זכויותיהם הבסיסיות ביותר מופרות.
אנו רוצים להגן על ילדינו בכל מחיר, אך בחלק גדול מהמקרים, אנחנו כלל לא מודעים לפגיעה בזכויותיהם. לכן, חשוב מאוד שההורים והתלמידים יהיו מודעים לזכויות המגיעות להם ויוכלו לזהות מתי הן נפגעות.
סעיף 14 לחוק זכויות התלמיד הוא הסעיף המנחה בכל הנוגע לחובת הסודיות של תלמיד. לפי הסעיף, כל אדם הקשור למערכת החינוך חייב לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו לגבי התלמיד, אלא אם כן נדרש הדבר לצורך ביצוע תפקידו. מבחינה מעשית, צוות בית הספר צריך לדווח על מצבו הלימודי של התלמיד להוריו/אפוטרופוסיו בלבד, בדרך זו מוגנות זכויות התלמיד. כך, תיקו האישי, ממוצע ציוניו וכיוצא באלו, זוכים למעמד מוגן וחסוי מפני גורמים חיצוניים.
כאשר ממקמים מצלמות ברחבי בית הספר, יש להבחין בין שטחים ציבוריים לבין שטחים שאינם. הצבת מצלמות במקום ציבורי, ככלל, אינה מהווה פגיעה בפרטיות אם היא נעשית באופן מידתי וצמודה למטרה שלשמה הוצבה, שהיא בדרך כלל שמירה על ביטחון הציבור. ישנן מספר פעולות שיש לנקוט במקביל להצבת המצלמות בשטחים ציבוריים, בכדי למזער את הפגיעה בפרטיות ככל הניתן. פעולות כמו הצבת המצלמות בזווית שתכסה רק את האזורים הרלוונטיים, מיקום מספר מצלמות מוגבל כפי שנדרש, פיקוח והקפדה על צילום רק כאשר יש תנועה באזור המצולם, הגבלת השימוש בפונקציות מיוחדות (זיהוי פנים לדוגמה) והצבת שילוט מתאים המיידע את הציבור כי המקום מצולם.
מנגד, הצבת מצלמה בשטח שאינו ציבורי, מצריכה הסכמה מדעת (הסכמה בצורה חופשית ובמודעות מוחלטת) של החשופים לצילום, למעט מקרים בהם קיים חשש שמודעות של המצולמים למצלמות תכשיל את מטרתן (לדוגמה, מצלמה שנועדה לתעד התנהגות של מטפלת בילד במקום בו יש חשד לדרך פעולתה). בכל מקרה, כאשר מדובר במקום אליו נכנסים קטינים, יש לקבל הסכמה מראש למיקום המצלמות מהוריהם מכיוון שלא כל השטחים בבית הספר הינם שטח ציבורי. כך למשל, ספק אם כיתה בבית הספר תיתפס כמקום ציבורי ולכן יש צורך בהסכמה של ההורים.
חיפוש בתיקו של תלמיד, על פי הוראות משרד החינוך, יותר רק במקרים בהם ישנו חשד בטחוני מבוסס נגד התלמיד כגון מציאת נשק בחפציו. בתי ספר אינם נוהגים לערוך בדיקה ביטחונית לחפצי תלמידים, לכן חיפוש בתיק של תלמיד, ברוב המקרים, לא יעמוד במבחן משפטי. בנוסף, כאשר התקבלה ההחלטה לחפש בתיקו של תלמיד, ישנם מספר תנאים שיש לעמוד בהם בעת החיפוש. החיפוש יתקיים באופן מוצנע מתוך רצון למנוע את עצם הידיעה על החיפוש מאחרים, ינכחו בו שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד כדי לשמור על כבודו וזכויות הפרט והחיפוש יהיה מוגבל למטרתו הספציפית בלבד. ההחלטה על ביצוע החיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יתועדו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי.
לבית-הספר אין כל סמכות לערוך חיפוש בארונית (למעט במקרים קיצוניים וחריגים, דוגמת החזקת נשק בארונית). הארונית היא אומנם רכוש בית הספר, אך היא מושכרת לשימושו של התלמיד ובתקופה שבה היא בחזקתו, לכן, אסור לאף גורם בבית הספר לערוך בו חיפוש.
מערכת היחסים של התלמיד עם בית הספר חשופה בפני ההורים, אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, כגון מקרים מצערים בהם תלמיד מתלונן על עבירות פליליות המבוצעות כלפיו בביתו או במקרים בהם היועצת חושבת שלמען בטחון התלמיד אין לחשוף את תוכן השיחה שלה עמו.
ככלל כשהפרטים מופיעים לצורך ביצוע חובותיו של בית הספר, כגון רישום הציונים וכד', אין בסיס להתנגד. אם מופיעים נתונים שאינם קשורים להתנהלות השוטפת, בהחלט יש לקבל את הסכמת הורי התלמיד לכך מראש. בתי הספר כפופים לחובות החוקיות החלות על מאגרי מידע, לרבות רישומם, ניהולם, אבטחת המידע המצוי בהם וכיוצא בכך.
תלמיד שחושב שפרטיותו הופרה צריך להתלונן על כך, באמצעות הוריו, בפני הגורם המפקח על ידי משרד החינוך. ככל ומדובר בפגיעה הקשורה למאגרי מידע, יש ביכולתו, שוב באמצעות הוריו, להתלונן בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, האוכפת את החוק בנושא זה.
יש להבחין בין שתי סוגי תביעות במקרה כזה. הראשונה היא תביעה על פי פוליסת ביטוח תלמידים, שכל מוסד חינוכי מוסדר חייב שתהיה לו. היא מבטחת את התלמידים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. על פי פוליסה זו, אין משמעות לשאלה מי האשם בפגיעה, אלא רק שנגרם אירוע שהוביל לפגיעה - ואז התלמיד זכאי לפיצוי. חשוב לזכור שסכומי הפיצוי מוגבלים רק עבור נכות לצמיתות ועבור הפסד לימודים.
התביעה השנייה, בה אין הגבלה של סכומי הפיצוי, היא תביעת רשלנות כנגד בית הספר או העירייה או שניהם גם יחד בגין הפגיעה שנגרמה. בתביעה זו צריך להוכיח את רשלנות המוסד בתחזוקת המתקן באופן שגרם לפציעה. במידה והוכחה רשלנות, בית המשפט יבדוק מהו הנזק שנגרם והנפגע יידרש להגיש חוות דעת של מומחה רפואי. יצויין כי פוליסה זו אינה מכסה תאונות דרכים.
במידה וכבר אירע, חלילה, מקרה בו תלמיד נפגע בין כותלי בית הספר חשוב שהוא יקבל את הטיפול הרפואי הראשוני במהירות המרבית. אין חובה משפטית להימצאותה של אחות בכל זמן נתון. העזרה הראשונה יכולה להינתן גם על ידי גורם חיצוני, כגון מד"א, ובלבד שהמענה יהיה סביר ובמועד הנדרש.
במידה והמורה נפגע או שנגרם לרכושו נזק הוא צריך לתבוע את התלמיד ואת הוריו, מאחר ומי שמשלם בסוף אלו ההורים שיצטרכו לפצות את המורה בגין הנזק שנגרם. כאשר המורה הוא שתוקף את התלמיד, יש לתלמיד עילת תביעה כלפיו וכלפי מעסיקו, בית הספר.
במהלך שנת הלימודים התלמידים יוצאים לפעילויות מחוץ לבית הספר, וכמו צעירים רבים לפעמים גם 'מבריזים'. לפי החוק, פוליסת הביטוח לתלמידים מעניקה מטריית הגנה לתלמידים גם מחוץ לשערי בית הספר. כאשר תלמיד 'מבריז' מבית הספר, אין לכך משמעות מבחינת הפוליסה והוא עדיין יהיה זכאי לפיצוי. כדי לתבוע, יש צורך להוכיח שבית הספר התרשל בתפקידו כשנתן לתלמיד לצאת באמצע יום לימודים ללא רשות ולא דיווח על כך להורים.
במקרה של פגיעה במהלך פעילות חיצונית מטעם בית הספר, כמו למשל טיול או סיור, צריך יהיה להוכיח רשלנות. למשל, במקרה בו לקחו את התלמידים למסלול שאינו מתאים לגילם, או שהיה חסר ציוד מתאים, במקרה מעין זה, ניתן יהיה לתבוע את בית הספר. מגמת הפסיקה הינה לעודד טיולים אולם צריך לדאוג לאמצעי בטיחות. כאמור, אין בזכות זו כדי לפגוע בזכויות הקיימות מתוקף פוליסת ביטוח תלמידים.
של עו"ד דן חי הוא מומחה לדיני פרטיות וטכנולוגיה. עו"ד עמיקם חרל"פ הוא מומחה לדיני נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח