ילדים זקוקים למסגרת חינוכית חמה, תומכת ומתווכת. הם זקוקים לאנשי מקצוע שיודעים לספר סיפור, לשיר שירים, להדריך אותם בתנועה ולהסב את תשומת לבם לחיפושית שבחצר הגן. אין שום ערך מוסף לכך שאדם זר נכנס לגן ומספר סיפור עם תפאורה גרנדיוזית, או מפעיל שמביא ארנבת בתוך כלוב ונותן לכל ילד "למעוך" אותה.
עוד כתבות בערוץ הורים:
ההפך הוא הנכון. למידה משמעותית תיעשה כאשר הגננת המוכרת והאהובה, זו שמכירה כל ילד וילד, תספר לילדי הגן סיפור בקבוצה קטנה ותקשיב להערותיהם תוך כדי התבוננות בספר. למידה משמעותית תיעשה כאשר הילד יחקור את בעלי החיים שאיתם הוא נפגש בסביבה הקרובה שלו בתיווך המחנך. למידה חווייתית ומשמעותית מתקיימת כאשר הגננת מתאימה את ה"חוג" לעניין הילדים ולא את הילדים לחוג.
עם זאת, לצערנו הפכו החוגים לסידור לשעות אחר הצהריים להורים, לשעות מנוחה גננות ולסמל סטטוס לגן כולו.
ניתן להתחיל לשתף את הילדים בחוגים לאחר שהגיעו לגיל שש, אולם רצוי שלא להתחיל בהם במקביל לתקופת ההסתגלות למסגרות חינוך חדשות, כגון תחילת שנת הלימודים בכיתה א'.
מומלץ לבחור בשני חוגים לכל היותר, שלא מתקיימים יותר משלוש פעמים בשבוע בסך הכל, כדי להשאיר לילד זמן לשיעורי בית, לחברים ולמשחק חופשי ועם בני המשפחה.
רצוי לבחור בשעה שבה הילד ערני ושבע.
לסיום, זכרו כי כל ילד זקוק לזמן איכות עם ההורים. החוגים אינם תחליף!
הכותבת היא ראש התוכנית להכשרת גננים וגננות בגן פרטי, בית הספר ללימודי המשך במכללת לוינסקי