יש מילים שאי אפשר לתרגם באופן מדויק מאנגלית לעברית. אחת מהן היא המילה "נמסיס". התרגום הפשוט יכול להיות "יריב מושבע", אבל עם השנים משמעותה, לפחות בסגנון הדיבור הספורטיבי-אמריקאי ביציע, השתנתה.
עוד ב-ynet ספורט:
היום הכוונה היא ליריב שקשה לך מולו באופן קבוע, זה שמשום מה, גם אם אין סיבה הגיונית, אתה מתקשה לנצח. ועכשיו בתרגום לכדורגל ישראלי: מה שמהווה בני יהודה למכבי ת"א בשנים האחרונות.
האמונה אומרת שאם אתה מצליח לנצח את היריב הזה, את הנמסיס, שום דבר לא יוכל לעצור אותך. זה בדיוק מה שקרה עם השער המטורף של לוגאסי בעונה שעברה - הניצחון היחיד של
מכבי על בני יהודה בשבעת המשחקים האחרונים עד אתמול - וזו, לפחות לכמה רגעים, הייתה התחושה גם במשחק הזה, למרות שמדובר רק במחזור השני.
כמו עם לוגאסי (שעשה מאז דרך ארוכה אל מחוץ לסגל), אצטדיון כמעט מלא נשאר לחגוג הרבה אחרי המשחק. אפשר להאמין שמכבי חיפה והפועל ת"א הן התורמות העיקריות לחגיגות המוקדמות האלה.
המציל התורן היה דור מיכה. פריצה אמנם כבש, אבל מיכה, שבישל את השער, נותן למכבי איזה סדר בהתקפה שלא תמיד יש לה בחיבור השחקנים הסופר-יצירתיים האחרים שלה. מכבי של
פאולו סוזה יותר מהירה ומלהיבה מקודמתה, אבל פחות סבלנית. כובד המשחק שלה עבר מהמשולש בקישור לזה בהתקפה. היא משתנה מרואה חשבון מדופלם לקופירייטר מתחיל. המבחן יהיה מול הקבוצות הגדולות, שם לעבודה יציבה יש בדרך כלל יתרון.
מיכה, בניגוד לבן-חיים ויצחקי, מתאים יותר לסגנון הקודם, ולכן סוזה העדיף לפניו גם את מרגוליס, אבל הוא חייב לשחק יותר. נדמה שבתקופת המעבר בין עבודות הזו אין מתאים ממנו לבצע חפיפה. ומכבי, גם בתקופת הסתגלות, כבר ביתרון 3 נקודות על חיפה.