תעשיית הפורנו מתקשה לתפקד

שלושה מקרים רצופים של הידבקות באיידס עצרו את מאות הפקות סרטי הפורנו בלוס אנג'לס. המאבק על החיוב להשתמש בקונדומים רק מחריף. ומי סובל? אנחנו כמובן. כלומר, לא אנחנו. אנחנו לא רואים את זה

סוריה סוריה, אבל סדר צריך שיהיה באמריקה. מילא שעונת הפוטבול החלה בסוף השבוע והשתלטה על לוחות השידורים של כל רשתות הגדולות, אבל כשתעשיית הפורנו המשגשגת לוקחת פאוזה לאחר ששלושה שחקנים נדבקו באיידס, זה כבר באמת מכניס את האמריקאים לסטרס. בשיא הרצינות, מדובר בנושא שמדאיג הרבה מאוד אנשים בארה"ב היום, ולו משום שכידוע, אם אתה שוכב עם כוכבנית הפורנו שפגשת בבר, אתה שוכב גם עם הפרטנר שלה לצילומים. אף אחד לא יכול להעריך בכמה עוד חולים מדובר, הרי הידבקות באיידס על הסט של סרט פורנו אמורה להיות כל כך ניינטיז, ומסתבר שהיא ממש לא. המחלה שלדעת רופאים ומדענים נמצאת בנסיגה מתמדת, חוזרת לשגשג בחדרים של הווילות בסן פרננדו ואלי, והדאגה גדולה.

 

הצרות התחילו לפני כשלושה שבועות כשהתברר ששני שחקנים נדבקו באיידס, וזה למרות שכבר למעלה משנה יש בלוס אנג'לס חוק המחייב שחקני פורנו להשתש בקונדומים. אחת מהנדבקים היא שחקנית אופי העונה לשם הבמה קמרון ביי. השני הוא הגבר המסוקס רוד דיילי, ששמו האמיתי בכלל ג'ושוע רוג'רס, והוא – כך אומרים, אני לא יודעת – כוכב מאוד גדול. דיילי וקמרון הם זוג בחיים האמיתיים, כי ככה זה בכל שלוחה של הוליווד, וזאת למרות שדיילי משתתף בעיקר בסרטים הומוסקסואלים, כי למה לא בעצם, חיים רק פעם אחת.

 

 

מיד לאחר מכן הוחלט להפסיק את כל ההפקות עליהן יש לממסד איזו שליטה, ולשלוח את השחקנים והפרטנרים שלהם לבדיקות. התגובה הרשמית של ראשי התעשייה היתה כי לא ברור האם השחקנים האלה נדבקו על הסט או בזמנם החופשי - הרי אין עבודה שיותר כיף לקחת הביתה. שבוע שלם עבר בלי סצינות סקס – לפחות באופן רשמי, אף אחד לא יודע כמה סרטים מצטלמים בלי אישור - ולאחר שהפרטנרים של שני הנדבקים עברו בהצלחה בדיקות נוספות, הוחלט לאפשר לאנשים לחזור לעבודה המספקת. רק שבעוד התעשייה מחפשת דרך להרגיע את השוק העצבני, התברר בסוף השבוע האחרון כי שחקן שלישי נדבק במחלה, ועכשיו חוסר האון חוגג.

 

כל זה קורה בשיאו של מאבק משפטי גדול שמנהלת תעשיית הפורנו נגד החלטת עיריית לוס אנג'לס לחייב את שחקנים להשתמש בקונדומים. הדרישה הזו עומדת עכשיו בפני חברי הקונגרס של קליפורניה שאמורים להחליט אם להחיל אותה על המדינה כולה. בוועד ללוחמה באיידס, שדוחף כמובן מהצד השני, בטוחים כי גל ההדבקות יבטיח להם ניצחון. "אני מצטער שהאנשים האלה יצטרכו עכשיו להתמודד עם המחלה הזו", אמר נשיא הוועד, מייקל וויינשטיין, "אבל זה לא יכול להימשך כך. יש חוק ברור, הם חייבים להשתמש בקונדומים. כמה שחקנים עוד צריכים לחלות במחלות איומות כאלה לפני שהתעשייה תפסיק להתייחס לאנשים האלה כאילו אפשר להשתמש בהם ולזרוק?"

 

מצד שני, מבחינת התעשייה היחידה באמריקה שמעולם לא שמעה על משבר כלכלי, מדובר בגזירה שהציבור לא יכול, ובכן, לעמוד בה, והיא נלחמת בכל הכוח. לאחר שהחוק עבר לפני שנה, ההערכות היו כי התעשייה תברח מלוס אנג'לס לחדרים של לוס וגאס, מכסיקו, הוואי ואפילו לבודפשט, הלא היא בירת הפורנו האירופאי האיכותי. "אנשים לא יראו סרטים כאלה", אמר לארי פלינט, הבעלים המיתולוגי של 'האסלר', "הכוונה פה היא פשוט לחסל לנו את הביזנס. אין שוק לסרטי פורנו בהם שחקנים משתמשים בקונדומים. אנחנו פשוט נזוז לצלם במקום אחר".

***

תעשיית הפורנו האמריקאית מרוכזת באופן כמעט מוחלט בצ'טוורת' שבעמק סן פרננדו (הוואלי המפורסם בו גרם מרבית הישראלים בלוס אנג'לס, אבל זה מה-זה לא קשור). בצ'טוורת' מופקים לפחות 85 אחוז מהסרטים, והכוכבים הגדולים מגיעים לשם מהבתים שלהם בבוורלי הילס. זו תעשייה שהיתה כידוע סטרט אפ היסטרי עם חדירת מכשירי הווידאו לבתים בשנות ה-80'. רק לפני עשור, כלכלנים מקומיים העריכו כי הפורנו בסן פרננדו ואלי מייצר 10,000 עד 20,000 מקומות עבודה בשנה ומגלגל ארבעה מיליארד דולר במכירות שנתיות. לפי כל מיני הערכות היום מדובר בתעשייה של 11 מיליארד דולר, אבל הבעיה היא שאין באמת מחקרים מבוססים בנושא, כי זה לא שמישהו באמץ מקפיד להשגיח על התעשייה הזו באיזו צורה. האינטרנט, רוצח סדרתי שכמותו, קטל אמנם את מכירות הסרטים והוריד את מספר ההפקות שטורחות לבקש רישיון מעיריית לוס אנג'לס, אבל ההערכה היא שכ-5000 סרטי פורנו עדיין מצולמים בשנה בבתי החלום האמריקאי הממלאים את אל.איי.

 

פורנו היא אחת התעשיות היחידות באמריקה בה נשים מרוויחות יותר מגברים. ברשימת 20 שחקני הפורנו העשירים בארה"ב – אותה מובילה גם היום ג'נה ג'יימייסון ששווה 30 מיליון דולר – נמצאות 15 נשים. מצד שני, לגברים, כמובן, יש קריירה ארוכה יותר, כי הם צריכים לשמור רק על איבר אחד בכושר שיא. סטודנטים שצריכים לשלם שכר לימוד ירוויחו בין 500 לאלף דולר עבור סצינת סקס שגרתית. אפקטים מיוחדים מעלים את המחיר. כולם, גם החובבים וגם המקצוענים, נמצאים בסכנה מתמדת של הידבקות במחלות, אבל בעוד למקצוענים יש סוכנים שדואגים להם לביטוח רפואי מצוין, החובבנים לא מקבלים שום בטחונות ושום הגנה. הם גם לא מקבלים אחוזים מהרווחים או בונוסים ואין להם שום דרך לדרוש את זה. בהוליווד אפילו למגישי הקייטרינג יש איגוד, אבל אין שם סיכוי ששחקני הפרונו יתאגדו.על כל אחד שיעשה פרצופים, יש עשרה שדופקים בדלת.

 

בכתבה משעשעת שפורסמה לפני כמה חודשים במגאזין 'פורבס', העניקו כמה כוכבי פורנו גבריים שורה של טיפים לקולגות בענפים אחרים. השורה התחתונה שלהם היתה: לעבוד בפורנו זה לא באמת שונה מלעבוד ב-בואו נאמר, עיתון. כך למשל ברנדון איירון, כוכב מותחן המדע הבדיוני 'הסטיות של פלאנט 7', סיפר כי "הדבר הכי קשה לשחקן פורנו הוא לשכנע את הפרטנרית שלך שאתה בחור נחמד וכיפי, כזה שהיא היתה נהנית לשבת איתו על כוס קפה".

 

ג'רמי סטיל, כוכב הקומדיה הרומנטית M.I.L.F, Money סיפר כי הבעיה הכי גדולה שהוא נתקל בה היא לספר לבחורות שרצה לצאת איתן מה הוא עושה בחיים. "חטפתי יותר ניתוקי טלפון בפרצוף משאני יכול לזכור. הדבר השני הכי גרוע הוא לפרוש ולהתחיל קריירה חדשה במקצוע אחר לגמרי. זו רק שאלה של זמן עד שמישהו יראה אותך באיזה סרט וברגע שהבוס החדש שלך יגלה שפעם היית זונה מול המצלמה, זה בדרך כלל הסוף". זאק סמית', שמגדיר את עצמו 'אמן' והוא בכלל פילוסוף של המקצוע, טוען כי כל חיי המין שלך תלויים בצורה בה אתה מתפקד על המסך. "אם לא תהיה טוב, אף אחת לא תרצה לשכב איתך". וכמו בכל מקצוע, הזדקנות זה לא כיף. דייב קאמינגס, שכיכב בקלאסיקה חביבת המבקרים 'הסופרנוס 2', סיפר ל'פורבס' שהוא מאוד מודאג מהאפשרות ששחקניות לא ירצו לעשות איתו סקס בגלל גילו. לא ברור מאיפה הוא הביא את הרעיון הזה, הוא רק בן 72.

 

כל זה באמת משעשע לכמה דקות, אבל אז מגיעות ידיעות על כך ששלושה שחקנים נדבקו באיידס וכולם נזכרים שמדובר, בסופו של דבר, בדרך חיים עצובה מאוד. גם למי שאין בעיה מוסרית עם סוג כזה של פרנסה, חייבת להיות בעיה עם הניצול המחפיר של השחקנים האלה, שברובם נשאבים בעיקר מחוסר ברירה לעולם של סקס, סמים ומחלות, לשמחתם של למעלה מארבעה מיליון אתרי פורנו.