מחקר חדש שנעשה עבור הכנסת מגלה כי הקיצוץ האחרון בקצבאות הילדים מחטיא את מטרתו החברתית. מתברר כי רוב עיקר הנפגעים מהקיצוץ הן משפחות שבהן שני ההורים עובדים ומספר ילדיהם איננו עולה על 3.
הנתונים עולים מניתוח ההשלכות החברתיות של הקצבאות, שערך המוסד לביטוח הלאומי עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפי ממצאי המחקר, יותר ממחצית החיסכון התקציבי שנוצר לאחר קיצוץ הקצבאות – כ-1.5 מיליארד מתוך 2.7 מיליארד שקל – בא דווקא על חשבון מגזר המשפחות שלא היו מטרת הקיצוץ.
המטרה המוצהרת של האוצר בקיצוץ הקצבאות נועדה להמריץ הורים שאינם עובדים במשפחות ברוכות ילדים (כגון במגזרים החרדי והלא יהודי) להיכנס למעגל העבודה. אולם ניתוח השלכות הקיצוץ מצא כי תרומתן לחיסכון התקציבי לא עלתה על 1.2 מיליארד שקל. 1 מיליארד שקל נחסכו על חשבון משפחות עם 4 ילדים ומעלה שבהן עובד רק בן זוג אחד וכ-200 מיליון בלבד ממשפחות שבהן ההורים לא עובדים.
העיוות מתחדד כשמתברר על פי נתוני הביטוח הלאומי, כי מתוך 1.09 מיליון משפחות המקבלות קצבאות ילדים, בכ-63% ממשקי הבית שני בני הזוג עובדים ובכ-29.5% עובד אחד מבני הזוג. בכ-78% מהמשפחות החד-הוריות, ראש המשפחה הוא המפרנס היחיד.
נתון מאלף נוסף עולה מהניתוח לפיו שיעור הפסד ההכנסה מהקצבאות יורד במשפחות ברוכות ילדים ככל שמספר הילדים במשפחה גבוה יותר. משפחות עם ילד אחד אמנם מפסידות רק 20% מהקצבה הקודמת. אבל משפחות עם 3 ילדים שבהן שני ההורים עובדים מפסידות כ-40%, לעומת הפסד של 39% למשפחות עם 5 ילדים והפסד של 36% למשפחות עם 6 ילדים - בדיוק כמו שמפסידות משפחות עם 2 ילדים.
"ניתוח ההשלכות החברתיות של הקיצוצים חושף עיוות מקומם שחייבים לתקן", אמר מזמין המחקר, חבר ועדת הכספים ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי). בעקבות המחקר יוזם כלפה הצעת חוק לתיקון המעוות שתוגש לכנסת בכנס החורף הקרוב.
"המטרה המרכזית של קיצוץ הקצבאות היתה לדרבן אנשים שלא להזדקק לקצבאות ולהשתלב בשוק העבודה. אבל לא יתכן להכניס את כולם למיטת סדום אחת ומי שלא מתאים יקוצץ אוטומטית", אמר.