אם קיבלתם הזמנה לדיון בתביעה בסדר דין מקוצר, כדאי שתדעו מראש: ידו של התובע על העליונה. וזה לא הכל - בתביעה בסדר דין מקוצר לא תוכלו להגיש כתב הגנה כמקובל בתביעה רגילה. כאן תצטרכו לבקש רשות להתגונן, ולקוות שהשופט ייתן לכם אותה.
אם אתם חושבים שתביעה בסדר דין מקוצר באה כדי לפגוע באזרח הקטן - לא זאת כוונת המחוקק. תביעה כזו נועדה לתת מענה מהיר ואפקטיבי דווקא לאלה שנפגעו: בעלי דירות שהדיירים התנחלו להם בדירה בלי לשלם, סוחרים שכמעט ונואשו מלקבל את כספם מלקוחות סרבנים, רשויות מקומיות שרודפות אחר תשלומים שוטפים מהתושבים, וחייבים שהחליטו להתל בנושיהם למרות שחתמו על חוזה בכתב.
לפני שניגשים לתבוע בסדר דין מקוצר או לפני התגוננות בפני תביעה כזאת, כדאי לקרוא את המדריך הבא. חשוב לזכור כי העצות להלן אינן מחליפות יעוץ משפטי מקצועי.
לפי החוק, תביעות מסוג זה יוגשו באחד מהנושאים הבאים בלבד:
- תביעה לסכום כסף קצוב מכוח חוזה או התחייבות, ובצירוף ראיה בכתב.
- תביעה לסכום כסף קצוב מכוח חיוב שמקורו בחוק, ללא צורך בצירוף ראיה בכתב.
- תביעה לסכום כסף קצוב של רשות מקומית, ללא צורך בצירוף ראיה בכתב.
- תביעה לסילוק יד ו-או תביעה לפינוי מושכר, שחוק הגנת הדייר לא חל עליו, ובצירוף ראיה בכתב.
כל אדם שמאמין שעומדת לו הזכות להגיש תביעה בנושאים אלה, רשאי להגיש את תביעתו בפני בית המשפט המוסמך לכך.
כתב התביעה מסתמך על ראיות בכתב, כגון חוזה או התחייבות שאין עליהם עוררין. עליו להיות מנוסח בפשטות ובקצרה והמסמכים המצורפים צריכים להיות ערוכים עם חישוב אריתמטי פשוט לסכום התביעה. יש לכלול גם את ההסכמים בין הצדדים.
לאחר הגשת התביעה לביהמ"ש, על התובע למסור לנתבע את כתב התביעה בצירוף "הזמנה לדין". ראוי לציין כי תביעה כזו אינה מתנהלת כמו תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ומומלץ לצדדים לשכור את שירותיהם של עורכי דין הבקיאים בתחום.
לא. הזכות להגיש כתב הגנה כלל לא קיימת בהליך זה. הסיבה לכך היא שבעניינים שנקבעו על-ידי המחוקק לתביעה כזו - ניתן להניח שהנתבע חייב בדין.
לכן אם נתבעתם אתם רשאים להגיש רק אחת מהבקשות הבאות: דחייה על הסף, מחיקה והארכת מועד, בקשת רשות להתגונן. הבקשה חייבת להיות מוגשת וערוכה כדין ובאופן מקצועי, אחרת היא תידחה מיד והטענות שרציתם להעלות לא יישמעו.
לאחר שהשופט קרא את כתב התביעה ואת בקשת הרשות להתגונן, עליו להחליט אם התביעה מוצדקת. אם התביעה נמצאה מוצדקת בעוד בקשת הרשות להתגונן של הנתבע נשענת כולה על קנה רצוץ, לא תינתן לנתבע רשות להתגונן בפני ביהמ"ש. במקרה כזה השופט יקבל את התביעה ויפסוק לזכות התובע.
אם הוא יתרשם כי יש לנתבע הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תישמע עמדתו והוא יוכל לנהל משפט בסדר דין רגיל.
תצהיר מפורט ומנומק וכל מסמך רלוונטי נוסף. לא תוכלו לצרף לבקשה כתב תביעה שכנגד ו-או הודעה לצד שלישי, מבלי שביהמ"ש יכריע קודם בבקשה ומבלי שייתן לכך רשות.
במסגרת הבקשה אתם רשאים גם להעלות "טענת קיזוז", במידה ויש כזאת. זו מאפשרת לבקש להפחית חוב שיש לתובע כלפיכם, מהסכום אותו הוא תובע מכם. חשוב להדגיש כי במידה וטענת הקיזוז שלכם לא תעלה בזמן, היא לא תישמע בהמשך.
מאחר שדחיית בקשה משמעותה מתן פסק דין (בדרך כלל) לזכות התובע, רצוי ומומלץ לנתבע לקרוא היטב את פסק הדין - ולבחון האם בית המשפט שגה בהחלטתו. במקרה כזה ניתן לערער על ההחלטה.
לא. אם נתבעתם אתם רשאים להגיש בקשת רשות להתגונן, ורק במידה וזו תאושר תוכלו לבקש להגיש הודעה כלפי אותו צד שלישי.
בדרך כלל, לאחר שהנתבע מגיש את בקשתו, ביהמ"ש יקבע דיון בנוכחות הצדדים. עם זאת, ייתכן והשופט יכריע בעניין על סמך כתב התביעה ובקשת הנתבע בלבד, בלי דיון.
אם נקבע דיון בנוכחותכם, אתם חייבים להתייצב עם עו"ד (אם בחרתם להיות מיוצגים). בדיון התובע יחקור אתכם על הטענות שהעלתם בבקשת הרשות להתגונן. התובע צריך לנסות ולהוכיח לביהמ"ש שאין לתת לכם רשות להתגונן, ואילו אתם צריכים לשכע שיש לכך מקום.
לאחר החקירה הראשית, עורך הדין שלכם יוכל לחקור אתכם בחקירה חוזרת. בתום החקירות, על הצדדים לטעון סיכומים בעל פה, במידה ובית המשפט מבקש זאת.