לא נכון. מחקרים מראים כי לטאורין אין כל השפעה ממריצה. גם השפעתו הסינרגית עם קפאין במשקאות אנרגיה לא הוכחה. לסיכום לטאורין תפקידים שונים בגוף אולם אילו אינם בעלי השפעות ממריצות או משפיעות על אנרגיה. השפעות ובטיחותו במשקאות אנרגיה לא הוכחה.
לא נכון. משקאות אנרגיה מיוצרות על פי תקנות משרד הבריאות מכילות בפחית כמות קפאין השווה לזו המצויה במנת אספרסו מחוזקת. יחד עם זאת משקאות אנרגיה נושאות כיתוב- מכיל כמות גבוהה של קפאין בעקר כדי להזהיר בפני צריכה מופרזת צרכנים שאינם רגילים לצרוך קפאין באופן קבוע או כאילו הרגישים לקפאין.
לא נכון. על פי נייר העמדה בנושא משקאות אנרגיה שפרסמה האגודה הבינלאומית לתזונת ספורט (ISSN). כדי לחדש את מאגר הסוכר בגוף בזמן מאמץ, משקה אנרגיה צריך להכיל בין 6-8% סוכרים (6-8 גרם לכל 100 מ"ל של נוזל). צריכה של משקאות אנרגיה עתירי סוכר וקלוריות יכולה לגרום לעליה במשקל, יכולה לעכב ריקון קיבה ולכן לגרום לתחושת אי נוחות במערכת העיכול בזמן מאמץ וכן להשפיע על היבטים מטבולים כמו רמות סוכר ואינסולין.
משקאות אנרגיה עתירי סוכר אינם מגבירים יותר את תחושת האנרגיה אלא מכילים כמות מיותרת של סוכר שאינה נדרשת ויכולה לגרום לצריכה מוגברת של סוכרים, עליה במשקל ועוד.
נכון. מרבית משקאות האנרגיה מכילים לרוב ויטמינים (כגון: תיאמין, ריבופלבין, ניאצין, B6, B12, חומצה פנטותנית, וויטמין C) ומינרלים (נתרן, אשלגן, זרחן, וכו'). לאנשים שאוכלים בצורה איכותית ומגוונת, צריכת הויטמינים ומינרלים בכמויות שנמצאו במשקאות לא תשפר את תחושת האנרגיה או תתרום לשיפור מאמץ גופני. כמו כן הכמויות המצויות במשקאות הינם נמוכות מכדי לגרום להשפעה משמעותית.
נכון. על פי נייר העמדה בנושא משקאות אנרגיה שפרסמה האגודה הבינלאומית לתזונת ספורט (ISSN ) . קפאין המצוי במשקאות אנרגיה הוא הרכיב הממריץ. השפעתו כמשפר ביצוע בקרב ספורטאים, משפר ערנות במאמצים ארוכים ומשהה את העייפות והרצון לישון הוכחה בעשרות מחקרים.
