S&P אישררה את דירוג האשראי של ישראל

דירוג האשראי במטבע חוץ הוא ברמה של A+, ובמטבע מקומי, ברמה A-1. סוכנות האשראי חוזה למדינה דירוג יציב. יש ירידה בצמיחה הריאלית של התוצר לנפש והגדלה של חוב הממשלה, אך יחס חוב לתוצר צפוי לרדת וצפויה ירי'דה בחוב החיצוני של המדינה

חברת דירוג האשראי S&P (סטנדרט אנד פור'ס) אישררה היום (ו') את דירוג מדינת ישראל במטבע חוץ A+ ובמטבע מקומי A-1. תחזית הדירוג בשני המטבעות: יציבה. בחברות דירוג האשראי האחרות ישראל מדורגת כ-A יציב (פיץ') וכ-A1 יציב (מודי'ס). 

 

במשרד האוצר מסרו כי "אשרור הדירוג מפורסם בהמשך לביקור השנתי שערכו נציגי החברה בישראל לפני כחודש ובמהלכו נפגשו עם שר האוצר והנהלת משרד האוצר, בנק ישראל ובכירים נוספים במגזר הציבורי והעסקי".

 

דירוג האשראי הוא אומדן לרמת הסיכון שלדעת החברה המדרגת גלום בהשקעה באגרות החוב של ממשלת ישראל, וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה. מסיבה זו רמת הדירוג אמורה להשפיע על גובה הריבית שתידרש הממשלה לשלם בגיוסי ההון שלה בחו"ל. אבל יחד עם זאת צריך לזכור גם שני דברים נוספים. הראשון הוא שלשוקי ההון הבינלאומיים יש דרכים משלהם לתמחר את רמת הסיכון של המשק הישראלי. הדבר השני הוא העובדה שממשלת ישראל אינה מרבה לגייס כספים בשוקי ההון הבינלאומיים, ובשנים האחרונות היא הנפיקה בממוצע רק כ- 1.5 מיליארד דולר בשנה, לעומת חוב ממשלתי כולל של יותר מכ- 600 מיליארד שקל.

 

החברה מציינת בהודעה שפרסמה כי הסיבות העיקריות לאשרור הדירוג הן המשמעת התקציבית, שבאה לידי ביטוי בהעברת תקציב 2013-2014, הגיוון של הכלכלה הישראלית, השפעת תחילת ההפקה של הגז הטבעי מקידוח "תמר" והגמישות של המדיניות המוניטרית שמפעיל בנק ישראל. כלכלני החברה צופים ירידה קלה בנטל החוב הציבורי בישראל והמשך המדיניות של משמעת תקציבית מצד הממשלה. 

 

יאיר לפיד: הוכחה שיש להמשיך במדיניות האחראית

ב-S&P מעריכים כי כי הצמיחה הריאלית של התוצר לנפש בשנת 2013 תעמוד על 1.2%. זה נתון דומה לנתון של השנה שעברה, אך בהתחשב בתרומתו החיובית של הגז הטבעי לצמיחה בשנת 2013 (כ-0.7%), הדבר מצביע על היחלשות בפעילות הכלכלית.  עבור השנים 2014-2016, חוזה החברה חזרה הדרגתית לצמיחה ריאלית ממוצעת של התוצר לנפש של 1.7%, דבר שיעמוד בקנה אחד עם ההתאוששות הצפויה בשווקי היצוא העיקריים של ישראל.

 

עוד מעריכים בחברה כי החוב של הממשלה הרחבה יגדל ב-4.4% מהתוצר בשנת 2013 כאשר ממוצע הגידול בחוב לשנים 2013-2016 יעמוד על 3.3% מהתוצר. למרות זאת, יחס חוב נטו לתוצר, אשר עומד נכון להיום על 68%, צפוי לרדת לפחות מ- 65% בשנת 2016, כיוון שהתוצר בתקופה זו צפוי לגדול מעט יותר מהגידול בחוב.

 

במשרד האוצר מפרשים כי: "התחזית היציבה של הדירוג משקפת את דעתם של האנליסטים שממשלת ישראל תמשיך במדיניות של משמעת פיסקלית וההשפעה של הסיכונים הביטחוניים על הכלכלה הישראלית תישאר נמוכה ובשליטה".

 

שר האוצר, יאיר לפיד, התייחס לאשרור הדירוג: "אישרור הדירוג הבינלאומי של ישראל מהווה הוכחה נוספת לכך שיש להמשיך במדיניות הכלכלית האחראית כפי שבאה לידי ביטוי בתקציב 2013-2014".

 

יש סיכון בכך שטרם מונה נגיד

חברת הדירוג רואה בחשבונות הלאומיים החיצוניים של ישראל נקודת חוזקה של המשק ומציינת לחיוב את העובדה שישראל הינה מלווה נטו לעולם וצופה שהחוב הנטו השלילי יגיע ל-30% תוצר (70% ביחס לתקבולים בחשבון השוטף). עוד צופה החברה כי החוב החיצוני של המדינה ירד אל מתחת לגובה הרזרבות בבנק ישראל והיקף הנכסים החיצונים של הסקטור הפיננסי יעמדו על 42% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2016. החברה מבססת תחזיות אלו על העובדה שהחשבון השוטף חוזר לעודף של כ-1% תוצר בשנת 2013 וצפוי להמשיך ולגדול. עוד צופה החברה שצרכי המימון החיצוניים של המשק הישראלי ימשיכו לרדת ויעמדו על מתחת ל-80% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2013.

 

בנוסף, מציינת החברה כי היא רואה בגמישות של מדיניות מוניטרית נקודת חוזקה, ומזכירה את העובדה כי בנק ישראל הצהיר שהוא ימתן את לחצי הייסוף על השקל על ידי קניית מט"ח בהתאמה להערכתו בדבר ההשפעה של ייצוא הגז על החשבון השוטף. החברה מוסיפה כי העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות במשק שעלו על 3% תוצר בשנים האחרונות גרמו ללחצי ייסוף, דבר שמערים קשיים על משימת בנק ישראל לשלוט באינפלציה ולמתן את היצע האשראי לשוק הדיור. בנוסף, חברת הדירוג רואה סיכון מסוים באי הוודאות הקיימת בהנהלת בנק ישראל ובעובדה שמחצית מהוועדה המוניטארית, כולל הנגיד צפויים לסיים את תפקידם, וטרם מונה מחליף. אך למרות כל זאת מסכמת החברה כי לבנק ישראל יש מספיק עומק ועוצמה מוסדית לנהל כראוי את המצב ומצפה שהמינויים יושלמו בקרוב.

 

לגבי הסיכונים הגיאופוליטיים מציינת חברת הדירוג כי הם מהווים מגבלה על הדירוג. חברת הדירוג מזכירה כי כל עימות צבאי עלול להשפיע באופן שלילי על הדירוג, משום שעימות כזה עלול להשפיע על ההשקעה במשק, הצמיחה הפוטנציאלית או על הגמישות החיצונית, מוניטארית ופיסקאלית.